דידי צופה באיידול – טופ 20

השבוע השני של הופעות חיות הביא עמו שיפור משמעותי לעומת השבוע שעבר. היו מתמודדים שעשו צעד אחורה, אבל בסה"כ חוויית הצפיה היתה קלה יותר.

מייקל לינץ' – It's A Man's Man's World

הוא שני הצדדים של Glee. שחקן פוטבול מצד אחד, שחקן וזמר מצד שני. הביצוע היה טיפה רכרוכי מדי, בהתחשב במקור. זה בהחלט היה ביצוע טוב. הטוב ביותר שלו. היה חסר לי משהו. מידה מסוימת של מחויבות ווקאלית לשיר. אבל זה בהחלט היה שיפור.

ג'ון פארק – Gravity

טוב, היה יותר טוב מהשבוע שעבר. אבל זה עדיין היה משעמם. הוא בחור מוכשר, אבל מרדים. אפשר גם לומר משהו על התבונה בבחירה בשיר של ג'ון מאייר, שהוא ממש לא האיש הפופולרי ביותר בארצות הברית כרגע.

קייסי ג'יימס – I Don't Wanna Be

הדבר הראשון שידעתי שקייסי יודע לעשות הוא לנגן גיטרת בלוז. והוא ניגן טוב כאן. אבל כשאני משווה את הביצוע שלו לזה של בו בייס, קשה שלא להתרשם מכמה בו יותר טוב מקייסי, לפחות בשלב הזה. הקול שלו רזה מדי, חלש מדי. ביקום נטול בו בייס, הביצוע הזה נראה טוב יותר. קארה אמרה את האמת. כן, קארה. היא מאד השתפרה העונה.

אלכס למברט – Everybody Knows

יש לו גוון קול מאד מוצלח, שהוא הסיבה שהוא כאן בכלל. והנסיון השקוף לסחוט אהדה עם כמה שהוא עצבני קצת עבד עלי. הוא כל כך בוסר. והפלצט שלו בסוף היה די נוראי. אבל הוא בהחלט השתפר מהשבוע שעבר.

טודריק הול – What's Love Got To Do With It

הוא לא רצה ביצוע בו ישוו אותו למקור. ובכן, יש לי חדשות רעות. לא יכולתי לשמוע את הביצוע הזה בלי לשמוע את הקול של טינה טרנר ברקע. והוא לא יצא טוב מההשוואה. העיבוד היה טוב בהרבה מהשבוע שעבר, אבל מבחינות אחרות היה כאן צעד אחורה בעוד אחרים עשו צעד קדימה.

ג'רמיין סלרז – What's Going On

השיר, כמובן, נפלא. ולשמחתי, אני עדיין זוכר אותו בביצוע המקורי. ואני מקווה שיום יבוא ואני אשכח את הביצוע הזה, ואת ג'רמיין סלרז. שלוש השניות הראשונות היו טובות. וזמרות הרקע היו טובות. והפזמון היה סביר. אבל חוץ מזה? סבלתי. רציתי שהוא ילך כבר. וכל מה שקרה אחרי השיר רק חיזק את הרושם. תלך כבר, ג'רמיין.

אנדרו גרסיה – You Give Me Something

השיר היה בינוני, והעיבוד לא היה מעניין. אבל אין מה לומר. הוא זמר מצוין. הקול שלו פשוט טוב מכדי שזה יפגע בו בשלב הזה. הוא צריך לעשות דברים מעניינים יותר כדי להמשיך להקדם.

אהרון קלי – My Girl

כשאתה מבצע שיר בן 46, ונשמע פחות עדכני מהמקור, זאת בעיה. זה היה ביצוע לא רע, בסה"כ. אבל לא יותר מחביב. הוא חביב, אהרון קלי. אבל חביב לא עושה לי שום דבר. והערה לאלן: לא אהבת את השיר? באמת? את My Girl?

