משחקי הכס, עונה 2, פרק 5. The Ghosts of Harrenhall

לילה במחנה של רנלי, והמקום הומה. אחרי הכל, יש קרב בבוקר. רנלי יושב עם קטלין, ונראה שהם סופסוף סוגרים עניינים. רוב יהיה מלך בצפון, בתנאי שיישבע נאמנות לרנלי. ברית רנלי-רוב אמורה לסגור עניינים במלחמה הזאת, ברגע שסטאניס יחוסל.

קטלין רוצה שלום עם סטאניס. רנלי חושב שאין סיכוי, ומבקש ממנה להביא את התנאים שלו לבנה. "יחדיו, נסיים את המלחמה הזאת בשבועיים"… ואז… רוח, וצל שחור. שכן, נראה קצת כמו סטאניס, ותוקע סכין בגב של רנלי. ונעלם. בריאן לא מרוצה. אוה, לא. רנלי נופל, מת, ובעקבות הצרחה של בריאן נכנסים שומרים. מכיוון שהיא אוחזת בגופה, הם רוצים להרוג אותה. היא הורגת אותם. היא מרשימה מאד.

היא גם הלומה. בריאן, כמובן, היתה מאוהבת ברנלי. והיא בוכה כמו מישהי שנשמתה נקרעה מגופה. קטלין מתחננת בפניה שהם חייבות לעזוב. "יתלו אותך על זה". בריאן מסרבת. קטלין נותנת את הטון לפרק הנקמני הזה עם "את לא יכולה לנקום על מותו אם את מתה". והיא מנסה למשוך אותה לדלת. בריאן מכוונת ליציאה האחורית.

אחרי שהן עוזבות, המצלמה מתעכבת על רנלי המת, ושני השומרים, ומות התקווה לסוף מהיר למלחמה. סטאניס, זאת אנחנו יודעים, בחיים לא יסכים לפשרה במסגרתה רוב יהיה מלך הצפון, גם אם רק בשם.

בבוקר, האניות של סטאניס ממתינות, ואצבעון הולך לאוהל בו נמצאים האח והאחות לבית טיירל, לוראס ומארג'רי. והגופה של רנלי. מארג'רי רוצה שהם יעזבו. אצבעון נכנס ומציע את אותו הדבר. כשסטאניס יגיע, האצילים שנשבעו נאמנות לרנלי יישבעו נאמנות לו. לוראס שולף חרב לעברו, ואני תוהה האם כאן קרה מה שקרה כשלוראס גילה בספר את הגופה של רנלי – הוא קצת השתגע והרג שני שומרים. הוא לא רוצה לברוח מסטאניס.

מארג'רי חושבת שבריאן רצחה את סטאניס, אבל לוראס לא מאמין בזה (שינוי מהספר, אגב), והוא לא חושב שמארג' מאמינה בזה. למי היה מה להרוויח? לסטאניס, כמובן. לוראס, ששתל את רעיון "היי, אתה יכול להיות המלך הבא" בראשו של רנלי, עדיין חושב שהוא יכול היה להיות מלך טוב. ואתם יודעים מה? הוא כנראה צודק. רנלי היה קצת שמוק, ויהיר, אבל הוא לא היה רקוב, והוא לא היה טיפש, והוא לא היה נוקשה במידה שתשבור את הממלכה. במילים אחרות, מבין האנשים שרוצים את כס הברזל (ונמצאים בווסטרוס), הוא היה המוצלח ביותר.

אצבעון שואל את לוראס מה הוא רוצה בעולם. לוראס רוצה נקמה, ואצבעון מעביר מסר דומה לזה שקטלין העבירה לבריאן, כשמארג' מנסחת את זה באופן כמעט זהה: "לא תוכל לנקום על מותו מהקבר". היא שולחת את אחיה להביא את הסוסים. הוא מיוסר, האימו הקטלני הקטן. אבל הוא עושה מה שנאמר לו.

אצבעון מכנה את מארג' "מלכתי", והיא מסבירה שלקרוא לעצמך "מלך", לא אומר שאתה מלך. ואם רנלי לא היה מלך, היא לא היתה מלכה.

"את רוצה להיות מלכה?"

רוצה להיות המלכה

"לא", היא אומרת, בפשטות. "אני רוצה להיות המלכה". ובמבט אחד, היא ואצבעון מבינים אחד את השני, ואנחנו מבינים אותה. ואיכשהו, השאפתנות החשופה של מארג'רי טיירל מצליחה לא להיות דוחה כמו זאת של רבים אחרים. אולי מכיוון שכמו רנלי, יש תחושה שהיא לפחות תהיה טובה בג'וב.

