הדוקטור והחברה של איימי ורורי – Let's Kill Hitler (כן. ספוילרים)

היי, פותחים בשדה. זה היה מוטיב חוזר בעונה שעברה. מוטיב שחזר במיוחד בפרקים עם ריבר. זה שדה תירס, ואיימי ורורי יוצרים בו מעגלים (מעגלים שיוצרים מילה: דוקטור) עם מיני קופר כדי למשוך את הדוקטור. וזה עובד.

למה הם משכו את הדוקטור? כדי לשאול מה קורה עם החיפוש אחר מלודי פונד. "היה לך את כל הקיץ!" אומרת איימי. מה שקצת מצחיק, בהתחשב בכך שהוא… אתם יודעים… נוסע בזמן. אבל ההתייחסות היא כמובן להפסקה בעונה.

הדוקטור מקבל רשות (רשות? באמת?) מרורי ומחבק את איימי. "את יודעת מי היא תגדל להיות, אז את יודעת שאני אמצא אותה". שזה… נו, יש בזה סוג של הגיון. אם כי קצת פחות אמת.

היי, מלס. ביי, מלס!

רורי מגלה שינוי בכתובת: פס לכל האורך. פס מוחק.

והנה המכונית שיצרה אותו. קורבט אדומה. ובתוכה "מלס", שטוענת שהיא החברה הכי טובה של איימי ורורי. השורה הראשונה שלה כשהיא רואה את הדוקטור: "אמרת שהוא מצחיק. לא אמרת שהוא לוהט". מלס גנבה את האוטו. היא… מעצבנת, כזאת. איימי ורורי מדברים אליה קצת כמו חברים טובים, וקצת כמו הורים. הדוקטור מזועזע מזה שאיימי מעולם לא אמרה שהוא לוהט.

הדוקטור, מסתבר, רקד עם כ-ו-ל-ם בחתונה. הנשים היו מעולות, הגברים קצת ביישנים. אבל מלס לא בעניין של חתונות. המשטרה מתקרבת (הקורבט גנובה), ומלס מכריזה ש"נגמר לי הזמן" ושולפת אקדח. "יש לך מכונת זמן. לי יש אקדח. למה לא? בוא נהרוג את היטלר".

קרדיטים ואיתם זמן לחשוב. המלס הזאת, שדיווחים מוקדמים אמרו שתהפוך לקומפניון, היא ממש מעצבנת. היא כאילו שמישהו לקח את ריבר סונג, הבליט את החלקים המעצבנים שלה, והעלים את רוב הקסם שלה. אגב, אני רוצה להבהיר שאני לא מאשים בזה את השחקנית. זאת הדמות.

ועכשיו, רצף פלאשבקים של איימי, רורי ומלס במשך השנים.

מלס: "הוא לוהט?"

אמליה: "לא. הוא מצחיק".

רורי הקטן, מתפרץ לחדר: "חשבתי שאנחנו משחקים מחבואים. אני מתחבא כבר שעות".

אמליה: "ובכן, פשוט עוד לא מצאנו אותך"

רורי: "אה. אוקיי". הו, רורי הקטן.

במשך כל הקריירה שלה כתלמידה, מלס מאשימה כל דבר רע שקרה בהיסטוריה בכך שהדוקטור לא שינה את זה.

ההופעה ה"ראשונה" שלה

אמליה: "למה את כל הזמן בצרות? את מסתבכת בהכי הרבה צרות בבית הספר חוץ מהבנים."

מלס: "וממך."

אמליה: "אני נחשבת לבן".

רורי, בעיניים מכוסות: "אני מתחמם?"

אמליה: "כן, רורי". זה די מדהים שהוא המשיך לאהוב אותה.

איימי מחכה למלס מחוץ למשרד המנהל… ומשחררת אותה בערבות.

מלס: "היה מאוחר. נסעתי באוטובוס".

רורי: "לא. גנבת אוטובוס".

איימי: "מי גונב אוטובוס?"

מלס: "החזרתי אותו".

רורי: "נסעת בו בגן הבוטני"

מלס: "קיצור דרך".

איימי, במשפט אמא כועסת קלאסי: "למה את לא יכולה להתנהג כמו בן אדם? כמו אדם נורמלי וחוקי?"

מלס: "אני לא יודעת. אולי אני צריכה דוקטור". היא בלתי נסבלת בשלב הזה. אבל מיד אחרי זה היא מצדיקה את קיומה: "אצלך הכל טוב. מר מושלם מטפל בך".

