הדוקטור ומלון שברון הלב: God Complex

הסיכום של השבוע התעכב, כי אני חולה כל השבוע, וקשה לי להתמודד עם טקסטים ארוכים.

קלטת. באמת? מסתבר שכן. קלטת.

מלון. מלון ישן, ומישהי הולכת. ומפלצת. הולכת היא שוטרת. פותחת דלת. ליצן עצוב. היא האחרונה שנותרה, היא מספרת לנו. בחדר נוסף יש צלם. אתה לא יודע יהיה בחדר שלך עד שאתה רואה את זה, ואז אתה מבין שזה לא יכול היה להיות שום דבר אחר.

חמודה, לוסי השוטרת.

בחדר של לוסי השוטרת יש גורילה. והיא צורחת. והמפלצת פוקחת עין. והיא כותבת וכותבת. "השבח לו". המפלצת מגיעה. בעיקר שומעים אותה. הדפים נופלים. המפלצת רצה אליה. היא מחייכת.

קרדיטים.

גיבורינו במלון. הדוקטור מתלהב. הוא יודע שהם לא בכדור הארץ. משהו משך אותם מהמסלול. הדוקטור לוקח תפוח. הוא נוגס בו, בעודו מדבר. ו… תזכרו את העניין הזה עם התפוח, בסדר? נחזור אליו בסוף.

יש תמונות על הקירות. אלה תמונות של אנשים ושל… דברים שחלקם ראינו בחדרים קודם. כולל הגורילה שלוסי הייוורד ראתה. אה, ואלה תמונות כאלה של "עובד מצטיין", בחולצה לבנה ועניבה. זה די מצחיק. וקריפי. הדוקטור מצלצל בפעמון…

ושלושה אנשים מגיעים, כשאחת מהן מנופפת ברגל כיסא, אחר אוחז במנורה, והשלישי, חייזר (שאותו משחק דיוויד ווליאמס, ה"גבוה" מLittle Britain. רורי מנסה להרגיע אותם באמירה "זה בסדר. אנחנו לא… אנחנו נחמדים!" איימי קצת בהלם מזה.

הבחורה עם רגל הכסא, במדי אחות או רופאה, מתגלה מהר מאד כמישהי מאד אינטליגנטית. קולטת שגיבורינו מופתעים כמוהם, ושגם אם לא, שאפשר להפיק מזה מידע. הדוקטור ממש מרוצה מזה, ומפטר את איימי, בצחוק. בערך. החיזר הוא מטיבולי, כוכב הלכת הנפלש ביותר בגלקסיה. ההמנון שלהם הוא "תפארת ל… הוסף שם כאן".

אנחנו מגלים שהמסדרונות זזים ומתארכים. המלון "כאילו חי".

השמוק והחנון

רורי: "ניסיתם את הדלת הקדמית?"

ריטה (קוראים לה ריטה): "לא, במשך יומיים לא עלה בדעתנו לנסות את הדלת הקדמית. תודה לאל שאתם כאן". איימי חושבת שזה מצחיק.

אין חלונות או דלתות. ובחדרים יש סיוטים. החייזר נחטף מהעבודה. הוא עובד בתכנון ערים. הם בדיוק שמים עצים בכל השדרות, כדי שצבאות פולשים יוכלו לצעוד בצל.

הדוקטור לוקח קוביה הונגרית. ציינתי כבר שזה מלון מהאייטיז? הדוקטור רוצה לקפוץ חזרה לטארדיס, אבל היא נעלמה, כמובן. והקלטת שוב מנגנת מוזיקת מעליות נוראית.

אחרי בדיחת מילים קטנה, אנחנו פוגשים את החבר הרביעי בקבוצה של ריטה: ג'ו. הוא קשור בחדר מלא בובות של פיתומים. והוא מודיע לדוקטור שהוא ימות כאן. הוא ראה את האור, מסתבר. הוא מחכה ש"הוא" יסעד. והוא די מרוצה מזה. לא אכלו אותם עד כה, כי הם היו "נאים". אבל עכשיו הם מבושלים. ג'ו מציע לדוקטור למצוא את החדר שלו. כי יש שם חדר לכל אחד. פעם ג'ו שנא את הבובות, אבל עכשיו הוא אוהב אותן. הן מצחיקות אותו. ג'ו האז לפט דה בילדינג. הוא מציע לדוקטור לעזוב, כי "הוא" יהיה שם בקרוב. הדוקטור לוקח אותו איתם.