במעלה מלך, מירסלה וחברותיה משחקות בגינה. יש לציין שבניגוד לאחיה, היא לא מתעקשת לענות את החברות שלה או משהו כזה. היא ילדה נחמדה. מי שצופה בהן מהחלון היא סרסיי, שמופתעת לשמוע על מותו של רנלי, עליו מספר לה אחיה הקטן.

לפי הדיווחים, האשמה ברצח היא קטלין. או "מישהו ממשמר המלך שלו" (כלומר, בריאן), או סטאניס. סרסיי קצת שיכורה, אבל מרוצה. ואריז פחות מרוצה, לדברי טיריון. הצבא של רנלי עובר לתמוך בסטאניס, מה שנותן לו יתרון מספרי על הלאניסטרים. כנראה שהציפורים הקטנות של ואריז לא סיפרו לו על הברית שעמדה להירקם בין רנלי לסטארקים, ברית שהיתה גומרת את המלחמה הזאת מהר מאד. סרסיי עדיין לא דואגת, כי לדברי אצבעון יש להם פי 3 כסף. טיריון חושב שאבא שלהם לימד אותה לכבד כסף יותר מדי. הוא חושב שצריך להתכונן לקראת בואו של סטאניס. סרסיי עדיין מרירה על ההסכם לשלוח את מירסלה לדורן, ולא כל כך אכפת לה מההסברים של טיריון בנוגע לכך שהיא תהיה בטוחה יותר שם. היא גם כנראה לא מאמינה שהוא באמת אוהב את האחיינית שלו. הוא עונה ב"מירסלה היא נערה מתוקה ותמימה ואני לא מאשים אותה בך כלל".

היא שוב כועסת עליו על… על זה שהוא פיקח? ואחרי דיון קצרצר בנוגע למשמעות המילים השונות ל"מזימות" באנגלית, טיריון חוזר לנושא: מתקפה בדרך. סרסיי רגועה, כי המלך לקח אחריות על ההכנה למצור. לא תתפלאו לשמוע שזה לא מרגיע את טיריון. הוא רוצה פרטים. הוא לא יקבל פרטים. הוא רוצה לפתוח אפיק תקשורת, היא רוצה להיות קטנונית. היא מרוצה מהמצב.

באפריון בחצר, טיריון מקבל את המידע מלאנסל: התוכנית היא אש פרא, אש קסומה שעצם קיומה שנוי במחלוקת. הוא מענה את לאנסל במילים, כי… כי זה קל? וכי לאנסל הוא שמוק? העינויים מפיקים פרטים: יש אלפי כדי אש. מוכנים להשלכה מהחומות. אחרי שהוא בועט את לאנסל (פיזית!) מהאפריון, הוא מבקש ממנו לומר לברון להרוג אותו (לאנסל) אם משהו יקרה לו (טיריון). לאנסל מציית. ובורח. ברון מרוצה.

מתעלל בבן דוד שלו

במה שהיה המחנה של רנלי ועכשיו הוא המחנה של סטאניס, דאבוס רוצה לדבר. הוא רוצה לספר לו שאנשים מתאבלים על אחיו. סטאניס לא מרוצה. הוא מתאבל רק על "הנער שהוא היה", לא על מי שהוא נהיה בבגרותו. דאבוס רוצה לדבר על מאורעות הלילה במערה. סטאניס ממש ממש ממש לא רוצה לדבר. דאבוס מתעקש.

סטאניס רוצה לדבר על התוצאות – ובדרך מזכיר שלוראס, מארג' ואנשיהם הסתלקו כצפוי – ומרוצה מכך שבקרוב ישב על כס הברזל. היי, הוא הביא איתו את שולחן הריסק הענקי מדרגונסטון. מגניב. הוא משתמש בו כדי להסביר את הקלות בה יכבוש את מעלה מלך.