ואז אנחנו מגלים שאיימי חשבה שרורי הומו כי הוא מעולם לא הפגין עניין באף אחת. הו, איימי. כלומר, אני מניח שזה היה קורה בכל מקרה, אבל תודה לך, מלס! לפחות קיצרת את הסבל של רורי!

אה, והנה מעט החיבה למלס עברה. היא ירתה בטארדיס כי הדוקטור אמר לה שאי אפשר לירות בתוך הטארדיס.

ועכשיו אנחנו מגיעים לאנשים העוד יותר מעצבנים של הפרק. הצוות הממוזער של האדם המכני, הטסלקטה. יש כאן שני דברים משמעותיים. אחד: אנחנו מכירים את הדבר המגניב האחד בספינה שלהם: כדורי הדיסקו הרצחניים שהם מכנים "נוגדנים". והעובדה שמרגע שהם גילו שהאדם שהם מתחזים לו הוא גזען וחבר במפלגה הנאצית, אין להם (או לפחות לקפטן שלהם) בעיה שהוא ימות. מה שאומר שלא משנה מה הכוונה שלהם, הם לא "הטובים", בטח לא במושגים דוקטוריים.

שמוקים

אבל כדורי הדיסקו נהדרים. "ברוך הבא, תחוש תחושה מעקצצת ואז מוות".

הטסלקטה מגיע למשרד של היטלר. "נמצאת אשם. מצב צדק מופעל", ורק אז הם קולטים שהם הגיעו ב-1938, מוקדם מדי. אז הם גם יהירים וגם טפשים וגם צדקניים. יופי. הם בלתי נסבלים. ואז הטארדיס מתרסקת לתוך החדר.

הדוקטור ממש לא יודע מה לעשות עם אקדח – זה שהוא לקח ממלס – ביד.

בזמן שהיטלר קם והדוקטור עוד לא רואה את הפנים שלו, "אה, שלום. זה המשרד שלך? היתה התנגשות קטנה עם הרכב שלי. יש אשמה בשני הצדדים". באמת, דוקטור?

היטלר: "תודה לך, מי שתהיה. אני חושב שהרגע הצלת את חיי".

היטלר רוצה להבין מה היא הטארדיס. ואז הטסלקטה קם, והיטלר שולף אקדח ויורה. ורורי ויליאמס, מלך העולם, נותן לו בוקס, לוקח את האקדח, מכוון אותו להיטלר ואומר: "שב במקום. תשתוק". רורי! רורי! רורי!

היטלר: "הוא עמד להרוג אותי.

רורי: "שתוק, היטלר!"

שתוק, היטלר!

ואז רורי שם את היטלר בארון, וזאת הפעם האחרונה שאנחנו רואים אותו. את היטלר, כלומר. כי זה, למרות שמו, לא באמת פרק על היטלר.

אבל הוא כן עשה דבר אחד לפני שזרקו אותו לארון: הוא פגע בטעות במלס.

בטסלקטה, זיהו את הקופסה הכחולה, והסיקו שיש להם את "פושע המלחמה הגדול ביותר אי פעם" ממש מתחת לאף. האם הם מדברים על הדוקטור (רמז: לא). "זאת היא".

מלס: "כשהייתי קטנה, התכוונתי להתחתן איתך"

דוקטור: "יופי. בואי נתחתן. את תישארי בחיים ואני אתחתן איתך. עשינו עסק? עשינו עסק?"

מלס: "אתה לא צריך לבקש רשות מההורים שלי?"

דוקטור: "ברגע שתבריאי, נתקשר".

מלס: "אפשר לעשות את זה עכשיו, מכיוון ששניהם כאן".

כולם בהלם. הדוקטור קולט. מתחילה הרגנרציה.

דוקטור: "מלס. קיצור ל…?"

מלס: "מלודי"

איימי: "כן, קראתי לבתי על שמה".

דוקטור: "קראת לבתך על שם בתך".

כן: מלס = מלודי = ריבר. חוץ מזה שהיא עוד לא יודעת את החלק האחרון.

רגנרציה, ו…: ריבר סונג! (כלומר, מלודי פונד. כלומר: אלקס קינגסטון)

והיא מאד מתלהבת מהגוף החדש שלה. ובצדק. וכולם קצת… נבוכים.

רורי: "האם לעוד מישהו היום הזה קצת קשה? יש נקישות בראש שלי".

איימי: "כן. אני חושבת שזה היטלר בארון".

