הפיות מתעדכנות – Welcome To Bordertown (סקירת ספר)

בשנת 1986, עורכת הפנטסיה טרי וינדלינג הוציאה אנתולוגיה של סיפורים בשם Bordertown. הסיפורים התרחשו בעיר שנמצאת על הגבול בין העולם שלנו לארץ הפיות. עיר אליה מגיעים בעיקר בני נוער, אבל לא רק. עיר עם פיות (או אלפים, אבל הם לא אוהבים שקוראים להם בשמות האלה) וחצאי אלפים ובני אנוש. עיר שבה קסם וטכנולוגיה עובדים, אבל אף אחד מהם לא עובד טוב במיוחד.

מאז יצאו עוד אנתולוגיות באותו עולם, כשהאחרונה מביניהם היתה Essential Bordertown, ב-1998. בורדרטאון, הקונספט והספרים, השפיעו מאד על הפנטסיה האורבנית. לצד "המלחמה למען האלונים" של אמה בול וספריו של צ'רלס דה לינט (ששניהם תרמו סיפורים לאנתולוגיות), בורדרטאון הניחה את השורשים שעליהם נבנה הז'אנר בגרסתו המודרנית.

עכשיו, 13 שנה לאחר האנתולוגיה האחרונה, מגיעה אנתולוגיה חדשה באותו עולם, עם שתי עורכות חדשות. אחת מהן (אלן קושנר) כתבה כבר סיפורי בורדרטאון. השניה (הולי בלאק) גדלה על בורדרטאון. והן הביאו איתן סופרים שמשתייכים לשתי הקטגוריות: אלה שבנו את העיר, ואלה שהעיר עזרה לעצב אותם. מהדור הותיק, יש לנו כאן את קושנר וינדלינג (שכתבו סיפור ביחד), פטרישיה מק'קיליפ, אמה בול, סטיבן ברוסט, וילן שטרלי, ג'יין יולן, דליה שרמן וצ'רלס דה לינט. מהדור החדש יש לנו את קתרין מ' ואלנטה, קורי דוקטורוב, אמל אל מוכתאר, אלאיה דון ג'ונסון, שרה ראיין, ג'אני לי סימנר, טים פראט, אנט קרטיס קלאוס, נאלו הופקינסון, כריסטופר ברזאק, הולי בלאק וקסנדרה קלייר (שכתבו סיפור ביחד). איפשהו באמצע יש את ניל גיימן. במילים אחרות, יש לנו רשימה מפוארת של יוצרים, שכוללת את הכותבים החשובים ביותר בפנטסיה האורבנית בשלושים השנים האחרונות. חלקם כתבו סיפורים, חלקם שירים, ויש גם קומיקס אחד.

סיפורי בורדרטאון תמיד הושרשו מאד בתקופה בהן נכתבו – כפי שקורה לא מעט בפנטסיה אורבנית), וזה נכון גם כאן. אבל בלאק וקושנר בחרו לגשר על פער הזמן בין האנתולוגיה האחרונה לנוכחית עם טריק מחוכם: הדרך בין העולם שלנו לעיר הביניים נסגרה לתקופה. בעולם, התקופה ארכה 13 שנה. בעיר, היא ארכה 13 יום. כך, דמויות מהסיפורים הישנים עדיין קיימים, ובסך הכל החיים שלהם לא השתנו מאד. אבל יש אנשים שהגיעו מהעולם שלנו. מ-2011. עם האינטרנט של 2011 ועם אייפונים ומחשבים.

אחד הדברים שאהבתי מאד באנתולוגיה הוא מגוון הדרכים בהן היוצרים השונים ניגשו לבורדרטאון. יש סיפורים שלא יוצאים מהעיר, יש סיפורים שבקושי נמצאים בה. יש סיפורים שבהם העולם של 2011 משמעותי מאד, ויש סיפורים שהיו עובדים טוב באותה המידה – גם אם בשינויים קלים – ב-1998. יש סיפורים שהם המשכים ליצירות קודמות, וכאלה שהם חדשים לחלוטין. המכנה המשותף הוא אהבה למקום הדמיוני הזה.

לא תופתעו לשמוע שלא כל הסיפורים טובים באותה המידה. למעשה, אני מניח שהייתם ממש מופתעים לשמוע אם כן, כי… זה לא קורה אף פעם. אבל הרמה הכללית גבוהה מאד. הסיפור האהוב עלי הוא A Voice Like A Hole של קתרין מ' ואלנטה (שעל ספרה Deathless כתבתי כבר ועל ספרה The Girl Who Circumnavigated Fairyland In A Ship Of Her Own Making עוד אכתוב והיא באופן כללי ההתאהבות הספרותית שלי לשנת 2011), אבל אין כאן סיפור שאני משוכנע שאין סיכוי שיהיה הסיפור האהוב על *מישהו*. היה רק סיפור אחד ש*ממש* לא אהבתי (We Do Not Come In Peace של כריסטופר ברזאק, שהוא לא סיפור שכתוב רע, הוא פשוט הרגיז אותי וברור לי שיהיו קוראים שיגיבו אליו אחרת).

אם אתם אוהבים פנטסיה אורבנית, או אם לא קראתם פנטסיה אורבנית בחיים שלכם ואתם מעוניינים בדוגמה מייצגת ומוצלחת של הז'אנר, Welcome To Bordertown הוא ספר שאני ממליץ עליו ללא היסוס. בשנים האחרונות ספרי רומן רומנטי לנוער עם ערפדים (יש באנתולוגיה סיפור מוצלח של ג'אני לי סימנר בשם Crossings שמספר מה קורה כשמעריצת דמדומים מגיעה לבורדרטאון) דחקו קצת את רגלי הפנטסיה האורבנית ה"מסורתית" מהמדפים, אבל אני מריח קמבאק. ואם העולם המשותף שעזר כל כך לפנטסיה האורבנית לצמוח מלכתחילה יהיה חלק בקמבאק הזה, זה יהיה טבעי ונכון.

גילוי נאות סטנדרטי: הקישור לספר הוא קישור לאמזון. אם תקליקו עליו ותקנו את הספר, אני אקבל כמה גרושים ואשמח מאד. אתם מוזמנים, כמובן, לקנות את הספר בכל אתר אחר, או פשוט לגשת להומפייג' של אמזון ולחפש את הספר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s