דאבוס מסביר לו למה לא כדאי לא להביא את מליסנדרה: אנשים יחשבו שזה ניצחון שלה. והיא נוכריה עם דת נוכרית. סטאניס עדיין לא רוצה לשמוע, אבל מסכים. בספר, האצילים לחצו עליו. כאן, זה היה דאבוס. אני חושב שזה עובד טוב יותר. סטאניס מודיע לדאבוס שהוא יעמוד בראש הצי. דאבוס, כמובן, חושב על התגובה של האצילים האחרים. אבל סטאניס מקפיא את הדם שלי בנימת קולו כשהוא אומר: "רוב האצילים צריכים לראות את עצמם כברי מזל שאני לא תולה אותם על בגידה". כן, אין ספק שזה מישהו שטוב שישב על כס הברזל. אם כי כנראה עדיף על המלך הנוכחי.

בחזרה במעלה מלך, טיריון וברון הולכים. טיריון מתלונן, ואומר שלסטאניס יש יתרונות בכל תחום אפשרי. "מה יש לנו?"

ברון: "יש את המוח שלך שאתה כל הזמן מדבר עליו".

טיריון: "ובכן, אף פעם לא הצלחתי ממש להרוג איתו אנשים". ברון מרוצה, כי אם טיריון היה יכול להרוג אנשים בכוח המוח, הוא היה מובטל. ברון תוהה מה קורה עם טייווין. טיריון אומר שהם לא שמעו ממנו שבועות. "הוא עסוק מאד. זה לוקח זמן להיות מושפל על ידי רוב סטארק שוב ושוב".

השניים נתקלים במטיף שמתלונן על השחיתות, גילוי העריות, ועל כך שג'ופרי רקוב. השנים מסכימים עם ההערכה, לאור מה שג'ופרי "עשה למתנת יום ההולדת". טיריון מכריז שלמלך אין תקווה, ושהוא דואג לכל השאר. ואז המטיף אומר שג'ופרי רוקד לצלילי "קוף שדים מעוות". טיריון חושב שיש לו דמיון מפותח, אבל ברון מבאס לו את הצורה כשהוא מסביר לו שמדברים עליו. אנשים, מסתבר, מאשימים את טיריון ברעות החולות של העיר. טיריון מבואס.

רגע טוב נדיר לתיאון בפייק

בפייק, תיאון מתבונן בספינה שלו. היא נראית… בסדר, כזה. אבל היא שלו. זה הרגע הכי טוב שלו עד כה. הוא נראה כמו בנאדם. רציני, חמור סבר… ואז הצוות שלו יוצא לעבר הסירות, והם לא ממש מחזיקים ממנו. והוא לא ממש יודע לדבר איתם. בריון קרח מאיים עליו. אין לו מושג איך להגיב. הוא מאיים בחזרה, ובדיוק אז מגיעה אחותו לצחוק עליו. ובזמן שהם מדברים, המלחים שלו שטים, בדיוק כשהיא מסבירה לו שהצוות שלה יחכה לה שנים אם יהיה צורך.

אז מגיע החובל הראשון שלו. בשלב הזה הוא פרנואיד, אבל החובל הראשון שלו מציע לו להוכיח את עצמו. מסתבר שמה שצריך לעשות באיי הברזל כדי להוכיח את עצמך הוא לא לציית לפקודות של אבא שלך. באמת, אני לא מבין איך הם לא נהיו אימפריה עם הפילוסופיה שלהם. קשה להבין. ואז יש לתיאון את הרעיון לתקוף את כיכר טורהן, ואז כשבני סטארק ישלחו את האנשים שלהם לקחת את כיכר טורהן ממנו… ואז יש לו רעיון.

בהארנהול, אריה עובדת בעוד טייווין והאצילים שלו מנהלים פגישת מלחמה. האצילים מפגינים אופטימיות, אבל לטייווין בבירור נמאס מאופטימיות. נמאס לו מלא להעריך את רוב מספיק. "חיכיתם שהוא ייכשל. הוא לא ייכשל, בלי עזרתנו. אז איך ננצח אותו?"

אחד האצילים, דודן בשם רג'ינלד, מציע לישון קצת. טייווין מגרש אותו חזרה הביתה, ומבהיר לו שרק שם המשפחה מציל אותו ממוות או עבודה בניקוי אוהל המטבח. אריה מביאה לו יין, אבל הוא רוצה מים. טייווין לאניסטר החליט לקחת את המלחמה ברצינות.

הוא שואל את אריה מאיפה היא. היא טוענת שהיא ממיידנפול, והיא יודעת מי אצילי מיידנפול, אבל לא מה הסמל שלהם. בראן היה יודע. טייווין יודע שהיא מהצפון, ושואל שוב מאיפה היא. הפעם היא משקרת טוב יותר. היא טוענת שהיא מבארטון, מעוז בית דאסטין, והיא יודעת איך הסמל שלהם נראה.

