פרויקט ה-52: Red Lanterns #1

הם קצת כועסים

נמשיך ברצף החוברות האלימות במיוחד עם החוברת שמתמקדת בקבוצת האנשים הכועסת ביותר ביקום של DC: הפנסים האדומים. הם כמו הירוקים, אבל במקום "כוח הרצון", הם מונעים על ידי זעם. זעם ונקמה. אטרוסיטוס, המנהיג שלהם, הוא טיפוס זועם שמוצא את עצמו בעמדה מוזרה: שאר החיל שלו יותר זועם ממנו, מכיוון שהבריה האחראית לפשע שגרם לו לזעום (השמדה המונית של תושבי העולם שלו) נהרגה. ועוד על ידי האל ג'ורדן.

מתי זה קרה? לא מזמן. מסתבר שכל עניין האתחול לא מ-א-ד רלוונטי לפנסים בצבעיהם השונים. כפי שנראה גם ב"Green Lantern #1", כאן יש המשך די ישיר למה שקרה בחוברות עד עכשיו. מה שקצת מבאס, כי די הפסקתי לעקוב בציפיה לאתחול. וכי כל העניין של האתחול אמור למשוך קוראים חדשים.

אבל החיל מוצג באופן די ברור, ואטרוסיטוס הוא דמות מעניינת, גם אם לא ממש סימפטית. האמנות של אד בנס מוצלחת מאד, ופיטר מיליגן הוא כותב נהדר, אז אני על הגדר כאן. רוב הסיכויים שאבחר להתעלם מכל הפנסים, אבל אם לא, זאת חוברת שיש מצב שארצה לקרוא.

נ.ב. סיכום הדוקטור יגיע. הוא מתעכב, כי אני קצת חולה ואין לי כל כך כוח לכתוב טקסט של 2,000 מילה, אז אני עושה את זה בתשלומים. מאד אהבתי את הפרק.

3 מחשבות על “פרויקט ה-52: Red Lanterns #1”

  1. יש לזה פוטנציאל. זאת אמנם רק ההתחלה, אבל כרגע אפיון הדמות של אטרו הוא 'זועם'. וזה לא מספיק. וגם, דברים על כדור הארץ תמיד מעניינים (את הקוראים בני כדור הארץ, ואני בקהלם) יותר. אבל עד כמה כבר יכולה ישות בכזה סדר גודל להסתובב על פינה נידחת של היקום בלי שזה יראה מטופש? היה יכול אולי להיות מעניין לראות באופן קבוע בן כדור-הארץ שהוא עששית אדומה.
    (ולא, החתול אינו מספיק מעניין, חביב ככל שיהיה.)

    יש פוטנציאל. אבל יצטרכו לעבוד קשה כדי להוציא ממנו משהו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s