דידי צופה באיידול – טופ 16

השבוע השלישי והאחרון של שלב חצי הגמר מאחורינו. היו בו הדחות מפתיעות, לפחות שלוש הופעות שהיו לא פחות ממעולות, וכמעט שהתפתיתי להחזיר את תת המדור האהוב "מדד התשכבו כבר של סיימון ורייאן". אבל נימנע. טור חדש. בית חדש. מנהגים חדשים. וכיו"ב. זה כבר לא דידי איידול.

קייטי סטיבנס – Breakaway

היא יכולה לשיר לעצמה קולות, כי הקול שלה בטונים הנמוכים כל כך שונה מאשר בגבוהים. שונה, וטוב יותר. הנמוכים היו סבבה. מעניינים. הגבוהים לא היו טובים. היא לא היתה מחוברת מספיק לשיר. וכן, לא משנה שהיא היתה מחוברת רגשית. צריך להעביר את זה כשהיא שרה.

שיוון מגנוס. הבית בניו אורלינס לא הרס אותה. (קרדיט: Fox)

שיוון מגנוס – House of the Rising Sun

אוי, איך שאני אהבתי את הביצוע הזה. זה שיר שאני מאד אוהב. מאד. והביצוע שלה היה ייחודי, ונכון, ונהדר. ובניגוד לשבוע שעבר, שהיה ביצוע לא משהו עם תו אחד מטורף, הביצוע הזה היה טוב לכל אורכו. והטוב ביותר שלה. מצחיק שסיימון חושב שזה היה מוזר. זאת שיוון מגנוס, היא מוזרה. וכל מה שסיימון לא אהב בביצוע הזה הוא מה שאני כן אהבתי.

לייסי בראון – The Story

זאת הלייסי שבה התאהבתי בתהליך האודישנים. אישית. מחוברת. ידעתי שיש בה ביצוע כזה, והוא היה נהדר. אני לא יודע כמה זה מתאים לאיידול, אבל אני ממש ממש נהניתי.

קייטלין אפרלי – I Feel The Earth Move

קצת משעמם. השיר היה קצת גדול עליה. אני כל הזמן תוהה האם היא מתחרה אמיתית או לא. אני מחבב אותה יותר בכל שבוע, אבל אני מחבב אותה כאדם. כזמרת? לא מפילה אותי.

חזרה לעצמה. וטוב שכך (קרדיט: Fox)

דידי בנעמי – Rhiannon

למקרה שתהיתם מה זה "קול פעמונים", אז ככה זה נשמע. ביצוע כל כך שונה מהמקור,  וכל כך טוב. זה יכול היה להיות הביצוע הטוב של השבוע, אלמלא שיוון וקריסטל. עד כה, זה לילה ממש טוב לפייבוריטיות שלי.

פייג' מיילס – Smile

"לא אחיד ברמתו" הוא לא ממש ביטוי מספק להופעה הזאת. היו בה כמה רגעים יפהפיים, וכמה רגעים איומים ונוראיים. והסך הכל היה רע.

קריסטל – Give Me One Reason

יש לי רף להופעות באיידול. יש הרבה מתמודדים באיידול שאהבתי, אבל מעל כולם יש אחת. קוראים לה מלינדה דוליטל, והיא היתה צריכה לזכות. וקריסטל… קריסטל טובה כמוה, למרות שהיא שונה ממנה לגמרי. בפעם השניה שצפיתי בביצוע, שמתי לב ששתיים מהמתחרות האחרות מוחאות כפיים עם השיר ברקע: לייסי ודידי. הפייבוריטיות שלי תומכות אחת בשניה! לילי נראתה עצבנית.

לילי סקוט – I Fall To Pieces

זה בהחלט היה מעניין. אבל זה לא היה מצוין. חזרה למקום הטבעי שלה מאחורי לייסי. את שאר הדברים שיש לי לומר על הביצוע הזה תמצאו בהמשך.

לי דווייז – Fireflies

בכל ההופעות של לי עד כה היו בעיות זיופים קלות. עד עכשיו, הן לא היו משמעותיות. הפעם, הן היו הדבר העיקרי ששמעתי, ונהיה קשה לכנות אותן "קלות". השופטים, לתחושתי, תקועים בעיכוב של שבוע איתו. חוץ מסיימון, כמובן.