בלובי, הדוקטור תוהה למה ארבעתם נבחרו. החיזר חושב שזה לא משנה. "מוקדם או במאוחר מישהו יבוא ויציל אותנו. או ישעבד אותנו". שתי האופציות נראות לו מצוינות באותה המידה.

לפני היציאה לחיפוש אחר הטארדיס, הדוקטור מזהיר: אם אתם חשים נמשכים לדלת מסוימת, אל תיכנסו, ותוודאו שמישהו יכול לראות אתכם בכל זמן. ריטה תוהה האם דבריו של ג'ו אומרים שיש מישהו איתם במלון. ג'ו מגיב בציטוט שיר הילדים האנגלי המסורתי Oranges and Lemons: "הנה בא נר שיאיר למיטתך, הנה בא קוצץ לקצוץ את ראשך. קצוץ, קצוץ, קצוץ, קצוץ". אלה שלוש מארבע השורות האחרונות של השיר. השורה האחרונה היא: "האיש האחרון מת". כן, שירי ילדים אנגליים הם דבר מלבב.

גיביס, החיזר, חושב שג'ו צודק. הוא נזכר בסיסמת בית הספר שלו: "התנגדות היא מתישה".

האווי, החנון שהחזיק קודם מנורה, החליט שהוא יודע איפה הם: נורבגיה. כי… שקר קונספירטיבי כלשהו. בלהבלה. רורי חושב שמדהים שהוא מצא תיאוריה שעוד יותר מטורפת ממה שבאמת קורה.

אז נפתחת דלת של חדר ומורה להתעמלות צועק על הדוקטור. ובזמן שהוא מתאושש, האווי נכנס לחדר מלא בתיכוניסטיות שצוחקות עליו על כך שהוא חנון ומגמגם. ואכן, הוא מתחיל לגמגם. הוא חושב שזה עניין של הסי.איי.איי. הדוקטור מעודד אותו לחשוב כך. כדי… להרגיע אותו? שוין.

הדוקטור בוחן את החדרים, איימי מוצאת דפים, ורורי רואה דלת יציאה בעודו קושר שרוכים. אבל אף אחד לא כל כך מקשיב לו, כי המפלצת מגיעה. כולם בורחים לחדרים, ודלת היציאה של רורי הופכת לדלת חדר.

מלאכים בוכים באמצע הדרך. מלאכים בוכים מאד

ריטה ברחה לחדר הלא נכון. חדר בו אבא שלה נוזף בה על כך שהיא עצלנית, כי היא קיבלה 80 במתמטיקה. היא מתחילה ב"לשבח אותו". רורי והדוקטור נכנסים לחדר בו כל השאר (חוץ מג'ו, שנמצא בחדר עם ריטה) נמצאים, ומגלה שם מלאכים בוכים. איימי אומרת לא למצמץ. גיביס מתחבא בארון. המלאכים מתקרבים. הדוקטור תוהה איך הם עוד לא הרגו אותם, כי האור נכבה. הדוקטור מגלה שהם לא אמיתיים, וחושב שהם הסיוט של איימי. רורי חולק עליו. גיביס מתחבא בארון. בחוץ יש צעדים כבדים. הדוקטור מתבונן בעינית. ואנחנו רואים לראשונה, לרגע, את המינוטאור.

בחדר שלו, ג'ו משתולל, והקשרים שלו מוסרים. והוא יוצא מהחדר. המפלצת מסתערת על ג'ו המאושר, ואז גוררת אותו, בעוד הדוקטור צועק ורודף. ורודף. ורודף. עד שהוא מוצא לבסוף את גופתו של ג'ו, שעונה על הקיר, על הברכיים.

קומקום רותח. ויש גופה על הבמה בחדר האוכל. גיביס לא מאושר. הוא הבין שמה שיש במלון לא רוצה לדכא או לשעבד אותם (דברים שהוא בסבבה איתם) אלא להרוג אותם. איימי מנסה לנחם אותו. "הדוקטור הוא חלק מחיי זמן כה רב, והוא מעולם לא אכזב אותי. אפילו כשחשבתי שכן, כשהייתי ילדה והוא עזב אותי. הוא חזר. הוא הציל אותי. ועכשיו הוא יציל אותך. אבל אל תאמר לו שאמרתי את זה, כי הזחיחות תהיה מבעיתה".