בטסלקטה ממש מתרגשים מכך שהם זיהו את "מלודי פונד. האשה שהורגת את הדוקטור".

וכאילו היא שמעה אותם, ריבר (נכנה אותה ריבר מעכשיו) שולפת אקדח.

את הסגמנט הבא לא אתאר פליי-ביי-פליי. זה ריקוד חביב שבו ריבר מנסה לרצוח את הדוקטור והוא מסכל את מאמציה. איימי מתוסכלת, והדוקטור וריבר מסבירים שהיא נבנתה במיוחד כדי לרצוח אותו. "הפסיכופטית לפי מידה שלי". ואז היא מנשקת אותו. וחושבת ש"ריבר סונג" זה שם טפשי".

היא מזהירה את ההורים שלה לא לעקוב אחריה. הדוקטור תוהה למה היא לא מזהירה אותו. "אין צורך אהובי, המעשה גמור. וגם אתה". כי הנשיקה היתה מורעלת. "זה מעולם לא נועד היה להיות אקדח בעבורך, דוקטור. איש השלום שמבין כל סוג של מלחמה חוץ, אולי, מהאכזרי ביותר".

הדוקטור גוסס. מה שמוזר, גם בעיני האנשים בטסלקטה.

ריבר פוגשת נאצים. "שלום, בנים!"

רגע של מיזוגניה מהדוקטור, על ריבר: "שטפו לה את המוח, זה הגיוני בעיניה" (זה שהיא גם רוצה להתחתן איתו וגם רוצחת אותו) "חוץ מזה, היא אשה". המבט של איימי אומר הכל, והדוקטור מנפנף אותה ב"תשתקי, אני גוסס".

מתקשים להתמודד

נאצי לריבר: מה את עושה כאן?"

ריבר: "ובכן, הייתי בדרך לבר מצווה גיי צועני לנכים, וחשבתי לעצמי 'אוי, הרייך השלישי הוא די זבל. אני חושבת שאהרוג את הפיהרר. מי אתי?" הם יורים בה. אבל היא עדיין ברגנרציה. ומשתמשת באנרגיה נגדם ולוקחת את הרובים.

רורי לוקח אופנוע מנאצי. איימי: "אתה יודע לרכב על אופנוע?"

רורי: "אני מניח שכן. זה יום כזה". והוא צודק! רורי! אה, והנאצי ההוא? הוא לא נאצי. הוא הטסלקטה. היכן שמבולבלים כי הדוקטור לא מת כאן ועכשיו, הוא מת – כידוע לנו – באפריל 2011 ביוטה. ולטענתם, זאת נקודה קבועה מאושרת שלא ניתן לשכתב. הדוקטור תמיד חייב למות בדיוק אז. מה ש… לא נראה לי.

בטארדיס, הדוקטור רוצה ממשק קולי. הטארדיס מציעה לו את עצמו. הוא רוצה מישהו שהוא מחבב. היו דיווחים שבנות הלוויה הקודמות יופיעו, ואכן, הנה הן ברצף. הדוקטור דוחה את כולן בגלל: אשמה! אז הדוקטור מקבל את אמליה פונד. אמליה פונד הגדולה בשנה וחצי. הדוקטור מתעקש להתייחס אליה כאמליה, בעוד הטארדיס מתעקשת שהיא ממשק קולי. (עם ויכוח על סקוטיות, פסימיות ואופטימיות) והדוקטור מאבד את זה עד שאמליה: "אצבעות דגים וקצפת", מה שמאושש אותו.

מסעדת נאצים מפוארת. יש שלווה, ונאצים. והרכב קאמרי. ונאצים… וריבר עם רובים. אין לה מה ללבוש, והיא רוצה שהם יתפשטו.

איימי ורורי מחפשים רמזים למיקום של ריבר. הנה רמז טוב: אנשים בתחתונים יוצאים בצווחות! ואז מגיע הטסלקטה בדמות איימי.

והטסלקטיימי מגיע לריבר, בעוד איימי ורורי בתוכו. רורי (מקבל את כל השורות הטובות): אני לכוד בתוך העתק רובוטי ענקי של אשתי. אני ממש מתאמץ לא לראות את זה כמטפורה".

איימי: "איך יכול להיות שאנחנו כאן? איך אנחנו נכנסים?"

רורי: "קרן מזעור".

איימי: "איך אתה יודע את זה?"

רורי: "היתה קרן, ומוזערנו".