הוא שואל מה אומרים בצפון על רוב. "קוראים לו הזאב הצעיר. אומרים שהוא רוכב לקרב על גבו של זהב בלהות ענקי. אומרים שהוא יכול להפוך לזאב בעצמו. אומרים שאי אפשר להרוג אותו".

"ואת מאמינה להם?"

יודעת שאפשר להרוג כל אחד

"לא, אלופי. אפשר להרוג כל אחד". זה לא שקר שנאמר כדי לרצות אותו. זאת הילדה שראתה את אביה מוצא להורג. היא יודעת מה היא אומרת. טייווין מרוצה, ושולח אותה להביא מים.

בדרך היא פוגשת את ג'אקן הג'הר. במדי לאניסטר. היא הולכת להביא את המים, ומגלה שהוא עקב אחריה. בדרכו, הוא מחמיא לה על הדיסקרטיות שלה ומעמת אותה עם שינוי הזהות שלה, "ילד הופך לילדה".

"תמיד הייתי ילדה".

"ואני תמיד הייתי מודע", הוא מסביר. "אבל ילדה שומרת סודות. אין תפקידו של אדם להרוס אותם".

אריה דוחה את מה שהיא מזהה כניסיון להתחבב עליה. "אתה אחד מהם עכשיו. היא לוקחת קסדה סמוכה ונותנת לו אותה. "הייתי צריכה לתת לך להישרף".

"ואת מביאה מים בעבור אחד מהם עכשיו. למה זה בסדר לך ופסול לי?"

"לא היתה לי ברירה".

"היתה לך. לי היתה. והנה אנחנו". זה היה השלב שבו החלטתי סופית שטום וולאשצ'יהה (או איך שלא מבטאים את השם שלו. שמות רודפים אחרי גם בסיכומים, מסתבר) הוא ג'אקן מושלם. הוא מתקרב אליה. היא מפחדת. "אדם משלם את חובותיו. אדם חייב שלוש".

"שלוש מה?"

"האל האדום לוקח את מה ששלו, ילדה יפה. ורק מוות יכול לשלם על חיים. הצלת אותי ואת השניים שהיו איתי. גנבת שלוש מיתות מהאל האדום. אנחנו חייבים להחזיר אותם. אמרי שלושה שמות, והאדם יעשה את השאר. שלוש חיים אתן לך, לא יותר, לא פחות. וסיימנו". כן, ג'אקן הוא מאמין ר'הלור השני שלנו אחרי מליסנדרה. זה השלב שבו אני קצת מצטער שחתכו את ת'ורוס מהעונה הראשונה. אני מחבב את ג'אקן, כן? אבל הוא לא בנאדם טוב בשום הגדרה של המילה, פרט לכך שבדרכו הוא איש כבוד. ת'ורוס הוא בחור חיובי. אבל נפגוש אותו בהמשך.

"אני יכולה לנקוב בכל שם, ותהרוג אותו?"

"אדם אמר".

אריה בוחר במענה מהפרק הקודם. "המדגדג". וזה מעניין. כי בספר זה היה מישהו אחר, מישהו שנחתך מהסדרה, והמדגדג מת בנסיבות… אחרות. בעונה השלישית. למה אריה בחרה בו ולא… נאמר… בטייווין? כי היא עדיין ילדה, והוא מפלצת. וגם, הייתי מנחש, כי היא רוצה לראות את זה קורה לפני שהיא בוחרת במטרה משמעותית יותר.

בצפון, משמר הלילה הולך בקרח. הם מחפשים את קהורין חצי-יד, סייר מיתולוגי ששרד את כל החורף האחרון מעבר לחומה. המעבר נחסם, והוא שרד. סאם מבואס מזה שגילי לא שם, ושני חבריו, גרן ואד (דיברתי כבר על אד? הוא מצחיק), צוחקים עליו. אד חושב שאין שום דבר מחליא יותר מאדם מאוהב.

הם מגיעים ליעד שלהם: אגרוף ראשוני האדם, צוק גבוה בארץ של קרח. איסלנד מהממת, אגב. סאם פולט מידע, כי הוא דרוש לנו, וכי הוא סאם. זה היה המקום בו ראשוני האנשים עמדו במשך כל הלילה הארוך. אני חושב שנאן סיפרה לבראן על הלילה הארוך בעונה הקודמת: החורף הארוך מכל, שהמהלכים הלבנים תקפו לראשונה. ג'ון חושב שהם באו לשם מפחד, שהם ניסו לברוח ממשהו, ושזה לא עבד.

