סטימפאנק, זומבים ואמהות – Boneshaker מאת שרי פריסט

בארצות הברית חלופית של המאה ה-19, מלחמת האזרחים נמשכת כבר שנים רבות בגלל שהטכנולוגיה התקדמה יותר מאשר בזמננו. ספינות אוויר וכלי נשק מתקדמים הופכים את הסכסוך לסיוט מתמשך. בעולם זה בנה מדען מטורף מכשיר חפירות עצום ורב עוצמה, שנועד לעזור לרוסים למצוא זהב באלסקה. אבל כשהוא לקח את המכשיר לנסיעת ניסוי בעירו, סיאטל, הוא הרס את יסודות העיר, הרג אלפים, ושחרר גז שהפך רבים מהשורדים לסוג של זומבים. זה הרקע ל-Boneshaker, ספרה המועמד להוגו של שרי פריסט.

הספר מתרחש יותר מ-16 שנה אחרי האסון, ובמרכזו נמצאת בריאר וילקס, אלמנתו של לויטיקוס בלו, אותו מדען מטורף, ובתו של מיינארד וילקס, סוהר שמת מהגז לאחר שהתעכב לשחרר את האסירים בכלא העירוני על מנת להצילם ממנו. בריאר חיה בשולי סיאטל ההרוסה, עיר שנסגרה בחומות על מנת לכלוא את הגז. והיא לא אשה מאושרת. רבים מאשימים אותה בשל מעשיו של בעלה, והדיעות חלוקות האם אביה היה גיבור או פושע.

ארועי הימים שלאחר נסיעת הבכורה של הבונשייקר טראומתיים כל כך שהיא לא מספרת עליהם דבר לבנה בן השש עשרה זיק (Ezekiel, יזחקאל), שמעולם לא פגש את אביו וסבו, ובנה לעצמו ראייה רומנטית של שניהם. אבל נערים הם סקרנים, וזיק מחליט לגלות בעצמו, ויוצא למסע לתוך סיאטל, עיר של זומבים, שורדים אנושיים ומדען מטורף אחד שיש הסבורים שהוא לויטיקוס בלו. בריאר יוצאת בעקבותיו.

Boneshaker הוא ספר שהכוח הנראטיבי הניכר שלו מונע מאהבת אם ומתחושות אשם, וממידה לא מועטה של עקשנות. הוא ספר שהעלילה שלו דורשת מידה לא קטנה של השעיית חוסר אמון – כפי שפריסט עצמה מודה באחרית הדבר, שם היא מציינת את המקומות בהם סטתה מן ההיסטוריה הידועה, גם בדרכים שאינן מתבקשות על ידי ההאצה הטכנולוגית. אבל בזמן קריאת הספר, זה לא ממש משנה.

כי יותר מכל, זהו ספר שמונע על ידי הדמויות שלו. בשנים האחרונות יש יותר ויותר ספרים עתירי אקשן עם נשים בתפקידי מפתח, ו-Boneshaker הוא לא יוצא מן הכלל. בריאר וילקס היא דמות פנתיאון בעיני. מי שבעלה ראה אותה כיפה וטיפשה, חושלה בשנים מאז, ומתגלה כאשה חזקה, רבת תושיה, שתעשה הכל כדי למצוא את הבן שלה. הספר מאוכלס בשלל דמויות מוצלחות, שרובן נמצאות אי שם באיזור האפור בסקאלה המוסרית בין שחור ולבן.

חוזק משמעותי נוסף של הספר הוא בניית העולם. פריסט מציירת עבר ססגוני – אם כי רוב הצבעים הם בגווני האפור, החום והירוק – וספוג אווירה.

בעלילה, כאמור, יש חורים. יש דברים שלא מוסברים ושדורשים הסבר, לפחות לתחושתי. ו-Boneshaker הוא לא יצירת מופת. אבל הוא ספר חשוב – ומהנה מאד – של סופרת שעדיין מוצאת את הקול שלה, ושלדעתי תפיק יצירת מופת בשנים הקרובות. הוא בהחלט מומלץ לקריאה, כל עוד אתם מוכנים לשים את חוסר האמון שלכם בצד ולסספנד. זה שווה את זה.

2 מחשבות על “סטימפאנק, זומבים ואמהות – Boneshaker מאת שרי פריסט”

  1. הי, רק עכשיו גיליתי את הבלוג הזה דרך אתר האגודה. אז גם אם זה בא באיחור היסטרי – תתחדש! אם אפשר עוד ביקורות ספרים – משהו שבאמת הייתי פוקד בשבילו את "הממסד האפל" אי-אז בתחילת העשור ומאוד-מאוד חסר לי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s