טים אורבן – Come On Get Higher

די. נמאס לי ממנו. האמת, נמאס לי ממנו בשבוע שעבר. הוא לא מעניין. הוא לא עד כדי כך מוכשר,  ואני רוצה שהוא ילך. וכן, זה היה יותר טוב מהשבוע שעבר. אבל עשרים עופות הודו נשמעים יותר טוב ממה שהוא נשמע בשבוע שעבר.

לי דווייז – Lips of an Angel

אנדרו, מאחוריך. יש כרגע שני בנים בתחרות שיש להם סיכוי אמיתי להגיע לגמר לדעתי. אחד מהם הוא אנדרו גרסיה. השני הוא לי דווייז. והוא מבסס את המעמד שלו כבר שבוע שני ברציפות.

קריסטל באוורסוקס – Long as I can See The Light

טוב, מה אני יכול לומר? היא נהדרת. נחמד שסיימון לבסוף קלט מה יש לנו כאן.

היילי וון – The Climb

כשהיא שרה, קייטי סטיבנס שרה איתה מהמרפסת. ולמרות שאני לא ממש נופל מקייטי, הצטערתי שאנחנו לא שומעים אותה במקום. כי היילי מזייפת ללא הפסקה. יש לה קול טוב, אבל אלוהים, זה לא נעים. רנדי, יש הבדל בין "יש לך קול" לבין "את יודעת לשיר". ושוב קארה נתנה פידבק טוב.

לייסי בראון – Kiss Me

אני מרגיש קצת כמו רנדי – וזאת הרגשה ממש לא נעימה – כשהוא אומר "את יודעת שאני מעריץ שלך, אבל זה לא עבד". אני מת על לייסי משלב האודישנים, אבל ההופעה הזאת היתה פחות טובה משבוע שעבר.

קייטי סטיבנס – Put Your Records On

לא ממש יודעת לשיר בתנועה, שזה לא דבר רע בהכרח בגילה וברמת הניסיון שלה. הקול שלה היה ונותר מצוין, אבל חסר לה ליטוש. ולקראת הסוף היא קצת צעקה (הקטע שרנדי אהב, כמובן).

דידי בנעמי – Lean On Me

בקטעים, קצת התאמצה יותר מדי. אבל בסה"כ, הופעה סבירה.  בעיני, פחות טובה משבוע שעבר. אבל אני חשבתי שהיא היתה נהדרת בשבוע שעבר. קארה צודקת שהיא היתה יכולה לתת לשיר פרשנות הרבה יותר מוצלחת. אם הייתי אמריקאי, הייתי מצביע לה כדי לעזור לה מכיוון שהיא מסוגלת להרבה יותר.

מישל דלאמור – Arms Wide Open

התחלה והאמצע היו מעניינים, וחשבתי שאולי קורה כאן משהו. אבל בסוף לא ממש קרה, והתו האחרון היה נוראי.

לילי סקוט – A Change is Gonna Come

הרמ. היו כאן קטעים מאד מוצלחים, וזה אחד השירים הטובים ביותר שיש. אבל היו גם קטעים בהם נראה שהיא מתחכמת כדי להתחכם, וזה לא עובד בשיר הזה. זה לא שיר שכדאי להתחכם בו. ביצוע טוב, אבל פחות טוב מהתגובות שקיבל. מצד שני, אני מוכן להודות שאם הייתי אוהב אותה יותר (נגיד, בעונה בלי קריסטל ודידי) הייתי כנראה אוהב את הביצוע הזה יותר.

קייטלין אפרלי – The Scientist

כשהיא אמרה שהיא תשב ותנגן על פסנתר תהיתי האם זה אומר שאני צריך להתייחס אליה ברצינות. ואז היא התחילה לזייף. וממש שמחתי כשהיא סיימה. היו רגעים טובים, אבל היו רגעים ממש לא טובים. וזה היה קצת משעמם. מצד שני, אני מתחיל לחבב אותה יותר כשהיא לא שרה.

