הדוקטור ה(לא ממש) אנושי: The Lodger

במשך רוב פרקי Doctor Who, הדוקטור מתערב בחייהם של אנשים כסוג של כוח עליון. הוא עושה, הוא מזיז, הוא מניע. הוא הכוח הבלתי ניתן לעצירה, והוא מזיז עשרה חפצים בלתי ניתנים להזזה לפני ארוחת הבוקר, או לפחות מנסה.

אני לא יודע מה זה כדורגל, אבל שם המשפחה שלי הוא "מסי" (BBC)

השבוע, לעומת זאת, הדוקטור מנסה לעשות משהו שהוא פחות רגיל אליו: להיות רגיל. הדוקטור כאדם נורמלי? לא בדיוק. הוא מפגין זלזול מוחלט כלפי מרכיבים בסיסיים בתרבות האנושית כמו כסף (על השקית עם אלפי הליש"ט הוא אומר "זה הרבה?") והוא טוב מדי בהכל. הוא מבשל טוב מדי, משחק כדורגל טוב מדי, עובד טוב מדי במרכז התמיכה/טלמרקטינג/מה שזה לא יהיה. אחת החלוקות הבסיסיות בין מארוול לדי.סי היא שבמארוול הגיבורים – אפילו כשהם חלק מפנתיאון אלים, כמו תור והרקולס – הם בני אדם. בדי.סי, הגיבורים הגדולים באמת הם אבטיפוסים. הם אלים.

הדוקטור הוא אל.

הוא אולי אל מבולבל לפעמים, הוא מחמיץ דקויות אנושיות לפעמים. אבל הוא אל. הוא רחוק מאד מלהיות אנושי. וכך, גם כשהוא מנסה, וגם כשזה אמור להיות קומי, האמת של הדמות ברורה. כשהוא אומר "אני אדון זמן", מה שהוא אומר באמת זה "אני אל" ו"אני יותר מכם". זה לא הופך אותו לפחות גיבור, אבל גם כשהוא מנסה, באמת מנסה, הוא לא יכול להיות אחד מאיתנו.

הדוקטור (לא) לבד

אין הרבה פרקים בהם הדוקטור בודד כל כך כמו בפרק הזה. ללא גישה ישירה לטארדיס, ללא נוכחותה של איימי, ללא המברג הקולי. ואני נזכר בפרק סוף עונה 2 של באפי, בקרב החרבות בין הקוטלת לאנג'לוס. שם, לאחר שפרק אותה מנשקה, והוא עומד לדקור אותה, אנג'לוס שואל את באפי: "אז זה הכל, בלי כלי נשק, בלי חברים, בלי תקווה. בלי כל אלה, מה נשאר?" התשובה, אז כעכשיו, היא "אני".

הוא יוצר לעצמו בני לוויה חדשים, – ומשנה את החיים שלהם, כי כשאל עובר בחיים שלכם, הם משתנים – הוא בונה לעצמו כלים חדשים מפסולת.

קומדיה רומנטית

לא בדיוק רומנטיים, לא בדיוק בטארדיס

העלילה המשנית של הפרק היא קומדיה רומנטית די קלאסית. ואכן, שני השחקנים האורחים הם שחקנים קומיים מנוסים ומוכרים. מעניין שאחרי שורת התסריטאים הקומיים שכתבו לדוקטור דרמות וטרגדיות, מוטל תפקיד הכתיבה הקומית על כתפיו של גראהם רוברטס, מי שחלק הארי של הקריירה שלו הוא מספר פרקי דוקטור וסדרות קשורות. רוברטס – שהרעיון לפרק בא מתסריט שלו לקומיקס של הסדרה, בו נאלץ הדוקטור לחלוק דירה עם מיקי – עושה עבודה סבירה עם הקומדיה, עבודה בינונית עם הרומנטיקה, ועבודה לא רעה עם האיום והסכנה של הקומה השניה.

מי בונה טארדיס?

ואם כבר מדברים על הקומה השניה, מי בדיוק בונה טארדיסים? כלומר, ברור שהספינה התרסקה ושהבינה המלאכותית עבדה מטעם התכנות שלה, ועדיין, מי בדיוק בונה טארדיס? זאת לא טכנולוגיה שנמצאת בידיים של כל אחד. למעשה, זאת טכנולוגיה שנמצאת בידיים של אדוני הזמן. אבל הספינה הזאת לא נועדה לאדון זמן. אם הדוקטור יהפוך לנווט/טייס, כל מערכת השמש תתפוצץ. ולמה? כי הוא "יותר מדי". כי הוא אל. האינטרנט מספרת לי שהספינה נראתה כמו ספינת Jagaroth, אבל היא מספרת גם שהגזע דנן לא נסע בזמן.