אלכס למברט – Trouble

אז עכשיו שהתרגלנו לכך שיש לו טון טוב, אפשר להתחיל לצפות ממנו לעשות משהו מעניין. כי זה לא היה מעניין. ולפעמים זה גם היה קצת מעצבן. ואלן באמת צריכה להפסיק לדבר על בננות. זה מביך. ו… קארה? הדבר היחיד שעומד בדרכו לניצחון זה הוא? באמת? תכירי: קריסטל באוורסוקס. (ותוספת מאוחרת: היכולת להגיע לשלב הגמר)

טים אורבן – הללויה

הקול שלו נשמע טוב מאי פעם – שזה לא שבח כזה גדול, ובכל זאת. אבל היתה לי תחושה שהוא קורא את המילים מטלפרומפטר. זה… טוב, אתם לא צריכים שאני אסביר לכם כמה השיר הזה טוב, בין אם בעיבוד המקורי או בעיבוד של באקלי.

אנדרו גרסיה – Genie in a Bottle

כשרייאן אמר שהוא הולך לשיר משהו של כריסטינה אגילרה, היו לי שני שירים בראש: Fighter ו-Beautiful. ואני חייב לומר, שאני חושב שאם הוא היה עושה אחד מאלה, זה היה יכול להיות אדיר. אבל הוא הלך לכיוון אחר, והכיוון הזה הוא שיר שבבסיסו הוא פחות טוב, כך שכאשר נותנים לו "גרסת אנדרו", התוצאה פחות טובה. ועדיין בהחלט מדובר בשיפור לעומת השבועיים האחרונים.

קייסי ג'יימס – You'll Think of Me

הביצוע הטוב ביותר שלו עד כה בתוכנית. כמו כמה מתחרים אחרים, הוא שר טיפה קרוב מדי למיקרופון, אבל הוא נער כפר, והבחירה בשיר קאנטרי עשתה לו רק טוב.

אהרון קלי – I'm Already There

ההתחלה היתה נוראית. בהמשך הוא השתפר. אבל מבחינתי, הוא השתפר בלעשות משהו שבעיני הוא נוראי. ומבחינתי, ההופעה הזאת היתה סבל מתמשך. אהרון, אם אתה "כבר שם" אולי תלך? או שפשוט תישאר שם בזמן שהתוכנית עוברת לבמה הגדולה בשבוע הבא. גם טוב.

טודריק – Somebody to Love

הפאלצט שלו מצוין. אבל, עם כל הסלידה ההיסטורית שלי מפרדי מרקיורי, במשך רוב השיר הוא הלך ראש בראש עם המקור. והמקור יותר טוב ממנו. וסיימון דייק עם "אמריקן איידול – המיוזיקל מבצע קווין".

מייק לינץ' – This Woman's Work

הוא התחבר לשיר מאד מהמקום האישי שלו כאב טרי, וזה מאד עזר לביצוע. היו בשיר רגעים מעצבנים קצת באמצע, אבל ההתחלה והסוף היו חזקים מאד. מאד. לא ההופעה הטובה עד כה בעונה – בערב הקודם היו לפחות שתי הופעות טובות יותר (קריסטל ושיוון). אבל אולי ההופעה הטובה העונה של גבר.

צריכים ללכת: פייג' מיילס, קייטי סטיבנס, טים אורבן, אהרון קלי. הלכו: קייטלין אפרלי, לילי סקוט, טודריק הול, אלכס למברט

רשימת ההדחה שונה לגמרי מהרשימה שלי, אבל משום מה זה לא מטריד אותי במיוחד. כי בניגוד למה שקארה חשבה, לאף אחד מהם לא היה סיכוי לזכות. ובניגוד למה שקארה טענה (ואני לא מתכוון להיכנס בקארה, שבסה"כ הרבה יותר טובה העונה משנה שעברה), אף אחד מהם לא עמד להפוך את איידול לתחרות מגניבה יותר. ובכל זאת, צריך לדבר על זה. טודריק עף כי הוא בלתי נסבל. זה ברור. וקייטלין עפה כי היה לה שבוע רע. גם זה די ברור. אבל אלכס ולילי הם מקרים שונים. בשני המקרים, מדובר בזמרים שההפקה והשופטים אהבו קצת יותר מדי. מילות השבח שהומטרו על אלכס היו מופרזות, מכיוון שבשלושת השבועות האחרונים הוא הפגין טון מצוין וחוסר הבנה של מה לעשות איתו. ומכיוון שבעוד ההפקה והשופטים החליטו שהוא ולא אהרון קלי הוא בן העשרה התורן, הקהל חשב אחרת.