אז נשמעת קרן, פעם אחת. פעם אחת זה שובם של סיירים. פראים זה פעמיים. וסאם יודע ששלוש תקיעות בקרן זה הסימן למהלכים לבנים, צליל שנשמע לאחרונה לפני אלף שנים. איך הוא יודע על זה? הוא קרא על זה בספר, כמובן. והאדם המתקרב הוא קהורין.

במעלה מלך, טיריון חוזה לראשונה באש פרא. או לפחות בצנצנת של משהו שאמור להיות אש פרא. עוד במעלה מלך הוא היה סקפטי. אש פרא, לדברי הפירומנסר, שורפת עץ, אבן ואף פלדה. ובשר, כמובן. הפירומנסר מתלהב מזה. הוא מסביר שאחרי מות הדרקונים, אש הפרא היתה המפתח לכוחם של הטארגריינים. טיריון נותן את הבמה לברון, הסקפטי עוד יותר. מסתבר שווסטרוס מלאה באנשים שמבטיחים שיש להם אש פרא, בעוד שמה שיש להם באמת הוא חרא של חזירים.

"המסדר שלנו לא עוסק בחרא של חזירים!" האיש בבירור מטורף, אבל משעשע. כשברון חוקר באשר לשימוש באש הפרא, מסבירים לו ששמים את הכדים בבליסטראות ומשליכים אותם לעבר האויב. טיריון רוצה לראות כמה יש. ברון חושש ממה יקרה כשכדים של אש חיה ומתפשטת יהיו בידיים של חיילים חסרי ניסיון, כי כל החיילים האמיתיים נמצאים בארצות הנהר, עם טייווין. והחזון שלו הוא עיר בוערת בגלל חוסר יכולת. זה נשמע די ריאלי.

"אם אאריז טארגריין היה בחיים, לא היית מעז להעליב את המסדר", אומר הפירומנסר.

"ובכן, הוא מת. וכל אש הפרא שלו לא עזרה לו. אנשים מנצחים במלחמות, לא קסמים".

אני מבקש שתזכרו את חילופי הדברים האלה, ספציפית בנוגע לאאריז, בסדר? נחזור לזה באחת משתי העונות הבאות. הפירומנסר פותח את הדלת. טיריון מתרשם ממה שהוא רואה. הפירומנסר אומר שהם עמלו יומם ולילה, ויש להם 7,811 כדים. כרגע. בזמן שהוא מדבר, המצלמה נותנת לנו לראות את החדר האינסופי מלא הכדים שבכניסה שלו טיריון עומד.

הבעלים החדש של המון אש פרא

טיריון אומר שהוא נאלץ להסכים עם ברון, שחושב שזה רעיון מחורבן. הוא מודיע לפירומן שהוא לא יכין יותר אש פרא בעבור סרסיי. הוא יכין אותה בעבורו.

בקארת', דאני ודוריאה ודרוגון. היא מלמדת אותו לבשל את האוכל שלו. אבל רגע… דוריאה? היי, תראו, דוריאה בחיים. משתלם להיות מגה-בייב בתוכנית הזאת. המפיקים נוטים לא להרוג אותך. במקור, דוריאה מתה בשממה. כאן, היא שרדה, בעוד שנראה שז'יקווי מתה. או סתם לא בחדר. הדרקון חמוד לאללה. אירי עושה פרצופים לא מרוצים. כנראה בגלל שהיא יודעת שז'יקווי מתה במקום דוריאה והיא כועסת על ההפקה בשם חברתה הדותראקית. מי יחזור אחריה על It is known? אף אחד, מסתבר, כפי שמתגלה כמה שניות לאחר מכן כשהיא אומרת את זה לאחר שדוריאה אומרת שזארו הוא האיש העשיר בקארת'. הוא שלח לדאני שמלה, בעוד אירי משפצת את הבגדים הקיימים של דאני. דוריאה מתלהבת מהעושר שלו. דאני פחות. דאני רוצה לדעת יותר על זארו, אז… היא די שולחת את דוריאה לגרום לגברים אחרים שמחה כדי שידברו על זארו. הרמ.

