סיפור על דיו(ניון) – Kraken מאת צ'יינה מייוויל

לא יצירת מופת

צ'יינה מייוויל הוא יוצר הפנטסיה החשוב ביותר של העשור האחרון. כתבתי על זה בסקירה שלי את The City and The City, יצירת המופת עטורת הפרסים שלו. הוא ניער את הפנטסיה באלימות, ביצירות שכיוונו היישר לבטן הרכה של הז'אנר, והוליד דור שלם של יוצרים.

אחרי TCaTC, קראקן, ספרו החדש של מייוויל, אינו משל פוליטי, כי אם חזרה – בערך – למה שמייוויל עושה בדרך כלל: לקחת תת-ז'אנר בפנטסיה ולעשות בו שפטים. המטרה הפעם היא הפנטסיה האורבנית. לא הפנטסיה האורבנית של השנים האחרונות, שכבר התפצלה להגדרה של "רומנסה על טבעית" (כלומר, ערפדים נוצצים וכאלה), כי אם הפנטסיה האורבנית הקלאסית. זאת שבה יש עולם אחר, מסוכן וקסום, תחת המעטה המוכר של העולם. זאת שבה בדרך כלל יש פיות.

אצל מייוויל אין פיות. יש כתות וקסם ומפלצות. לונדון חוזר בספר הזה לעיר עליה כתב ישירות בספרו הראשון, King Rat, ושאליה הוא מתייחס בדרך זו או אחרת בכל ספריו: לונדון. ודי ברור שהוא שמח לחזור ללונדון. יש ב-Kraken סוג של אנרגיה שחסרה בספריו של מייוויל מאז The Scar.

אז מה קורה שם? ובכן, במוזיאון ההיסטוריה הטבעית יש דיונון ענק משומר במיכל. והוא נעלם. נעלם בדרך בלתי אפשרית. בילי הארו הוא עובד במוזיאון. הוא בחור די רגילעם כישרון יוצא מן הכלל בשימור שרידי החיות במוזיאון. לאחר היעלמות הדיונון, הוא פוגש ביחידת הכתות של משטרת לונדון, יחידה שכוללת קצין, מכשפה (כלומר, שוטרת צעירה ועצבנית, אבל היא גם ניחנה בכישרונות יוצאים מגדר הרגיל) וחוקר כתות.

ובילי עושה משהו שהוא לא אמור להיות מסוגל לעשות: הוא מדבר על היעלמות הדיונון. הוא מספר על זה לחבר. והוא מגלה שאחד המאבטחים במוזיאון, שנעלם אחרי היעלמות הדיונון, עוקב אחריו. ואז, טוב, אז קורה מה שקורה בספרים כאלה: הוא מגלה את לונדון האחרת. לונדון של פשע על טבעי, שהאיש החזק בה הוא כתובת קעקוע מדברת על הגב של מישהו. לונדון שבה כולם מחפשים את הדיונון, אף אחד לא יודע מי לקח אותו, וכל הנביאים בטוחים שסוף העולם מתקרב.

זה לא בלתי רגיל שנביאים בטוחים שסוף העולם מתקרב. בעיר עם המון כתות, אפוקליפסות הן עניין נפוץ, מסתבר. אבל עכשיו כל הנביאים רואים את אותו הסוף, והוא קרוב. העולם יעלה בלהבות.

אבל כיף

מייוויל עושה כאן כמה דברים מעניינים. די ברור שכאן הוא לא מונע מכעס ושנאה, כפי שהוא חש כלפי טולקין כשבא לכתוב פנטסיה אפית. ניל גיימן וטים פאוורס, שני כותבים שחשתי שקראקן מתכתב איתם ישירות, הם יוצרים שמייוויל אוהב. כך, המבנה של הספר הוא – ברובו, והחלקים בהם הוא לא הם ספוילרים – די סטנדרטי: אדם "כמונו" נקלע לעולם של קסם, מוצא את עצמו ומציל את העולם. או שלא.

אבל זה צ'יינה מייוויל, וגם כשהוא בא להתעסק עם ז'אנר שהוא אוהב, עדיין יש לו מה לומר על הז'אנר הזה, ובהחלט יש לו מה להוסיף. כמו כת של נאצים הדוניסטים, או רוצחים שמגדלים רובים, או כנופיית הפשע המפחידה ביותר בה נתקלתי מזה זמן מה. או הגרסה שלו לקרופ וואנדמר של גיימן. הגרסה המפחידה יותר, גוס וסאבי. ומלאכי זיכרון. ושביתה כללית של המסייעים העל טבעיים של הקוסמים של לונדון (כן, אי אפשר לברוח מהפוליטיקה של מייוויל, אבל זאת אחת הפעמים בהן היא משתלבת היטב בעלילה, בכל מיני דרכים). והשגרירות של הים. ומה קורה כשעושים טלפורטציה, אחד הויכוחים הגיקיים הגדולים של כל הזמנים. וגרסה מאד ייחודית של אוריגמי.

ודמויות. מיוויל חזק במיוחד באנשים לא נחמדים. מה שמעניין, בהתחשב בכך שפגשתי אותו ודיברתי איתו והוא איש מאד נחמד. הזכרתי את גוס וסאבי המבעיתים, אבל צריך להזכיר גם את קאת' קולינגסוורת', שלבושה בערך כמו איימי פונד בפרק הראשון של עונה חמש של הדוקטור, והיא מכשפה, אבל זה לא מונע ממנה להיות הכי שוטרת שיש. שוטרת של שנות השבעים, כזאת.

קראקן הוא לא יצירת מופת. לא כל מה שמייוויל מנסה לעשות כאן מצליח. אבל זה הספר הכי קריא שלו עד היום. קראתי אותו בחלקיק של הזמן שנדרש לי לקרוא את TCaTC, למרות שהוא ארוך יותר. זה ספר שבו מייוויל משחרר את הדימיון שלו לחופשי, וזה ספר מפחיד על איום שקשור לדיונון ולאימה מהמעמקים שמצליח להתייחס לקתולו מעט מאד.

היו סקירות וביקורות שהתייחסו לספר כ"לעולם-לא-עולם" של מייוויל, ואני מבין למה. אבל אני לא מסכים. מייוויל כבר כתב את ה"לעולם-לא-עולם" שלו, וזה היה הספר הכי פחות טוב שלו. זה ספר שבו הוא מעכל לא מעט יצירות, שהפנטסיה הלונדונית של גיימן היא אחת מהן, ויוצר משהו שהוא, בסופו של דבר, לגמרי שלו.

זה גם ספר שאהנה לדבר עליו אם אנשים שקראו אותו כבר, כי יש בו דברים שאני לא רוצה להתייחס אליהם אפילו ברמז, כי הם ספוילרים. אז תקראו אותו ותחזרו אלי, בסדר?

גילוי נאות: קישורים לאמזון, תוכנית שותפים, וכאלה.

2 מחשבות על “סיפור על דיו(ניון) – Kraken מאת צ'יינה מייוויל”

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s