והנה כדורי הדיסקו שבאים להרוג אותם. ורורי מסביר – לראשונה? לראשונה מאז שאני זוכר, לפחות – איך המברג הקולי עובד: "ממשק מוחי. תצביעי ותחשבי". וואלה. הגיוני. ואז מגיע ההגאי ונותן להם את רצועות פרק היד שמונעות מכדורי הדיסקו עם המחושים להרוג אותם.

בינתיים, רובוטיימי וריבר, ועוד מידע. איימי: "הרגת את הדוקטור בהוראת התנועה הידועה בשם השקט ואקדמיית השאלה". תנועה? אקדמיית שאלה? ריבר מנפנפת אותה, ורובוטיימי פותחת פה ולוכדת אותה בקרן.

ואז דוקטור! בחליפה שלבש בחתונה של איימי ורורי, ופוזת קברט. "סליחה, אמרת שהיא הרגה את הדוקטור? את הדוקטור? איזה דוקטור?" או, באנגלית, ?Doctor Who

ריבר: "אתה גוסס, ועצרת להחליף בגדים?"

והדוקטור נותן לה, לראשונה, אחד מרשימת הכללים. "זמן הוא לא הבוס שלך. כלל 408". ויש לו מקל הליכה קולי. ריבר לא בעד. יש עוד כללים. והוא מגלה שזה רובוט עם 423 אנשים בפנים. הוא לא גדול יותר בפנים.

אחרי שהרגל השמאלית של הדוקטור מפסיקה לעבוד, ריבר מנסה לברוח, רובוטיימי עוצרת אותה, והדוקטור ממש, ממש ממש לא רוצה שהיא תרגום לה נזק. ואז, שיחה:

קפטן הרובוט: "למה שיהיה לך אכפת? היא האשה שהורגת אותך".

דוקטור, עם חיוך מאושר: "אני לא מת".

רובוט: "אתה גוסס".

דוקטור: "לפחות אני לא רובוט משנה צורה שנוסע בזמן שמופעל על ידי אנשים כועסים ממוזערים".

ואז בשיחה על מה בדיוק הם עושים שם ואיך זאת העבודה שלהם לנקום את המוות שלו, אנחנו מגלים: הם לא שם כדי לעצור אף אחד או לשנות את ההיסטוריה. הם שם כדי להעניש. לנקום. הם חושבים שזאת המשמעות של "אחריות" של מסע בזמן. הדוקטור מבהיר את עמדתו: "השגתם מסע בזמן, אז החלטתם להעניש אנשים מתים? … הייתי שואל אתכם מי אתם חושבים שאתם, אבל התשובה די ברורה".

הדוקטור רוצה לעיין בביוגרפיה שיש להם שלו. אבל הרישומים שלהם סגורים לציבור, כי "ידע מוקדם הוא מסוכן". ברור שהם סגורים לציבור. כשיש לך תסביך אלוהים, אתה לא רוצה להיות שקוף. איימי מנצלת את מעמדה המשפחתי ("האיש הזה הוא החבר הטוב ביותר שלי. האשה הזאת היא בתי. תן לו כל מה שהוא רוצה"). וזה מביא לנו (תופים, חצוצרות): תשובות!

דוקטור: "אני גוסס. מי רוצה שאמות?"

רובוטיימי: "השתיקה".

דוקטור: "מה היא השתיקה? למה קוראים לה כך? מה זה אומר?"

רובוטיימי: "השתיקה היא לא זן. היא מסדר דתי או תנועה. אמונת הבסיס שלהם היא ששתיקה תשרור כשהשאלה תישאל".

דוקטור סטייל

דוקטור: "איזו שאלה?"

רובוטיימי: "השאלה הראשונה. השאלה העתיקה ביקום, החבויה לעיני כל".

דוקטור: "כן, אבל מה השאלה?"

רובוטיימי: "לא ידוע".

טוב, לא באמת ציפיתם לכל התשובות, נכון? יש עוד כמעט חצי עונה. והדוקטור גוסס. והטסלקטה מחליטים שזה הזמן להעניש את ריבר. הדוקטור מבקש מאיימי וריבר לעצור אותם. ואיימי… עושה את זה! עם המברג הסוני, בו היא משתמשת כדי לחסל את הרשאות העובדים של כל אנשי הצוות. אבל כמו הדוקטור, בדיוק כמו הדוקטור, היא נותנת לקפטן סיכוי קודם. הוא מסרב. מערכת האבטחה תוקפת, הצוות עוצר אותה בכך שהוא מכבה הכל.

