הדוקטור חוזר פעמיים – The Impossible Astronaut (ספוילרים! לא לקרוא לפני שצפיתם!)

הדוקטור חזר! הדוקטור חזר! הדוקטור (היה כתוב כאן עוד משהו. אבל מחקתי אותו. אם צפיתם בפרק, אתם יודעים מה המילה החסרה)! WTF?

ברוכים הבאים לעונה נוספת של דוקטור הו של סטיבן מופאט.

העונה מתחילה עם סטטוס קוו חדש ולא ברור: איימי ורורי בבית. למה הם בבית? לא ברור. ריבר בכלא. למה היא בכלל הגיעה לכלא, ולמה כל כך קל לברוח? לא ברור. והדוקטור? הוא בן מעל 1,100. עברו עליו איזה מאתיים שנה בלעדינו. ואז הוא מת. נורה על ידי אסטרונאוט שלוש פעמים, פעמיים כדי להתחיל את הרגנרציה, ופעם אחת כדי לעצור אותה ולהרוג אותו.

זה סטטוס קוו בלתי אפשרי. זה לא משהו שמופאט יכול לעשות לסדרה. אי אפשר לתקוע את היוצרים הבאים עם סוף כזה. ועם הדוקטור שלך בתור הדוקטור האחרון. זה לא עובד ככה. אז למרות שריבר אומרת שזה בלתי אפשרי, היה ברור לי מהרגע שהדוקטור חוזר (מבוגר רק בשנה, לא במאתיים), שיהיה כאן אתחול כלשהו. והשאלה היא מה ואיך.

ומה יהיה המחיר.

וכרגע, זה נראה כמו מחיר משמעותי. לא הקטע של מרקם היקום ייקרע. אבל כשאיימי יורה בילדות קטנות בחליפת אסטרונאוטים, זה נהיה מטריד. ומה יש למופאט מחליפות אסטרונאוטים? פרקי הספריה – הידועים גם בתור הפרקים בהם ריבר סונג נכנסה לחיינו, ומתה, מגשימה את הנבואה שלה מהפרק הזה – היו הפרקים הקודמים בהם היו לנו אנשים בחליפות אסטרונאוטים. אבל לפחות אז לא היו בהן ילדות קטנות שיודעות יותר ממה שהן אמורות לדעת.

וכמובן, פגשנו את המפלצות של העונה. נראה שהן הנסיון האמיתי של מופאט ליצור רשעים איקוניים חדשים לדוקטור הו. חלקנו יודעים עליהן יותר. אני חושב שאפשר להגדיר את מה שכתוב עליהן באתר הביביסי כספוילר. אבל דבר אחד ברור: פגשנו כבר ספינה שלהם. בעונה שעברה, בפרק The Lodger.

אני חושב שאפשר להתחיל למפות את הדברים שמפחידים את סטיבן מופאט. בעיקר, מדובר בדברים שאסור להפנות להם את הגב. הם גם נראים מפחידים, בין אם הם מלאכים מאבן או הדמות מהצעקה של אדוארד מונק – אם מונק היה שומר זיכרון מעורפל ומואנש שלהם אחרי שראה אותם. אני חושב גם שאפשר לומר די בוודאות שהדברים שמפחידים את סטיבן מופאט הם דברים די מפחידים. יותר מפחידים כיום מהסייברמן או הדאלקים.

אני חייב להודות שהפרק הזה הותיר אותי מעט הלום. ודי ברור לי שזאת היתה המטרה. אני מרגיש שסטיבן מופאט בא אלי הביתה והכה בי עם לום. זה לא היה נעים, אבל זה בהחלט היה חזק. וכואב.

וגם: מארק שפארד. מי לא אוהב את מארק שפארד? הנה כמה מהסדרות הז'אנריות בהן שפארד היה בשנים האחרונות: גלקטיקה, פיירפליי, המידלמן, דולהאוס, מדיום, האישה הביונית, Supernatural, צ'אק, Warehouse 13. במילים אחרות, קשה ללהק סדרה ז'אנר בלי לקחת אותו בשלב כלשהו. ולא משנה האם הסדרה טובה או רעה, הוא תמיד עושה עבודה טובה.

ועכשיו, לשתי השאלות הגדולות: מה התוכנית.