פייג' מיילס – Walk Away

מעניין שהיא בחרה שיר ששמו מבטא את מה שהייתי רוצה שהיא תעשה בעקבות הביצוע הזה. זה היה כל כך בינוני.

שיוון מגנוס – Think

הבחורה המוזרה ביותר על מסך הטלויזיה הוכיחה שאין לה בעיית אומץ כשבחרה את אחד השירים הקשים ביותר שיש. בכלל, כל שיר של אריתה הוא סוג של מבחן אומץ. וכמו הרבה הופעות בערב הזה, היו רגעים מצוינים ורגעים… לא מצוינים. התו הגדול היה די מהמם, ואני אומר את זה בתור מישהו שהוא לא חסיד של "תווים גדולים". וכן, הטקסט הזה נכתב לפני שהשופטים התחילו לדבר.

צריכים ללכת: ג'ון, ג'רמיין, פייג', היילי.

הלכו: ג'ון פארק, ג'רמיין סלרז, מישל דלאמור, היילי וון

אין לי תלונות לאמריקה הפעם. לא באמת ציפיתי שפייג' תלך, כי יש לה תמיכה רבה מדי מהשופטים. העזיבה של היילי מזכירה את הידוע מראש: אין ל-Vote For The Worst באמת כוח.

אמנם לא הזכרתי בשבוע שעבר את אליסון וקריס (האהובים), אבל אני חייב לציין משהו בנוגע לנמסיס שלהם מהעונה שעברה, דני גוקי. אני היחיד שהטריד אותו שהאיש שסחט בעונה שעברה את סיפור "אשתי מתה, כמה נורא" עד תום יוצא עם סינגל שאומר "היה באסה שאשתי מתה, אבל יהיה לי יותר טוב בלעדיה"? כן, אני שונא אותו. עדיין. וגם את טיילר היקס.

כפי שכתבתי, פוקס הקפיאו את החשבונות החברתיים של המתמודדים, כך שאפסיק לעקוב אחריהם. אבל דירוג עדיין יש.

16. טים אורבן. השתפר. לא מספיק.

15. פייג' מיילס. יש כישרון. אין שום מושג מה לעשות איתו.

14. טודריק הול. אם הוא לא מעניין, מה נשאר?

13. קייטלין אפרלי. נראה לי שאני הסמן השלילי בקשר לקייטלין. מקווה שתשנה את דעתי.

12. אהרון קלי. אם אלכס למברט תופס את נישת "הילד המוכשר שישתפר", זה די תוקע את אהרון.

11. קייסי ג'יימס. עוד אחד ששאר היקום אוהב יותר ממני.

10. אלכס למברט. אני מבין עכשיו למה הוא כאן. אבל הוא עדיין בעיקר פוטנציאל

9. מייק לינץ'. צפויה לו אחלה קריירה. כשחקן.

8. קייטי סטיבנס. רוצה שתשתפר. בעדה, ולא ברור לי לגמרי למה.

7. לייסי בראון. צעד אחורה מהשבוע שעבר. חייבת למצוא ביטחון עצמי ושיר נכון.

6. אנדרו גרסיה. תגיד, לא היית ממש מעניין פעם? לפני שבועיים, בערך?

5. לי דוייז. מבסס את עצמו יפה, אבל צריך לתת הופעת ערך מוסף בשבועיים הקרובים.

4. לילי סקוט. הממ. כנראה שאהבתי את הביצוע שלה יותר ממה שחשבתי.

3. שיוון מגנוס. סימנה וי על "יכולה לשיר תו מטורף". עכשיו שתחזור לעשות דברים מוזרים ומעניינים.

2. דידי בנעמי. מה אתם אומרים? שהיא צריכה לרדת בדירוג כי הביצוע שלה היה פחות טוב? לא אכפת לי.