הדוקטור מתחנן בפני ריבר שתציל את ההורים שלה, למרות שהוא יודע שהיא מפחדת. "אף פעם אל תברחי כשאת מפחדתת. כלל 7". כל הפרק הזה, הדוקטור מנסה למלא גם הוא את תפקיד ההורה של ריבר, עם רשימת הכללים הזאת. הטלסקטה (בסגנון סטאר טרק) מתפנה, ורורי ואיימי נרדפים על ידי כדורי הדיסקו.

הדוקטור מנסה להגיע לטארדיס, בעוד ריבר צופה. היא לא מבינה למה עדיין אכפת לו. אבל מתרשמת. ומתעצבנת מכך שהוא כל הזמן משתמש בשם ריבר, ותוהה מי זאת. הוא מבקש עזרה. ישירות. זה לא קורה הרבה. כדורי הדיסקו תופסים את רורי ואיימי (שמגיבים די נפלא למה שנראה כמו מוות מיידי: "אני אוהבת אותך", "גם אני אוהב אותך", חיוך, חיבוק), אבל… הטארדיס! טארדיס ממוזערת שבה נהגה ריבר. מסתבר שהיא מסוגלת להטיס אותה. היא הראתה לה איך. לימדה אותה. פעם, מזמן, ריבר אמרה לדוקטור שהיא למדה להטיס את הטארדיס מהטוב ביותר. מסתבר שהיא באמת לא התכוונה אליו. וכשהיא אמרה ב-The Time of the Angels"חבל שהיית עסוק באותו יום" היא התכוונה ל"חבל שהיית גוסס באותו היום". והיא רוצה לדעת מה זה אומר שהיא "ילדת הטארדיס". איימי רק רוצה לדעת איפה הוא.

גוסס. כמובן. ואיימי ורורי לא יכולים לעזור לו. "אף אחד לא יכול". הוא רוצה לדבר עם ריבר. הוא אומר לה למצוא את ריבר סונג. ולומר לה משהו ממנו. אנחנו לא שומעים מה, אבל ניתן להניח שזה משהו בשכונת "אני אוהב אותה". ואז הוא… מת? הוא נראה מת. ריבר נראית די מסכנה. ושואלת "מי זאת ריבר סונג?" איימי מבריקה כשהיא מבקשת מהטסלקטה להפוך לריבר סונג. ואז, סוף סוף, מגיע תורה של מלודי פונד להבין. איימי רוצה לדעת מה הדוקטור אמר. אבל ריבר מתחילה לזהור. היא רוצה לדעת דבר אחד: האם הדוקטור שווה את זה? כמובן שהתשובה היא כן, למרות שאיימי לא יודעת *מה* הוא אמור להיות שווה. וריבר מנשקת אותו שוב, בפעם השניה הפרק, והפעם זאת נשיקת חיים.

זמן מה לאחר מכן, ריבר מתעוררת בבית חולים. ההורים שלה מתבוננים בה, כמו שהורים מתבוננים בבת שלהם בבית חולים. או בתינוקת. מה שהדוקטור היה שווה, הוא ניצול כל הרגנרציות של ריבר. בניגוד למה שנכתב במקומות אחרים, זה *לא* ההסבר לכך שהיא מתה ב-Forest of the Dead. היא אמרה שם במפורש שזה היה הורג גם אותו.

כדורי הדיסקו! הגיבורים האמיתיים של הפרק.

ריבר: "הוא אמר שאף אחד לא יכול להציל אותו, אבל הוא ודאי ידע שאני יכולה".

דוקטור: "כלל מספר 1: הדוקטור משקר". כן, זה מה שריבר אמרה/תאמר. הדוקטור מותיר לה את היומן בצורת הטארדיס. והם מותירים אותה בבית החולים – בית החולים הטוב ביקום. לאיימי קשה עם זה שהם עזבו אותה. אבל הדוקטור אומר שיש להם ידע מוקדם רב מדי. ועל המסך שלו, מתוך תיקיות הטסלקטה, מקום וזמן המוות שלו. שהוא, הידעתם, Lake Silencio (אגם השתיקה, או אגם שתיקתיו). אין אגם כזה, אגב.

איימי וריבר תוהים בנוגע לכך שריבר עצורה בעוון רצח. "הרצח של מי?" הדוקטור מחייך. איימי תוהה האם הם יפגשו אותה שוב. הדוקטור יודע שכן. "היא תבוא לחפש אותנו".

"אבל איך? איך אנשים מחפשים אותך?"