אבל לילי היא סיפור מעניין יותר. קוראי הבלוג יודעים שאני לא מת עליה, וזה קשור להרבה דברים. יותר מכל, זה קשור לכך שהיא יושבת על המשבצת של דידי, לייסי, שיוון וקריסטל. הן כולן קצת שונות מהמיינסטרים, כל אחת בדרכה. הטעם שלהן, הסגנון שלהן, הוא לא מה שבדרך כלל מצליח באיידול. במיוחד כשמדובר בזמרות. אבל היתה לי גם בעיה אחרת עם לילי, ואני חושב שזאת הסיבה שהיא עפה: לילי היא חכמולוגית, ואני לא חושב שהיא חכמה מספיק, או עדיין לא חכמה מספיק, כדי להיות חכמולוגית עד הסוף. בשלושת הביצועים שלה בשלב חצי הגמר היה משהו מתחכם מאד, ומשהו קצת לא ישר. אף אחד מהביצועים לא היה פרשנות ישרה באמת של השיר, ושל מילות השיר. אפשר לעשות את זה, אם את ממש מבריקה, ואם את מביאה לשיר משהו מעבר להתחכמות. אם את מחליפה את האמת של המילים באמת אחרת, או אפילו בשקר. אבל לילי לא הלכה עם האמת של השקר שלה עד הסוף. ובגלל זה היא עפה. בגלל זה, ובגלל קריסטל. כי קריסטל, והכישרון שלה והאמת שלה, מדגישים את החסרונות של זמרת כמו לילי.

נראה שפייג' סובלת. גם אני סבלתי (קרדיט: Fox)

ועכשיו, הדירוג.

12. פייג' מיילס. למה היא עדיין כאן? בגלל הקול? בגלל שהיא בכתה? בגלל Vote For The Worst? לא ברור לי. ולא אכפת לי. שתלך כבר.

11. טים אורבן. אם יש לך קול עמוק, אתה יכול לשיר את הללויה. טכנית, זה לא באמת שיר כל כך קשה. הוא קשה רגשית, ושם אני חושב שהוא כשל. וחוצמזה, הוא כבר היה צריך לעוף לפני שבועיים.

10. אהרון קלי. עובר את טים כי הוא עדיין לא אחראי לזוועה ברמת Apologize מלפני שבועיים. אבל ללא ספק היה צריך ללכת לפני אלכס.

9. קייטי סטיבנס. כמה שבועות של הופעות בינוניות עוד צפויים לנו ממנה? תשתפרי או תלכי. וכבר לא כל כך משנה לי מה מהשניים יקרה.

8. אנדרו גרסיה. חייב להתחיל לקבל החלטות טובות יותר.

7. קייסי ג'יימס. כל שבוע בו הוא לא שר ברייאן אדמס הוא שבוע בו אני מחבב אותו יותר. אבל העלייה שלו היא במידה רבה תוצאה של הירידה של אנדרו. הפוטנציאל שלו עדיין לא מתקרב לזה של מר גרסיה הצעיר.

6. מייק לינץ'. הביצוע הטוב ביותר שלו עד כה מעלה אותו בדירוג. לפי מה שקראתי, הוא כנראה הרבה יותר מרשים באולם. אבל זאת תוכנית טלויזיה, ומה שהשופטים רואים באולם נהיה פחות ופחות רלוונטי.

5. לי דווייז. השבוע הוא היה פחות טוב מקייסי וממייק. במצטבר, הוא עדיין יותר טוב מהם. צריך מתישהו לבחור שיר טוב. וצריך להפסיק לזייף.

4. לייסי בראון. מצאה שיר נכון השבוע. אבל אני חושב שהיא בסכנת הכחדה תמידית בתוכנית הזאת.

3. שיוון מגנוס. צריך להודות באמת: יש מצב שהיא זמרת יותר טובה מדידי. והיא מסמלת כל מה שסיימון לא מבין במוזיקה, וזה דבר טוב. אבל זה מחוץ לשליטתי.

2. דידי בנעמי. חזרה לעצמה, ובגדול.

1. קריסטל באווסוקס. כי היא לא רק הכי טובה העונה. היא מתחרה כרגע על תואר "הכי טובה אי פעם בתוכנית הזאת".