אירי ממשיכה להיות עצבנית על דוריאה, אבל שתיהן מסכימות שדאני צריכה ללבוש את השמלה, למען הנימוס.

והיא לובשת אותה למסיבה, שם דוריאה מפלרטטת בעוד אנשים מספרים לדאני על נפלאות עירם. אבל דעתה מוסחת על ידי אנשיה ששוקלים איך לגנוב טווס מזהב ואבנים יקרות. היא מסבירה להם שהם אורחים, ושזה לא נהוג לגנוב מהמארחים. הדותראקי הצעיר אומר "ברור, נחכה עד שנעזוב". ודאני נאלצת להסביר לו שלא, גם לא כשנעזוב. הם מתבאסים, אבל מתנחמים בגניבת כוס. דאני לא רוצה להיות מלכה שאנשיה מצטיינים בגניבה והריגה.

ואז אנו פוגשים לראשונה את פיאט פרי, אחד מהשלושה עשר ואחד מהמכשפים של קארת'. הוא משתמש באבן יקרה כדי… לשכפל את עצמו, או משהו? שני הפרי מזמינים אותה לבית האל-מתים.

ז'ורה לא מרוצה

זארו מגיע ובבירור לא מת על המכשפים. הוא חושב שיש להם תרגילים ,לא קסם. הוא ודאני הולכים, ובעודם עושים זאת מורמונט עומד ומתבונן… עד שפונה אליו אשה במסיכת עץ. היי, זאת קוויית'! היא יודעת מי הוא, והיא לא מזדהה. היא אומרת שדאני זקוקה למגנים אמיתיים. היא אומרת שהמבקרים שיבואו לראות את הדרקונים יחשקו בהם, כי הם "להבה בדמות בשר" (שזה כמעט מה שהפירומנסר אמר על אש הפרא שלו) ואש היא כוח. היא נעלמת.

אי שם בארצות הנהר, בריאן וקטלין. בריאן טוענת שהצל נראה כמו סטאניס. קטלין לא יודעת כמו מה הוא נראה. צל בצורת אדם. "בצורת סטאניס", מתעקשת בריאן. קטלין אומרת שהן יגיעו למחנה של רוב למחרת. היא מתכננת לספר לרוב את מה שראתה ולצאת לוינטרפל מיד. הבנים שלה זקוקה לה, וכאלה. בריאן לא הכירה את אמא שלה. גם קטלין לא, מסתבר. אמא שלה מתה בלידה. והן מדברות על כמה קשה ללדת ולהיות אמא.

בריאן רוצה רשות לעזוב אחרי שקטלין תגיע לאנשיה. קטלין יודעת מה היא רוצה לעשות: להרוג את סטאניס. קטלין לא חושבת שיש לתוכנית הזאת סיכוי. בריאן מרגישה אשמה, וקטלין מנסה להסביר לה שמותו של רנלי לא נופל עליה. בריאן חושפת – שוב – את זה שהיתה מאוהבת בו. קטלין מנסה לשנות את המסלול שלה, ולהסביר לה שהיא לא תעזור לאף אחד בכך שגם היא תמות. האויבים של רנלי, היא מסבירה, הם האויבים של רוב.

בריאן מציעה סוג של פשרה: היא לא מכירה את רוב, אבל היא מוכנה לשרת את קטלין. יש לה אומץ, אולי לא אומץ בקרב, אבל אומץ נשי. והיא חושבת שבבוא הזמן, היא לא תמנע ממנה להרוג את סטאניס. וקטלין אומרת שלא תמנע ממנה.

שבועה

"אם כך אני שלך, גברתי. אגן על הגב שלך ואמסור את חיי בעבור חייך, אם יידרש. אני נשבעת באלים העתיקים והחדשים".

"אני נשבעת שתמיד יהיה לך מקום בביתי ובשולחנו, ושלא אבקש ממך שירות שיביא עליך חרפה. אני נשבעת באלים העתיקים והחדשים". ואני מאמין להן.

היי, זוכרים את הילדים שקטלין רוצה לחזור אליהם? הנה הם! בראן שוב מקבל אזרחים, בזמן שריקון שובר אגוזים. וממש מעצבן. בראן נהיה טוב בתור שליט. וגם הוא מתעצבן מאחיו. ואז מגיע רודריק קאסל עם הידיעה שכיכר טורהן נתונה במצור. הם חושבים שאלה הלאניסטרים, וקאסל רוצה 200 איש לצאת לעזור. לואין חושש מהמספר, אבל בראן אומר שאם הם לא יכולים להגן על אנשיהם, איך הם יכולים לצפות מהם להגן עליהם בחזרה. רודריק אופטימי. בראן חושש.