גיביס מגיב לניסיון הנחמה בחיוך והאמירה, "כמובן שאם המלאכים הבוכים נועדו בעבורי, הרי שהחדר שלך עדיין נמצא שם. איפשהו". זה מעודד אותו. כי הוא שמוק.

מיד אחרי ששמענו את דעתה של איימי על הדוקטור, אנחנו שומעים את דעתו של רורי, שמתגבשת יותר ויותר בפרקים האחרונים: "בכל פעם שהדוקטור מתיידד עם מישהו, יש לי דחף להודיע לשארי הבשר שלהם". ואז "סליחה. בפעם האחרונה שאמרתי משהו כזה הכית אותי בנעל". ש… באמת? קצת בלתי סביר, בעיני.

בינתיים, ריטה והדוקטור: "אתה דוקטור רפואי, נכון? אין לך תואר בהכנת גבינה או משהו?"

תשובה: "לא. כלומר, כן. שניהם". לדוקטור יש דוקטורט בהכנת גבינה? למה הוא לא מכין גבינה?

ליצנים זה מפחיד

אה, וג'ו פשוט מת. בלי סיבה. והדוקטור מתפלא מכך שריטה השיגה תה. יש מטבח, מסתבר. אה, ואנחנו מגלים שריטה היא מוסלמית, וחושבת שהם בגיהינום. אני מחבב את ריטה. היא דמות מוסלמית אינטליגנטית, נאה וסימפטית. אין מספיק כאלו בטלוויזיה. אה, והיא מודה בפני עצמה שגיביס הוא חייזר.

איימי נזכרה בניירות שמצאה. הניירות של לוסי, השוטרת המתה. היא מספרת את סיפור הקבוצה שלה. הדוקטור מקריא, זאת גרסה ארוכה יותר של הפתיח. והאווי מתחיל גם לסגוד. והמפלצת מתחילה להתקרב.

גיביס רוצה להקריב את האווי. גיביס, כאמור, הוא שמוק. ריטה מציעה להישאר עם האווי. הדוקטור מסרב. והוא פונה לגיביס: "התרבות שלך היא אחת העתיקות בגלקסיה. עכשיו אני רואה למה. הפחדנות שלך היא לא מקסימה, היא ערמומית, אגרסיבית. כך שרד גן הפחדנות בזמן שכה רבים אחרים מתו. ובכן, לא היום. אף אחד אחר לא מת היום. נכון?

הדוקטור רוצה לדבר עם האווי לאחר שהדיבוק ייקח אותו שוב. הוא לא צריך לחכות הרבה. המפלצת עדיין לא תוקפת אותם כי יש להם הסחות דעת, מכשולים. יהיה הרבה יותר קל אם הם יעזבו אותם, ויפנו את הנתיב. יהיה מגניב שהוא יהרוג את כולם. הדוקטור משוכנע שהמפלצת ניזונה מפחד. "תעשו מה שאתם צריכים, תחזיקו אצבעות, תתפללו, תחשבו על סל של חתלתולים (מה עושים עם חתלתולים בטיבולי? אני לא חשוב שאני רוצה לדעת. אבל גיביס מרוצה מהמחשבה), אבל אל תיכנעו לפחד.

הדוקטור רוצה לתפוס מפלצת.

הוא הכין מלכודת, מסתבר. עם מיקרופון ורמקול, כך שהמפלצת נמשכת לחדר בו האווי לא נמצא. ריטה ואיימי מסתתרות בחדר עם הליצן העצוב. איימי לא ממליצה לדבר עם הליצן. צודקת. ליצנים זה מפחיד. הם לוכדים את המפלצת, שמגלה את הרמקול. המיקרופון, אגב, הוא המברג.

האווי מגלה שהוא לכוד, ומחליט לדבר עם גיביס. הדוקטור, בינתיים מדבר עם המינוטאור. אנחנו מגלים שזה כלא. כמו כל לבירינת של מינוטאור, כמובן.

גם בובות זה מפחיד

האווי משכנע את גיביס לשחרר אותו. כי מי יודע, אולי המינוטאור יעזוב אותם.

בינתיים, הדוקטור והמינוטאור, אנחנו מגלים שוב שהם לא בשלים. ושהמינוטאור חי זמן כה רב שאפילו שמו אבד. הוא רוצה שזה יפסיק, אבל נותר ממנו רק אינסטינקט. הוא לא יכול להפסיק. אבל לפני שהדוקטור מצליח להוציא תשובה, האווי קורא למינוטאור, שרץ משם. איימי וריטה נכנסות, והדוקטור רוצה שאיימי תביא את הדג. למה?