"אוי, פונד, עוד לא פענחת את זה?"

ואז אנחנו מגלים, וזה אולי ההיבט המאכזב ביותר – כמעט היחיד – בפרק, למה ריבר היא ארכיאולוגית: "אני מחפשת גבר טוב". אוי, נו. מופאט. ריבר סונג? פאקינג ריבר סונג בחרה בקריירה שלה כדי למצוא את הדוקטור?

אבל זאת כמעט קטנוניות. זה פרק נהדר. זה פרק משמעותי. וזה פרק שמקדם את הסיפור בצורה מופתית. ארבעת השחקנים עשו בו עבודה שהיא לא פחות מנהדרת.

בשבוע הבא: ביעותי לילה.

12 מחשבות על “הדוקטור והחברה של איימי ורורי – Let's Kill Hitler (כן. ספוילרים)”

  1. א. זה לא כדורי דיסקו, זה מדוזות, לכן תחושת העקצוץ
    ב. הרעל בשפתון של ריבר מופק מעץ ג'ודס, וכמו יהודה איש קריות הנשיקה שלה קטלנית.
    ג. הטלסקטה ללא ספק נשלטים על ידי מלמ"ב או על ידי החתול של דילברט, לא רק שטעות זמנית בהרשאות יכולה לגרום לנוגדנים לחסל את כל הצוות, גם הסיבה שהרשומות נפתחות לאיימי היא פרוצדורלית.

  2. פרק פשוט מצוין בעיני, למרות שלא הייתה בוא עלילה של ממש אלא בעיקר גילויים על ריבר.
    אני חושב שמה שהדוקטור אמר לריבר זה את השם שלו, לא? בפרקי הספריה הוא אמר שיש רק מצב אחד בו הוא אומר את השם שלו. האם המצב הוא גסיסה כמו היום? ואולי חתונה כמו בפרקי סיום העונה.
    אולי השאלה היא: "doctor who" כלומר איך קוראים לדוקטור, או אולי היא: "האם תינשאי לי?" שדוקטור ישאל את ריבר. די מתאים – בכל זאת, שאלה עתיקה.

  3. אנשים בטוויטר התלוננו שהיו פה יותר מדי דברים לסספנד.
    אנשים בטוויטר מקשקשים שטויות.
    זה היה מעולה, ואני ממש מקווה שיחזירו מדי פעם את מלס בפלאשבקים כאלה ואחרים.

    1. זאת טענה מה זה בעייתית. מצד אחד פעם הראשונה שהוא ראה אותה היתה גם האחרונה. בנוסף היא גם אומרת באיזה שהוא שלב שהם נפגשים בסדר הפוך. אבל זה די ברור שזה לא מדויק ואני חושבת שהכותבים מתקנים את זה בתחילת העונה כשהם משווים יומנים ואיימי מסבירה לרורי (ולנו) שהם נוסעים בזמן ולכן נפגשים בסדר הלא נכון. "סדר לא נכון" זה כנראה ההסבר הטוב ביותר שנקבל…..
      בכל מקרה לא נראה שיש כרנולוגיה מסודרת כל שהיא קדימה או אחורה.

  4. אני אישית מאוד אהבתי את סצנת הגסיסה שבה ראינו הולוגרמות של הקומפניונס הקודמות. זה נתן לי חיבור עם הימים האחרונים של טננט (מהמפגש עם דברוס בסוף העונה ה-4) שבה הוא היה אכול אשמה על איך שדפק את כל החברים שלו. אחרי כמה ספיישלים שבהם הצהיר שהוא לא ראוי למלווה ורגנרציה שהשכיחה ממנו את התחושה הזאת, היה נחמד לראות שהדוקטור לא שכח, הוא רק הדחיק.

    אני גם מאוד שמחה לראות שרורי הופך להיות יותר ממיקי (החבר הנעל, השפוט והמעצבן שלא יכול להשתוות לדוקטור) ומקבל קצת עמוד שדרה ושכל עם הזמן….

  5. מאוד משעשע שהדוקטור רקד עם כולם בחתונה. ב-The Doctor Dances השתמשו בריקוד כמטאפורה לסקס (הדוקטור לא רוקד, הדוקטור כן רוקד, קפטן ג'ק רוקד עם כולם, רוז רוצה לרקוד עם הדוקטור וכו' וכו'). אז הדוקטור רקד עם כולם בחתונה, מה? רק מוכיח שקפטן ג'ק היה צריך להיות הקומפניין שלו. שוב אני מרגישה עשוקה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s