5 מחשבות על “דידי צופה באיידול – טופ 16”

  1. אני כבר הבנתי שאין מה לשכנע אותך בנוגע ללילי אבל אני חושבת שלכל הפחות גם אם אתה לא אוהב אותה, היא היתה טובה יותר מקייטי ומפייג' בכמה וכמה רמות ועל כך לא אשכח ולא אסלח אמריקה! אלכס כאמור הוא לא טוב בלהופיע אבל אלוהים, הקול שלו. הייתי קונה מחר דיסק אם הוא היא מוציא שירים נכונים. באמת חבל שהוא עף לפני שמימש את הפוטנציאל…

    לגבי טים, הללויה זה שיר שאי אפשר להפסיד איתו. הוא תמיד עובד. הוא עבד לג'ייסון קסטרו באיידול, הוא עבד לאלכסנדרה ברק באקס פקטור (ויפה לסיימון שלקח על זה קרדיט בכך שהוא אמר ש*לו* היה עם זה להיט) וזה עבד למיי פיינגולד בכוכב נולד. זה עדיין לא עושה את טים זמר טוב, ולא משנה מה השופטים יגידו, זה פשוט לא יעזור לו להיות זמר טוב.

    קייסי היה מצויין הרבה יותר ממה שהשופטים נתנו לו קרדיט אני חושבת (ובחור כפרי? יש לך מושג מה גודל העיר פורט וורת'? אני דיי בטוחה שתל אביב נכנסת בה 5 פעמים). בטוח יותר טוב וממוקצע מאהרון (פיכס). אני גם חשבתי שאנדרו יעשה את בוטיפול והיה יכול להיות לו מדהים עם זה (סגנון אלכס מפיים אקדמי אם אתה מכיר). במקום זה יצא לו גרסה ספק בדיחתית ספק אמנותית סגנון טרביס עושה את היט מי בייבי של בריטני. לגבי דידי, היא החזירה בי את האמונה בה ולא רק כי היא בחרה בשיר שיש לי קשר רגשי איתו (על אף שהשינויים המלודים שהיא עשתה בו לא היו מקוריים, סטיבי ניקס שרה את זה ככה בהופעות) וקריסטל פשוט היתה מעולה כמו תמיד. ידעתי שזה עניין של זמן עד שהיא תעשה את השיר הזה ושמחתי שזה הגיע.

    בנוגע לליסי, היא היתה טובה, אבל היא בחרה בשיר די שקט, לא כזה מוכר, היא ישבה על הבמה והיא לא קיבלה אפילו דקה שהפרידה בינה ובין קדמתה או הקדמה כל שהיא והאמת שכמעט פספסתי אותה. אני לא חושבת שזה עבד לטובתה לא משנה כמה הביצוע היה יפה…

    מקווה שלא אכפת לך שאני מגיבה באופן פרטני כך מדי שבוע, זה רק מתוך כבוד לדעות שלך 🙂

    1. ההוכחה לכך שזה עבד לטובתה של לייסי היא שהיא עדיין איתנו. וברור שלילי היתה יותר טובה מקייטי… וחתולה רעבה נשמעת יותר טוב מפייג'. בקשר לפורט וורת', זה לא באמת משנה כמה היא גדולה. חוץ מאוסטין, שהיא עולם אחר, ויוסטון, שהיא יותר עיר גדולה משהיא כל דבר אחר, כל טקסס זה כפר. והוא לא אמר שהוא בנה את הבית שלו לבד? זה נשמע לי יותר "ליד פורט וורת'" מאשר בעיר עצמה.

      ואני ממש שמח לתגובות פרטניות. בכלל, תגובות זה טוב. בניגוד לטוקבקים, שזה לא טוב.

  2. נ.ב. אם אתה לא מתכוון להחזיר את מדד התשכבו כבר בין סיימון וראיין אולי תוכל במקום זה ליצור מדד כזה לקארה וסיימון? כמות הנגיעות שם גבלה בהטרדה מינית

  3. טוב טוב פה אתה נותן מכה אישית…כל טקסס זה ממש לא כפר… בתור מי שגדלה בדאלאס, אני יכולה להבטיח לך שאם מדברים על סממנים מודרנים של סיוויליזציה וקפיטליזציה אז רוב ישראל היא יותר כפר מאשר דאלאס-פורת וורת'. ואם מדברים על מנטליות קוסמופוליטית אז כל ארה"ב זה כפר (מבחינת הזינופוביה שלהם). לגבי זה שהוא בנה את הבית בעצמו (מה שלא שמעתי אותו אומר אבל אולי) זה לא אומר כלום, הבתים בטקסס (ובאופן כללי בארהב) הם בתי עץ. כל ילד בן 16 יכול לבנות אותם. וילדים בני 16 בנו בתים כאלה בהתנדבות כפןיה לפעמים אז אני יודעת…

    אז בוא לא ניטפל לטקסס (שעל פי ניסיוני, עם כל הנטייה לחשוב שטקסנים הם רדנקים גזעניים, באופן כללי האנשים שם יותר חמים ונחמדים מאשר בצפון או מערב ארה"ב)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s