פרויקט ה-52: Wonder Woman #1

אשת חיל מי ימצא? בריאן אזארלו, מסתבר

יש ל-DC שלוש דמויות שהן "המרכז". הן הלב. לאחת מהן היו חמישה סרטים. לאחרת היו ארבעה. ואז יש את הנסיכה דיאנה, וונדר וומן. האשה שסיפור המקור והרקע שלה שונה יותר פעמים מ… ארמ. אני לא מצליח לחשוב על משהו ששונה כל כך הרבה פעמים. בשביל לשנות את וונדר וומן מהקצה עד הקצה, אף סופר לא זקוק לאתחול.

את הנקודה הזאת הוכיח לאחרונה ג' מייקל סטרז'ינסקי, עם ההרצה הדי מביכה שלו עם הדמות, שהדבר החיובי ביותר שיש לי לומר עליה הוא שהוא כנראה לא באמת התכוון להשמיד את כל מערכת התמיכה של דיאנה ולהרוג את רוב האמזון, אלא רק לגרום לנו לחשוב שהוא עשה את זה לפני שהסטטוס קוו חוזר. שזה… משהו, אני מניח?

גם לקראת החוברת הזאת הייתי מודאג. אהבתי את 100 כדורים של בריאן אזארלו, אבל ההרצה שלו בהלבלייזר היתה פחות טובה (ואני לא מאד זוכר אותה), ובאופן כללי לא היה לי מושג כמה טוב הוא במשהו שהוא לא, בסופו של דבר, סיפור פשע אפל ואורבני.

כך שבאמת משמח אותי שאני יכול לומר שלא רק שהחוברת הזאת טובה מכפי שציפיתי, היא גם החוברת הטובה של השבוע ומועמדת רצינית לתואר החוברת הטובה ביותר באתחול עד כה.

מה שאזארלו עשה כאן הוא לקחת את וונדר וומן למקום בו הוא חי הרבה זמן: לורטיגו, מותג ספרי המבוגרים של DC. וונדר וומן היא דמות עם מוצא מיתולוגי, אבל אזארלו הצליח להביא את המיתולוגיה לעולם המודרני טוב יותר מכל מי שכתב את וונדר וומן – ואני קראתי הרבה וונדר וומן בחיי.

מיתולוגיה זה לא דבר סטרילי מאד. או נוצץ. מיתולוגיה היא התערבותן של בריות בעלות עוצמה שלא תשוער – וחוסר עניין בסיסי בבני אנוש, ברוב המקרים – בחיי בני תמותה. וזה מה שאנחנו מקבלים כאן.

אבל יותר מכל, קצת כמו בבאטמן של השבוע, אנחנו מקבלים כאן את הדמות שרציתי: דיאנה, וונדר וומן, כדמות חזקה, גדולה מהחיים, צודקת בדרכיה. וונדר וומן אמורה להיות המקבילה הנשית של סופרמן, האידאל הנשי לעומת האידאל הגברי שלו. וכמו עם סופרמן, קשה ליצור דמות שגם תהיה נאמנה לרעיון הזה, וגם תהיה מעניינת.

אחת הדרכים בהן אזארלו משיג את זה היא שבחוברת הראשונה הזאת, אין מונולוג פנימי. כל מה שאנחנו יודעים על מה שדיאנה חושבת, אנחנו לומדים ממה שהיא אומרת ומה שהיא עושה. אני לא מניח שזה יימשך, אבל זה היה אפקטיבי מאד בחוברת הזאת.

במקום דיאלוג פנימי, הטקסט שמשמש כקונטרפונקט לאקשן הוא בין אחד האלים – אפולו, אני חושב, בחירה מעניינת בפני עצמה לתפקיד שמסורתית מגולם על ידי ארס – ושלוש נשים שהוא מינה לאורקליות.

זאת חוברת שכתובה מצוין ומצוירת מצוין (חוץ מהכריכה, שאני לא מת עליה). רגעי האימה שלה עובדים נהדר, ואין שום ספק שאני אמשיך לקרוא אותה. אני מקווה שהיא תזכה להצלחה אדירה ותמשיך ברמה הנוכחית שלה.

5 מחשבות על “פרויקט ה-52: Wonder Woman #1”

  1. קשה לי להאמין שהוא אפולו. אפולו הוא מאלי האור. והדמות הזאת… ובכן, "אור" אינו מהתאורים הראשונים שניתן לחשוב עליהם.

    1. התייחסות הזאת היא הרמז הגדול ביותר. אבל לא היחיד. אורקלים זה של אפולו. ומה שיש לו בעיניים ובפה? זה די אור שמש. ובעמוד האחרון הוא כולו שמש. ואגב, גיגול זריז הראה שזה לא משהו שצריך להתווכח עליו או לתהות: http://thanley.wordpress.com/2011/09/17/cliff-chiang-wonder-woman-character-designs-apollo-and-centaurs/

      1. "So presumably this is Apollo."
        נכון שיש הרבה עדויות בכיוון, אבל בכל זאת, עד כמה שיש טוב ורע במיתולוגיה היוונית, אפולו הוא לרוב אחד מהחבר'ה הטובים. לא שאסור להם לשנות – שינו כבר דברים גדולים בהרבה, אבל זה לא מובן מאליו. ומאידך, דווקא בגלל שזה לא מובן מאליו, יהיה יותר מעניין אם זה נכון.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s