בחצר, בעודו רוכב על הודור, בראן מנסה להשיג מאושה מידע על העורב בעל שלוש העיניים מחלומותיו. היא מנסה להתחמק. הדינמיקה ביניהם מצוינת. היא רוצה לדעת מה הוא ראה בחלום. והנה התשובה:

"חלמתי שהים בא לוינטרפל. ראיתי גלים מכים בשערים, ומים זרמו מעל החומות. הציפו את הטירה. אנשים טבועים צפו כאן, בחצר. סר רודריק היה אחד מהם".

החלום מפחיד אותה. הוא עדיין רוצה לדעת מה אומרים על העורב בעל שלוש העיניים מצפון לחומה. היא עדיין לא רוצה לענות לו. "אומרים כל מיני דברים מטורפים מצפון לחומה".

ואם מדברים על מצפון לחומה, חזרנו לאגרוף. קהורין מצביע על הר רחוק, יש שם להבה. להבה שתהפוך לאות למאנס ריידר כשיראו אותם מתקרבים. מורמונט רוצה לדעת כמה פראים הצטרפו למאנס. "ממה שאנחנו מצליחים לראות? כולם", עונה קהורין. מאנס אסף את כולם. הם מוכנים לתנועה. תנועה דרומה. מורמונט שואל האם קהורין חושב שהם צריכים לסגת לחומה. אבל זה לא מה שהוא מציע. מאנס, כזכור, היה פעם איש משמר הלילה, וכשהוא יתקוף עם צבא פראים, הצבא יהיה ממושמע יותר, ולא יברח כשייתקל בהתנגדות. ואם הפראים יהיו כמותם, הם צריכים לעבוד קצת יותר כמו הפראים: להתגנב, לרצוח את מאנס ולפזר אותם לכל הכיוונים. וכדי לעשות את זה, צריך יהיה לחסל את הזקיפים. הוא קורא לכמה סיירים שיבואו איתו.

ג'ון רוצה להצטרף ל"לורד קהורין". החצי-יד משועשע מכך שמישהו קורא לו לורד. מורמונט מזכיר לג'ון שהוא לא סייר, כי אם שמש. ג'ון מזכיר שהוא הרג רפא, מה שהסיירים לא יכולים לומר על עצמם. קהורין שמע עליו. מורמונט מזכיר לו שהוא נתן לקראסטר להכות אותו ולקחת את החרב שלו. קהורין חושב שזה לא כזה בושה לחטוף מקראסטר.

סאם מתנדב לעשות את העבודה של ג'ון בהיעדרו. ומורמונט מקווה שהוא יהיה סייר טוב יותר משמש. מישהו קיבל סוג של קידום, בערך.

בקארת', זארו שואל את דאני כמה זמן ה"משרת" שלה מאוהב בה. הוא מדבר על מורמונט. דאני מכחישה את שני חלקי השאלה. היא אומרת שמורמונט הוא יועץ וחבר. זארו חושב שזה לא סביר, ואומר שהוא כמעט תמיד יודע מה גבר רוצה. בקשר לנשים, זה קשה לו יותר. הוא רוצה לדעת מה דאני רוצה.

"לחצות את הים הצר ולקחת בחזרה את כס הברזל".

"למה?"

"כי הבטחתי לחלסאר שלי שאגן עליהם ואמצא להם בית בטוח". באמת?

גם זארו לא מתרשם מהתשובה הזאת, וצוחק. "את רוצה לכבוש את שבע הממלכות בעבור הדותראקים?"

"אני רוצה אותן כי הן שלי בזכות. כס הברזל שייך לי ואקח אותו".

זארו אומר שהיא כובשת, ודאני תוהה איך הוא הרוויח כל כך הרבה כסף, וטוענת שגם הוא כובש, אבל פשוט… פחות שאפתני. היא שואלת אותו מה הוא רוצה? למה הוא דימם בעבורה בשערי העיר.