רורי, שהופל על ידי המינוטאור, תוהה האם איימי הכתה אותו. מה הקטע הזה שרורי מפחד לחטוף מכות מאיימי? הדוקטור רודף – שוב – ומוצא את המשקפיים של האווי.

ואיימי מוצאת את חדר מספר 7. זה החדר שלה. אנחנו לא רואים מה היא רואה שם, אבל ריטה סוגרת לה את הדלת. איימי טוענת שהיא לא ראתה כלום.

הדוקטור מוצא את האווי, בתנוחה דומה לשל ג'ו. ומת מאד. ואז איימי+ריטה+רורי מוצאים אותם. וגם גיביס. עם התירוץ של "הוא השתחרר, הוא גבר עלי". הוא באמת חושב שאולי עכשיו הם יהיו בטוחים.

הדוקטור תוהה האם רורי מצא את החדר שלו. הוא לא, ותוהה האם זה טוב או רע. הדוקטור מעלה את האפשרות שרורי לא מפחד משום דבר. רורי: אחרי כל הזמן שביליתי איתך בטארדיס, ממה נותר לפחד? הדוקטור מבחין בלשון העבר. רורי מכחיש.

רורי מתרשם מכך שהאווי התגבר על הגמגום שלו. הוא כרגע בעניין של נצחונות שלא קשורים להצלת היקום.

עכשיו הדוקטור מדבר עם ריטה. ריטה תוהה למה הוא אחראי להציל אותם. היא טוענת שיש לו תסביך אלוהים. הדוקטור טוען שזה בגלל שהוא הביא אותם לשם.

"הם יאמרו שזאת היתה הבחירה שלהם, אבל תציע לילד מזוודה מלאה ממתקים והוא ייקח אותה. תציע למישהו את כל הזמן והחלל והוא ייקח גם את זה. זאת הסיבה שאתה לא צריך לעשות את זה. זאת הסיבה שהמציאו מבוגרים".

ריטה: "כל הזמן והחלל?"

דוקטור: "אוה, כן. וכשנצא מכאן, אראה גם לך". הפרק הזה מציג את הדוקטור כנרקומן. נרקומן של צומי מאנשים – בעיקר נשים. הוא יודע שזה לא הדבר הנכון לעשות, אבל עושה את זה בכל מקרה.

המינוטאור דווקא די חמוד

ריטה: "אני לא יודע על מה אתה מדבר, אבל מה שזה לא יהיה, יש לי תחושה שעשית את זה שוב הרגע". הדוקטור משנה את הנושא בכך שהוא מבחין במצלמה. אחרי שהוא הולך, ריטה מתבוננת במצלמה ואומרת "השבח לו". אופסי?

הדוקטור מתרוצץ במסדרונות. ורואה חדר. זה חדר 11. כמובן. הוא פותח את הדלת. ואומר, "כמובן. מי עוד?" עם חצי חיוך מעט נואש. הוא סוגר את הדלת ומניח שלט "לא להפריע". אז מי בחדר? ניחושים בסוף.

גיביס לוקח את הדג. הדוקטור מוצא את חדר הבקרה של המצלמות. ורואה בו את ריטה הולכת. הוא מתקשר אליה בטלפון לחדר. היא עונה, אחרי היסוס. היא יוצאת עם הטלפון למסדרון. היא מחייכת. היא רוצה להתרחק מהם. היא רוצה להגן עליהם. המסדרון, לדבריה, ירחיק אותה מהם. היא חשה את ההתעלות מגיעה כמו גל. היא לא רוצה שהדוקטור יראה אותה. הוא רוצה שהוא יזכור אותה כפי שהיתה. הוא מתחנן בפניה שייתן לה למצוא אותה. היא רוצה לאבד את האמונה שלה בפרטיות. היא חשה מבורכת. שלווה. היא מנתקת, אחרי שהיא מודה לדוקטור שניסה. היא פורשת את זרועותיה, והדוקטור מתעלם מהבקשה שלה ויושב, מבועת ומרותק, כשהמינוטאור בא. ואז כן עושה כבקשתה, ומכבה את המוניטור.

במוניטור אחר, רואים את גיביס אוכל דג. אוי, גיביס.