שמחתי את התמונה הזאת יחסית למטה לטובת אנשים שעוד לא צפו

טוב, זאת שאלה אחת, אבל אני שואל אותה פעמיים. מה התוכנית של הדוקטור? ברור שיש לו תוכנית. הוא לא זימן אותם לשם כדי שישרפו אותו. או כדי שיהיו עדים. הדוקטור יכול להיות אכזרי, אבל לא שלא לצורך. הוא יודע שהוא הולך למות. הוא משתף עם זה פעולה. אבל אני לא מאמין שהוא רוצה למות. אני לא מאמין שזה השלב האחרון של התוכנית שלו. זה הדוקטור. כשהוא יצא מהעונה הזאת בחיים, זה יהיה בגלל שהוא תכנן את הדברים היטב.

וכמובן, מה התוכנית של מופאט. וכאן, אני חושב שיש לנו חלקיק של תשובה: התוכנית של מופאט היא להפוך גם את העונה הזאת לעונה שעוסקת, יותר מכל, באיימי פונד. העונה הקודמת היתה הסיפור של הילדה שהאמינה שהדוקטור ישוב, איך האמונה שלה התרסקה, ואיך היא השיבה לעצמה את האמונה ואיתה את הדוקטור. העונה הזאת היא סיפור של האשה שפעם היתה הילדה ההיא, וההריון שלה. איימי פונד ניחנה ביכולת אחת שיש בה משהו על אנושי: היכולת לזכור. לזכור דברים שאי אפשר לזכור. כשהיא רצתה לספר לדוקטור על ההריון, חשבתי – ואני מניח שגם אתם – שהיא זכרה את הדבר הנוכחי שהיא לא אמורה לזכור: את המפלצות. אני סבור שזה עוד יקרה.

אני לא כותב ביקורות על הדוקטור, כזכור. וגם לא סיכומים. אני כותב מחשבות. ועדיין, צריך לומר שזה היה פרק נהדר. פרק שהעמיק את כל הדמויות. פרק שבהחלט שם אותנו במסלול לעונה גדולה. כבר יצא לי לראות פרקים של הסדרה הזאת ולהתלהב ואז לגלות שאחרים לא חשים כמוני. אני מתקשה להאמין שזה יקרה הפעם.

25 מחשבות על “הדוקטור חוזר פעמיים – The Impossible Astronaut (ספוילרים! לא לקרוא לפני שצפיתם!)”

  1. לטוב ולרע, יוצרי הסדרה מסתכלים לרוב על הזמן בצורה לינארית, הבו ההווה יכול להיות מושפע מדברים שתחליט בעתיד לעשות אחרי קפיצה אחורה בזמן, ולא יכול להיות פיצול בקווי זמן. לפי זה הדוקטור הנוכחי יחיה עוד 200 שנה בלי רגנרציה ואז ימות. כל נסיון לברוח מזה, לגנרץ את הדוקטור בסוף העונה, למשל, שובר את הקו הזה ומאלץ את הכותבים להתעמת עם הרעיון האחר, של קווי זמן מתפצלים בעקבות החלטות. אני מוטרד קלות מהרעיון שיתחמקו מזה בכזה חוסר אלגאנס :*)

    1. אבל ברור לך שזאת לא אופציה, נכון? לוותר כבר עכשיו על כל אפשרות להמשיך את הסדרה אחרי מאט סמית'? אני מניח שיש להם פתרון. אני מקווה שזה יהיה פתרון מספק.

      1. הו, אני *כל כך* מקווה שלא נתקע עם מאט סמית למאתיים השנה הבאות. עונה אחת היא יותר מדי, אין לי מושג איך אשרוד אותו עוד עונה.
        ואיך נכנסים להריון מרובוט?

          1. לא נכון. בסצינת החתונה של רורי ואיימי, כשהטארדיס נוחתת, רורי שואל "איך שכחתי את הדוקטור?" ואז מסתובב ואומר למי שיושבת לידו "אני מפלסטיק!".

    2. הרשה לי להזכיר לך שהזמן, גם לפי הדוקטור, אינו לינארי ולמעשה הוא "Wibbly woblly, timey wimey" כך שיתכן פיתרון יצירתי לבעיה. ולגבי הרגשת הלום בראש,וואו. גילי ואני בהחלט חולקים אותה.

