העבר, הווה ועתיד של ולאד טאלטוס משתלבים – מחשבות על Tiassa

חתול מפלצת

Tiassa, הספר החדש מאד של סטיבן בראסט (או ברוסט), וה-13 בסדרת ולאד טאלטוס, הוא דבר מעניין מכיוון שבראסט משלב כאן את שתי הסדרות שלו המתרחשות בדרגריאה. בנוסף לספרי ולאד, בראסט כתב גם טרילוגיה (רומנסות קאהוורן, שהחלק השלישי שלה התפרסם בשלושה חלקים) שמתרחשת לפני, בזמן ואחרי ימי אין קיסר שארעו כשש מאות שנה לפני שולאד הגיע לסביבה.

השם של הספר הוא הרמז הראשון לשילוב אפשרי. אחרי הכל, קאהוורן, גיבור הטרילוגיה, הוא הטיאסה המפורסם ביותר של בראסט, והוא גר באותה העיר כמו זאת ממנה ולאד נאלץ להימלט לפני שנים. 

כמו ספרים אחרים בסדרה, גם זה מתרחש ביותר מקו זמן אחד. הספר מחולק לשלושה חלקים, עם גיבורים שונים, וסגנון סיפור שונה. החלק הראשון, שמתרחש בזמן הספרים המוקדמים בסדרה, ומזכיר אותם מאד סגנונית, הוא ולאד "קלאסי". החלק השני, שבו ולאד לא ממש נוכח, מזכיר ספרים כמו Orca, בהם מישהו אחר מספר את העלילה. והוא מתמקד – באופן מרענן – בנשים של ולאד וקאהוורן. והחלק השלישי, שמתמקד בקאהוורן, כתוב בסגנון של פאארפי, המספר הפיקטיבי של הטרילוגיה של קאוורן.

מבולבלים? לא מפתיע. מבין כל הספרים בסדרה, זה הספר שהכי פונה למעריצים, והכי פחות פתוח לקוראים חדשים. אם קראתם את כל הספרים בסדרה, ואת טרילוגיית קאהוורן, ואהבתם אותם, זה הספר בשבילכם. הוא כולל כל מיני קריצות והתייחסויות, ובדרך גם בונה בשקט סטטוס קוו חדש לסדרה.

אם לא קראתם את הספרים… זה לא הספר להתחיל בו. ואם קראתם רק את ספרי ולאד ולא את ספרי קאהוורן, אני לא בטוח כמה תהנו ממנו. כלומר, אני מניח שתהנו. הוא מהנה. ומאד קריא. אבל הוא יעבוד בעיקר על מי שקרא את כל הספרים שמתרחשים בדרגריאה.

אם לא קראתם ואתם ממשיכים לקרוא את הסקירה הזאת, תפסיקו. כי מכאן יהיו ספוילרים כלליים לסדרה…
אבל אם קראתם כל את הספרים, הרי שמצפה לכם תענוג. רציתם לדעת מי אבא של דברה? תקבלו. רציתם את הפגישה הראשונה בין ולאד לקאהוורן? תקבלו. רציתם את פל ופירו ואיברונקה וקאוטי ודארו וזריקה ונוראתור וולאד נוראתור וסת'רה וסאבן וקרייגאר ואליארה וקיארה בספר אחד? קיבלתם. למעשה, הדמות היחידה שלא מופיעה כאן היא מורולאן. ויש קטע שלם שמסופר על ידי דברה. (אם לא קראתם והמשכתם לקרוא את הסקירה, נכון שאתם מתחרטים עכשיו?). יש כאן מוזיקה, מספר מזימות שונות בזמנים שונים, דמות חדשה ומסקרנת וזויות חדשות על ולאד והאנשים שסביבו.

בגלל שהחלק המשמעותי היחיד שולאד הוא המספר שלו מתרחש בזמן הספרים המוקדמים, כשולאד וקאוטי תכננו את החתונה שלהם, הספר הרבה יותר קליל מהספרים האחרונים בסדרה. ולאד של הספרים האחרונים הוא אדם הרבה פחות מאושר, וזה ממש כיף לקרוא אותו בזמנים בהם הוא החזיק את העולם בביצים. אבל יש כאן גם רמזים שיכול להיות שהוא לא יישאר אומלל לנצח. חלקם בכיוונים צפויים, וחלקם לא.

העלילה – שלוש העלילות, בעצם – עוסקת בפסלון כסף של טיאסה, החתול המכונף שהוא גם הבית של מי שאמורים להיות האנשים הפקחים ביותר באימפריה. הפסלון הזה נוצר על ידי מאפניאיי, אלה שהיא סוג של המקבילה הדרגריאנית להפייסטוס. דברה גנבה אותו, עשתה איתו כל מיני דברים, ובסוף נתנה אותו לולאד. ומשם… קורים דברים.

בעבורי, הספר הזה היה הנאה צרופה. בשורה אחת עם פניקס ואיסולה כאחד הספרים הטובים והמשמעותיים בסדרה. אם אתם אוהבים את ולאד, אתם רוצים לקרוא את הספר הזה. אם אתם לא אוהבים את ולאד, תקראו את ג'הרג. אם קראתם את ג'הרג ולא אהבתם אותו, תגיבו, כי זה הספר היחיד שהייתי מעורב בהוצאתו לאור שמעולם לא שמעתי מישהו אומר שהוא ממש לא אוהב. התגובות, היסטורית, נעות בין "זה היה בסדר" ל"זה היה מעולה".

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s