הדוקטור משתולל. ואז יושב. מנסה להבין. הקוביה ההונגרית נפתרה בשלב כלשהו. וגיביס מפקפק בו, אבל איימי לא מפקפקת בו. והדוקטור מבין. פחד הוא לא העניין. העניין הוא אמונה. האווי האמין במזימות, ג'ו האמין במזל, גיביס דחה כל אוטונומיה אישית. כשעמדו בפני הפחד, הם נאחזו באמונה שלהם, והדוקטור עודד אותם בזה. "גרמתי לכם לחשוף את האמונה שלכם".

לא שעתו היפה

המלון לא רוצה את רורי. הוא לא מאמין. אבל איימי… איימי מאמינה בדוקטור. וזה מה שהביא אותם לשם. רורי לא מאושר לשמוע את זה. המינוטאור ממיר את האמונה שלהם לאנרגיה שהוא מנצל. ואז איימי מתחילה לשבח. ושוב נשמעים צעדי המינוטאור.

חברינו רצים. והמינוטאור אחריהם. איימי מנסה לעצור. והם מסתתרים בחדר. זה חדר מספר 7. החדר של איימי. בחדר יש את אמיליה פונד הקטנה. מחכה על המזוודה. הדוקטור אומר שהוא לא יכול להציל אותה. אין דבר שהוא יכול לעשות כדי לעצור את זה. "גנבתי את הילדות שלך ועכשיו הובלתי אותך ביד למותך. אבל החלק הגרוע הוא שידעתי. ידעתי שזה יקרה. זה מה שתמיד קורה". הדלת נפתחת. "תשכחי את האמונה שלך בי", אומר הדוקטור. "לקחתי אותך כי הייתי יהיר. כי רציתי שיעריצו אותי. תראי אותך. פונד המופלאה. הנערה שחיכתה לי. אני לא גיבור. אני באמת רק מטורף בקופסה, והגיע הזמן שנראה אחד את השני כפי שאנחנו באמת". המינוטאור לא מרגיש טוב. הדוקטור: "איימי ויליאמס. הגיע הזמן להפסיק לחכות". איימי על סף דמעות. ועכשיו היא אמליה. והדוקטור יוצא למסדרון, היכן שהמינוטאור גוסס.

הדוקטור למינוטאור: "ניתקתי את אספקת המזון. הקרבתי את האמונה שלה בי. נתתי לך את המקום למות בו". המלון מתפרק, ואנחנו בעולם של טרון, בערך. הדבר היחיד ששורד הוא שלט ה"לא להפריע".

איימי תוהה מה זה. חייזר או מינוטאור. מסתבר שזה גזע – קרוב של משהו מעונות ישנות של הדוקטור – שהתמקמו בעולמות והציבו את עצמם כאלים, מה שסבבה עד שהמתיישבים הופכים חילוניים ומתקדמים מספיק לקנות בתי כלא מטורפים". זה בית כלא בחלל. איימי תוהה במה הדוקטור מאמין. "למה מתפללים אדוני זמן?" הדוקטור לא עונה.

המינוטאור מדבר. הדוקטור מתרגם. "יצור עתיק, שטוף בדמם של החפים מפשע, מרחף בחלל במבוך אינסופי ומשתנה. ליצור כזה, מוות הוא מתנה". הדוקטור אוחז בידו ואומר "אז תקבל אותה, ושן היטב". אבל המינוטאור שוב מדבר: "לא דיברתי על עצמי", מתרגם הדוקטור.

גיביס רוצה טרמפ.

בכדור הארץ, הדוקטור מחנה את הטארדיס מול בית שמחוץ לו מכונית. הבית והמכונית הם בשבילם. זאת המכונית האהובה על רורי. איימי רוצה שתי דקות עם הדוקטור. "היא תאמר שאנחנו לא יכולים לקבל את זה כי זה מוגזם ותמיד נחוש תחושת מחויבות משתקת. זה סיכון שאני מוכן לקחת".

איימי: "אז. אתה עוזב, נכון?" הדוקטור מבטיח שהיא עוד תראה אותו.

"למה עכשיו?"

נפרדים. לעת עתה.

הדוקטור: "כי את עדיין נושמת".

הדוקטור חוזר לטארדיס. לאחר שהוא תוהה האם הרפתקה גדולה ומפחידה יותר ממתינה לה בבית. איימי עוצרת אותו. "אתה לא יכול להוריד אותי בבית ולהיפרד כאילו חלקנו מונית".

