פרויקט ה-52: The Fury of Firestorm #1

סופה של חוסר עניין. ואש.

פיירסטורם הוא דמות שמעולם לא מאד עניינה אותי. הוא גיבור שמורכב משני גיבורים שונים, ויכול לשנות את המהות האטומית של חומרים. הוא עבר כל כך הרבה שינויים שאני מתקשה לעקוב אחריהם. ואלמלא העובדה שגייל סימון חתומה על החוברת כחצי מצמד הכותבים, הייתי ניגש אליה בפסימיות ניכרת.

ואולי זה היה טוב יותר. כי למרות שהחוברת בנויה היטב, בסך הכל, ומספרת סיפור מקור אפקטיבי, אני מגלה שפיירסטורם עדיין לא מאד מעניין אותי. יש משהו מעניין בשתי דמויות שנמצאות "בתוך" דמות אחת. אבל השיבה לדינמיקה שאפיינה את שתי הדמויות בפעם האחרונה שראינו אותן – הן לא סובלים אחד את השני – קצת מעייפת, במיוחד מכיוון שבפעם הקודמת היתה להם סיבה הרבה יותר טובה – כשאחד מהם היה זומבי, הוא הרג מישהי שחשובה לשני. אתם לא רוצים לדעת. טוב, אולי כן. תקראו את Blackest Night ו-Brightest Day. או שלא, רוב מה שקרה שם ממילא לא רלוונטי אחרי האתחול, ולא ממש ברור איך מה שקרה שם שעדיין כן רלוונטי יכול להיות רלוונטי בהתחשב בשינויים של האתחול.

מה שאני מנסה לומר כאן הוא שזה מבלבל. ולא מושך מספיק כדי שאני ארצה לפרום את חוטי הבלבול ולראות מה מסתתר מאחוריהם. זאת חוברת שכתובה בסדר ומצוירת אחלה, והיא לא מעניינת אותי בכלל.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s