1. קריסטל באוורסוקס. כי היא הכי טובה.

3 מחשבות על “דידי צופה באיידול – טופ 20”

  1. אני אוהבת לקרוא את הביקורות שלך, ניכרים המעורבות והידע.
    לגבי קריסטל, אכן זמרת טובה ואותנטית אבל די מלאה בעצמה, יהירה ולא חביבה בעיני, הצניעות חסרה.
    בדיוק ההיפך לגבי אלכס למברט, מעבר ללחץ יש בו צניעות וחן "גידי גובי" וקול מעניין וטוב כך כך שאני מאמינה שיגיע רחוק בתחרות.
    הופתעתי כשמישל הודחה (למרות ביצוע משעמם), חשבתי שהיילי ולייסי (יש בה משהו שטחי) יעזבו.
    אה, ושיוון מדליקה 🙂

  2. ממשיכה להסכים איתך גם השבוע פחות או יותר… למרות שאני לא מצליחה להבין את ההתלהבות מדידי. היא טובה אבל יש טובות ממנה (שיבון בעל הקול הלא הגיוני ולילי המקורית בהרבה יותר).

    כמה הערות, לגבי ג'ון מאייר אמריקה שוכחת סקנדלים מהר…לא נראה לי שמישהו עדיין זוכר לו ראיון של פלייבוי מלפני שלושה שבועות…אבל בלי קשר gravity זה שיר מעולה עם הרבה נשמה ולצערי לג'ון פארק חסרה את היכולת להביע נשמה בשירה ולכן הוא עף

    לגבי אלכס למברט הוא כל כך טוב שזה כואב כמה הוא גרוע. אלוהים למה לא נתנו לו לחכות עוד 2 עונות עד שהוא התבשל קצת. פשוט בזבוז של קול (ניכר שזה תסמונת די בולטת בקרב הצעירים יותר בחבורה מלבד יוצאי דופן כמו לילי ושיבון).

    קייטלין הרגשתי האטה את השיר יותר מדי (אני חושבת שהזדקנתי בשנתיים במהלך הביצוע) כי היא רצתה להפגין יכולות נגינה שאין לה…גם ככה קשה לנגן ולשיר אז מי שלא שולט בזה לא מצליח לעשות זאת בלי לזייף על אחד הכלים בשידור חי, אז היא האטה את השיר כדי להקל על עצמה… ככה זה נראה לפחות מהנגינה הבסיסית מינוס שלה (להשוות מול קייסי שקרע את הגיטרה). זה לא עבד.

    ולילי אני פשוט לא מבינה מה יש לך נגדה. היא מקורית, היא ייחודית, אין לה את הקול הכי מפותח מבין הבנות אבל זה פשוט לא משנה כי יש לה סגנון מה שכמעט אף אחד מהמתחרים לא יכול להגיד בשלב זה של התחרות.

    חוץ מזה כייף להסכים איתך כמעט בכל מילה 🙂

    1. דידי היא דוגמה קלאסית למתמודדת שהתאהבתי בה באודישנים ואני מסרב לשנות את דעתי. זה קורה. לקח לי חצי עונה לשנות את דעתי על מגאן בשנה שעברה.

      בנוגע לג'ון מאייר, הסקנדל שלו ממש לא מת. ממשיכים לדבר על זה. רק אתמול שמעתי פודקאסט בו דיברו על זה במשך עשר דקות.

      באשר ללילי, הבעיה העיקרית שלי איתה היא שהיא יושבת על המשבצת של דידי ושל קריסטל. איידול היא תכנית של משבצות, וכשמישהי יושבת על המשבצת של זמרות אחרות שאני אוהב יותר, אני אוטומטית מפתח אנטי. זאת לא ממש אשמתה. כל זמן שהיא שם, אני מפחד שהיא גונבת קולות.

      וחוצמזה תודה. לך ולמאיה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s