עוד הערות

מה זה אומר שאיימי מצאה את הטבעת?

עוד פרק נפתח בנוף פסטורלי יחסית. WTF?

הפרק הזה היה הפוגה קומית, מנת גבינה בין כוסות יין אדום.

בשבוע הבא: הפנדוריקה נפתחת. דוקטור סונג חוזרת, ויהיה כיף.

4 מחשבות על “הדוקטור ה(לא ממש) אנושי: The Lodger”

  1. היתה לי בעיה מסויימת עם הפרק הזה, מבחינה זו שלמעשה, במהותו, הוא היה די דומה לפרק של מאדאם בובארי – חללית/מכונת זמן שמחפשת לעצמה את הטייס המתאים לה ביותר.

    וכמעט כל אלמנט מחוץ לעלילה הקומית-רומנטית שם, הרגיש מוכר מדי מעונות קודמות, ובאופנים שאני אפילו לא מסוגלת לשים עליהם את האצבע כרגע, אבל הרגיזו אותי כמכלול.

  2. לא יודעת למה אבל ממש אהבתי את הפרק (למרות שהוא ללא ספק נחשב פילר).
    אני אישית מאוד אוהבת את סוג האימה/מתח שמתבסס על משהו לא ידוע. הדמות והאיום הלא ידועים בקצה גרם המדרגות שלמעשה עד וכולל סוף הפרק לא ידענו מה הוא. יש משהו הרבה יותר מפחיד ומאיים באיום שאתה לא יודע מה הוא. הסיפור הרומנטי אכן היה קצת משעמם אבל הרגעים הקומים עם הדוקטור היו ממש לרוחי ומצאתי את עצמי פשוט צוחקת בקול רם מהביצוע הנפלא של מאט סמית' (שמראה את מגוון יכולות המשחק שלו יותר ויותר במהלך העונה).

    אז מי בטארדיס? מזכיר לי ש"הדוקטור בטארדיס לא יודע…" ייתכן שזה הדאלקים הצבעוניים? ייתכן שהמאסטר חוזר? או האם זה הטיים לורד היחידי שנותר- הדוקטור? אחרי שנואשו הטענות נגד הטארדיס כ"ביג בד" של העונה, הדיבורים עכשיו סובבים סביב הדוקטור עצמו. הטענה באינטרנט אומרת שמה שייצא מהפנדוריקה ויגרום לסדק בזמן הוא הדוקטור הראשון (כי הזמן יעשה ריסט). תמיכה לטענה הזו נמצאת בעובדה שפעם השלישית העונה, ראינו אתמול סקירה של כל הדוקטורים של העבר ובייחוד את הארטנל. יחסית לזה שבכל-4 העונות הקודמות יחד זכורה לי רק פעם אחת של סקירה כזאת (next doctor), שלוש פעמים בעונה אחת נראה יותר מדי להיות מקרי.

    אני אישית לא קוראת (ולא יודעת אם יש) ספויילרים של דוקטור הו, רק ספקולציות (זה יותר כייף) שצצות פה ושם אבל כן ראיתי משפט תקציר של הפרק האחרון שמחזיר אותנו קצת לפרק הראשון של העונה. אמנם זה לא יותר מהתקציר שיהיה כתוב במדריך הטלוויזיה הבריטי אבל בכל זאת לא אגיד את זה פה למי שרוצה להיות נקי מספויילרים לגמרי. זה מעניין מאוד אם כי לא מסביר מה הולך לקרות בפרקים הבאים, אלא את התוצאה של מה שהולך לקרות (כפי שבכל העונות הקודמות ההפתעה היתה בפרק הלפני האחרון והפרק הסופי פתר את הבעיה שצצה). אם זה אכן הדוקטור עצמו, אני מתרגשת. בכל מקרה, אני מתרגשת. עצוב לי שהעונה מסתיימת, אבל כנראה שזה סופה של כל תכנית.

  3. אנחנו חשבנו שכשאיימי מוצאת את הטבעת היא נזכרת ברורי. אני מניחה שבפרק הבא נדע אם היא נזכרה או חושבת שהדוקטור רוצה להתחתן איתה או משהו.

  4. שלא במפתיע, לא אהבתי את הפרק. קשה לתאר במילים כמה מעצבנת אותי המגמה הקומית-סלפסטיקית שיש בעונה, כפי שמתגלמת במאט סמית. בחירה לגיטימית לסדרה, ונעשה באופן קונסיסטנטי, אבל לא סובלת את זה כל פעם שמתחיל. כמו כן, הדוקטור במגבת? עכשיו?! מבחינתי היקום חייב לי דיוויד טננט במגבת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s