  2. בעקבות עונה חמש נעשיתי קצת חשדן כלפי מופאט. הוא יוצר קליף-האנגרז מדהימים, אבל מאז הפתרון המבריק ב"ילד הריק" (הפתרון של הקליף-האנגר, לא של הסיפור. הפתרון של הסיפור היה קצת ילדותי) הוא לא הצליח להתמודד עם התסבוכות שהוא עצמו יוצר, ונסמך במקום זאת על פרדוקסים (ראה מקרה הפנדוריקה). כלומר, כן, פרק מדהים ומרגש ופתיחת עונה מצויינת, אבל אני אחכה עד לפתרון לפני שאני אחליט אם זה גם סיפור מבריק, או סיפור מאכזב.

    כלומר, ברור שהדוקטור לא ימות עוד מאתיים שנה (אני לא חושב שיש דוקטור כלשהו לגביו נטען שהוא שרד יותר ממאתיים שנה, פרט לראשון – אגב: http://tardis.wikia.com/wiki/The_Doctor's_age). המוות שלו בעוד מאתיים שנה הוא הקרבה כלשהי שנדרש להקריב כדי למנוע… משהו… שקשור למפלצת החדשה, בזמן הנוכחי, וברור שהפעולות של הדוקטור הנוכחי תבטלנה את הצורך להקריב את הקורבן הזה. כאמור, פרדוקס.

    ודי נמאס לי מהפרדוקסים של מופאט, אם לומר את האמת.

  3. פרק מצוין, ברובו. גם אני קצת עייפתי מעלילות פרדוקסים, תמיד אני מרגישה שלא הבנתי משהו וגומרת עם כאב ראש, אז לא נתתי לזה להפריע לי. אבל היה מותח ומעניין, וריבר, איימי ורורי היו נהדרים כתמיד. הניחוש שלי הוא שמאיזושהי סיבה הוא צריך למות כדי להציל את הילדה, אבל נחכה ונראה. אני בדרך כלל גרועה מאוד בניחוש דברים כאלה.

    סצנת המוות שלו השאירה אותי אדישה לחלוטין (וקצת חסרת סבלנות, כמו תמיד המוזיקה הדרמטית מפריעה לי ברגעים כאלה, תמיד מרגישה שהם לוחצים חזק מדי עם המוזיקה). הבעיה שלי עם זה היא לא שברור שיהיה פיתרון (כי מבחינה עלילתית הידיעה לא פגעה בכלל, גם אם יודעים שיהיה פיתרון, מעניין לראות איך מגיעים לשם). פשוט לא עשה לי כלום רגשית. מה שכן עשה, ובגדול, זה התגובות של כולם כשהגיע הדוקטור השני, הזעזוע והכעס. *זה* היה משכנע. וריבר על טיבו שובר הלב של הקשר שלה עם הדוקטור? שוב מאוד "אשתו של הנוסע בזמן", כמו בפעם הראשונה שפגשנו אותה (וכיוון שזה ספר שאני אוהבת מאוד, אני מתכוונת לזה מאוד in a good way). פשוט שוברת לב.

  4. זו היתה פתיחה מבטיחה מאד לעונה הקרובה, אבל אני עדיין מהסס מלקרוא לו פרק נהדר: יותר מדי גורמים תלויים פה ועד שאני לא אראה שכולם נפתרים באופן אלגנטי ואינטלגנטי לא אדע אם זו היתה פתיחה נהדרת לעונה מופלאה, או תחילתה של הידרדרות איומה. נכון לעכשיו נראה מבטיח, אבל יכול ללכת לשני הכיוונים.

    1. אני דווקא חשבתי שהילדה היא הבת של איימי מהעתיד… אם אכן איימי בהריון מה שאני לא כזה בטוחה…

      פרק טוב ביותר וכן ההתייחסות של מופאט לsilence in the library היתה באמת שוברת לב (והזכירה לי את אשתו של הנוסע בזמן/בנג'מין בטון).

  5. אבל השאלה שלא העליתם כאן, היא מי הוא הרוצח בחליפת האסטרונאוט?

    ריבר סונג נשאלת ע"י הדוקטור אם נכון שהיא בכלא על רצח, בסצנה בעונה הקודמת אחרי שטיפלו בפסלי המלאכים (בפעם האחרונה אני מקווה). היא עונה לו שהיא אכן רצחה אדם.
    "אדם טוב?"
    "אדם טוב מאוד", היא עונה, "האדם הכי טוב שהכרתי אי פעם"
    "מי?"
    "זה סיפור ארוך, דוקטור. אי אפשר לספר אותו, צריך לחיות אותו. בלי קדימונים… חוץ ממה שהרגע סיפרתי"

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s