דוקטור: "ומה החלופה? שאעמוד מעל הקבר שלך? מעל הגופה השבורה שלך? מעל הגופה של רורי?"

היא מחבקת אותו. "אם תיתקל בבת שלי, תגיד לה לבקר את אמא שלה מדי פעם".

הדוקטור חוזר לטארדיס. רורי יוצא עם שמפניה וכוסות. "מה קרה? מה הוא עושה?"

איימי נושאת מבט, ואתם זוכרים איך הדוקטור הצליח לשבור את האמונה שלה בו לפני כמה דקות? זה כמה זמן שזה החזיק מעמד. כי התשובה שלה, מלאה באמונה, היא "הוא מציל אותנו".

בטארדיס, הדוקטור. לבד. איימי מתבוננת מהחלון. והדוקטור נראה ממש בודד וקטן בטארדיס הגדולה.

זה היה אחלה פרק. לטובי ויטהאוס נאמר, "פעם שלישית גלידה". אחרי שני פרקים גרועים, היוצר של "Being Human" סופסוף הביא פרק טוב. מפחיד ומרגש וכל אלה. למרות שהבדיחה החוזרת על כך שרורי מפחד שאיימי תרביץ לו לא היתה מוצלחת כל כך.

טוב, הבטחתי שנחזור לכמה דברים.

זוכרים את התפוח? חיפוש אינטרנט קצר מוכיח שהזיכרון המעורפל שלי צודק. בפרק הראשון של מאט סמית'… תקליקו כאן רגע. אני אחכה.

רואים? טוב. הגיע הזמן, כבר בתחילת הפרק, להתעכב על תיאוריות קונספירציה. כי בסוף הפרק הזה נותרו שני פרקים לעונה, והמוות של הדוקטור מתקרב. זוכרים את The Almost People? זוכרים שהדוקטור והדוקטור-בשר אמרו לאיימי שהם התחלפו? מה אם זה לא נכון. מה אם הדוקטור שנמצא עכשיו בטארדיס, גיבור העונה מאמצעה, הוא בשר מאז? אנחנו רואים אותו מתאדה לבשר. בדקתי. אבל מאחורה, כזה. יכול להיות שהוא… התכופף? לא יודע. הנה מה שאנחנו יודעים:

1. הדוקטור מת.

2. הדוקטור לא ימות.

והיו לנו שני דוקטורים העונה. וחיפוש ברשת מראה שכנראה שאני קצת איטי וזאת תיאוריה מקובלת – לפחות החלק שבו הדוקטור שמת בפרק הראשון של העונה הוא הדוקטור-בשר.

מה שאומר שזה אחד משלושת הדברים שהוא אולי ראה בחדר 11: את עצמו שהוא לא עצמו. את הדוקטור האמיתי, בהנחה שזה דוקטור-בשר. או את הדוקטור-בשר, אם זה הדוקטור האמיתי.

עוד אופציות? המאסטר הוא אופציה. המאסטר הוא תמיד אופציה. והיו תופים – או גונג, ליתר דיוק – כשהוא פתח את הדלת.

וכמובן, האופציה המובנת מאליה: האסטרונאוט. שאם זה האסטרונאוט, והוא אמר "הוא", אולי הוא לא ריבר?

מחשבות?

5 מחשבות על “הדוקטור ומלון שברון הלב: God Complex”

  1. לא נשמע כמו גונג ותופים. הקולות שבקעו מהחדר היו אזעקת הטארדיס כשזו מבצעת נחיתת חירום. אתה מוזמן לבדוק ולתקן אותי אם אני טועה.

  2. אני דווקא חשבתי שהדוקטור סיפר לנו מה שהוא ראה בחדר שלו, בעקיפין. כמו שהוא אמר לאיימי – הוא ראה את עצמו עומד מעל הגופה השבורה שלה.

  3. הו, חיכיתי לסיקור שלך. סוף סוף פרק ממש מוצלח.

    כמו שאמרו קודם, הקול שמתקשר עם המאסטר הוא הנקישות, ולא צלצולי החירום של הטארדיס. התיאוריה של הדוקטור-בשר מצוינת, ואפילו סבירה מאוד. איך לא חשבתי על זה?
    חבל שהרגו את ריטה. היא יכלה להיות תחליף מעולה לאיימי. נו, לפחות בפרק של היום נקבל את הבחור החביב מ"הדייר" כמלווה זמני.

    החלמה מהירה!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s