הוא לוקח אותה לכספת שלו כדי להראות לה למה. זאת כספת שלא ניתן לפרוץ אליה, לטענתו. והוא מציע לה את התוכן, או חצי ממנו, אם תהיה לאשתו. היא משועשעת מההצעה העסקית. אבל הוא אומר שהוא כבר נישא בשם האהבה, ואשתו נלקחה ממנו. הוא מציע לה את שבע הממלכות. והילדים שלהם יהיו נסיכים ונסיכות. מסתבר שיש לו שאפתנות. הוא חושב שהגיע הזמן, ומספר לה על מותו של רוברט.

בחזרה בביתם, ז'ורה מנסה לשכנע אותה לסרב. הוא אומר שכדי לזכות בווסטרוס, היא צריכה תמיכה מקומית, לא צבא זר. דאני, שחמושה עכשיו במידע עדכני מהממלכות, רוצה להכות בברזל בעודו חם. ז'ורה לא מאמין לזארו.

"אנשים עשירים לא הופכים לעשירים בכך שהם נותנים יותר ממה שהם מקבלים. הם יתנו לך ספינות וחרבות ותהיי שלהם לנצח. תנועה זהירה היא הדרך הקשה, אבל היא הדרך הנכונה".

"ואם הייתי מקשיבה לעצה הזאת מחוץ לשערי קארת', כולנו היינו מתים".

ז'ורה שוב מדבר אליה בפטרונות, ולשם שינוי היא נכנסת בו על זה. "אל תדבר אלי כאל ילדה".

"אני רק רוצה…"

"מה אתה רוצה?! תאמר לי!"

"לראות אותך על כס הברזל".

"למה?"

"יש לך זכות טובה. תואר. זכות מלידה. אבל יש לך משהו מעבר לכך. את אולי מכסה את זה ומתכחשת לזה, אבל יש לך לב עדין. לא רק יכבדו אותך ויפחדו ממך, יאהבו אותך. מישהו שיכול וצריך למשול, עוברות מאות בלי שאדם כזה יגיע לעולם. יש זמנים בהם אני מתבונן בך ואני עדיין לא מאמין שאת אמיתית".

"אז מה תרצה שאעשה, כיועץ שלי?"

"תעשי את דרכך בעצמך. תמצאי ספינה משלך, את זקוקה רק לאחת. בני הברית שאנחנו צריכים נמצאים בווסטרוס, לא בקארת'". הוא מבטיח למצוא לה ספינה טובה עם קברניט טוב. והיא פונה אליו ואומרת שהיא מצפה לפגוש את הקברניט.

בהארנהל, גנדרי מסיים ליצור חרב ומתאמן איתה קצת. אריה נותנת לו הערות. הוא לא מבין למה. היא אומרת לו שאם הוא מתאמן לקרב, הוא צריך להתאמן נכון.

באמת אפשר להרוג כל אחד, כשיש לך מתנקש

ואז נופל אדם מחומה, ומת. זה המדגדג. ואריה נושאת מבט לחומה, ומוצאת שם את ז'אקן, שמרים אצבע אחת. אריה מחייכת.

קרדיטים.

אודות דידי חנוך

עורך וואלה! TECH לשעבר, עורך סדרות המד"ב של אופוס ומודן לשעבר. מתרגם. אוהב גאדג'טים ואינטרנט. ובעיקר גאדג'טים שיש בהם אינטרנט.

פורסמה ב-מאי 3, 2012, ב-תרבותי ותויגה ב-. סמן בסימניה את קישור ישיר. 3 תגובות.

  1. כשאריה אומרת לטייווין שאפשר להרוג כל אחד, אני הבנתי את זה דווקא כרמיזה (הנוטה לאיום) לטייווין, כאילו היא רצתה להמשיך "גם אותך" והשאירה את ההמשך הלא נאמר תלוי באוויר. זה מה שגרם לשתיקה המביכה לכמה שניות כי טייווין הבין מה היא אמרה בעצם ועיכל את דבריה.

  2. גם אני חשבתי כמו גלעד…ובנושא אחר: קראתי את הספר השני מזמן אבל אם אני זוכרת נכון עניין אש הפרא היה רעיון גאוני של טיריון עצמו, האם אני טועה? ואם זה אכן כך, למה לדעתך לקחו ממנו את הקרידט הזה?

  3. אני לא מוצאת סתירה בין השניים. אני ראיתי את זה כרמיזה/איום לכיוון טייווין…שדווקא העריך את זה והיה משועשע, כי ילדה קטנה והיא לא מהווה איום, והיא מראה שהיא אכן מבינה ש*כל אחד* יכול למות, כולל הוא, וזה נכון.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 1,997 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: