מחשבות על הפיצול האיקוני

זאת שנה שניה שבה איקון הוא שני ארועים נפרדים. והשנה מתחזקות בי תחושות שהיו לי בשנה שעברה. יש יתרון לפיצול הזה. בעקבותיו, כל אחד משני האיקונים מפתח זהות מובהקת משלו. איקוןTLV הוא פסטיבל קולנוע, עם רצועות תוכן ממוקדות וקאדר משתתפים סופר איכותי. איקון התחדשות הוא כנס חובבים. יותר שמח שם.

מבין שני הארועים, אני חושב שדווקא TLV הוא זה שממוקד יותר. זה לא באמת מפתיע. תגידו מה שתגידו על אורי אביב, הוא יודע מה הוא רוצה, וחותר להשיג את זה. היסטורית, הוא לא תמיד עשה את זה בדרך הנעימה ביותר, אבל גם זה משתנה לדעתי. והוא בהחלט מביא תוצאות. איקוןTLV הוא גרסה טובה מאד של מה שהוא.

איקון התחדשות הוא כנס חובבים, אבל הוא עוד לא לגמרי התמקד על מה שהוא. האווירה שם, וההתלהבות ושאר הדברים שמאפיינים כנס חובבים טוב. אבל למה עדיין מוכרים כרטיס פר ארוע? אין כמעט כנס חובבים אמיתי בעולם שעושה את זה. זה היה כורח שנכפה על איקון על ידי הסינמטק ומערכת הכרטיסים שלו. אם כבר לא עובדים עם הסינמטק, למה לעשות את זה? לארועים מיוחדים תמיד ניתן למכור כרטיסים אקסטרה, כמו שעושים בכנס הפנטסיה העולמי עם הנשף. אבל בגדול? למה לא למכור פס לכל הכנס?

ולמה זה "פסטיבל"? בגלל המאבק על השם. אורי אביב שינה את זה מ"כנס" ל"פסטיבל" כי זה היה הכיוון אליו הוא רצה ללכת. אבל איקון התחדשות הוא כנס. כנס לכל דבר ועניין. צריך לקרוא לו כך. אבל כאמור, מעבר לביקורת הזאת, באמת כיף באיקון התחדשות. "כנס חובבים" הוא דבר שאני אוהב יותר – הרבה יותר – מ"פסטיבל קולנוע".

ולבסוף, בכל הנוגע לצביון, הפיצול הוא אחלה. אבל כל עוד שני הכנסים הם אויבים ברמת ההנהלה, הם יורים זה לזה ברגל באופן מתמשך. אני רואה יתרון בקידום הנפרד שלהם, אבל הם יכולים וצריכים לקדם זה את זה. והם צריכים גם למכור כרטיסים זה לזה. הם צריכים לערוך תיאום מינימלי בכל הנוגע לתכניה. מאז הפיצול, השתתפתי רק בארועים של איקוןTLV. זה לא נבע מרצון להחרים את האיקון השני. זה נבע מכך שהזמן בו אתה אומר "כן, אשמח להיות בארוע" מגיע הרבה לפני הזמן שבו נערכים שיבוצים. ומכיוון שהייתי איש סגל באיקוןTLV בשנתיים האלה, לא יכולתי לומר כן לאיקון השני מחשש שאוצב "מול" ארוע מקביל ב-TLV. כשאתה איש סגל, אתה צריך להיות מחויב. אבל אם היה תיאום מינימלי, הייתי שמח להיות על הבמה בשני האיקונים. האווירה השונה של האיקון שבאשכול היא משהו שהייתי רוצה לחוות גם במסגרת פאנל.

כל עוד הארגונים וההנהלות עסוקים במאבקים של "זה שייך לי", הם עסוקים מדי בעצמם ובארגונים שלהם, ולא בקהל. וזה מתסכל אותי. זה מתסכל אותי מכיוון שאני הקהל, ואני מזדהה עם הקהל באופן חד מאד. ב-2006 כתבתי לוואלה!טק את הטקסט למה איקון חשוב, וזה טקסט שאני עדיין מאמין בו. הרבה ממה שכתבתי מתממש גם היום באיקון התחדשות. לקחתי היום את רוברט צ'רלס וילסון, אורח הכבוד של איקוןTLV, לאיקון התחדשות. הוא ישב בפונדק, ושוחח עם חובבים. והוא נהנה, והם נהנו.

ואני יודע שחלקם לא יבואו לאף אחד מהארועים שלו, כי הוא באיקון "האויב". וזה קשה לי. וכשמישהו מתבונן בתג שלי ויודע שאני מעורב באיקוןTLV ושואל אותי, כפי שנשאלתי היום, "נראה אותך גם באיקון 'שלנו', או שאתה נמס בכניסה לאשכול", זה מרגיז אותי. מרגיז אותי נורא. ברור שתראו אותי באיקון "שלכם". זה גם הפאקינג איקון שלי. זה הצאצא של הכנס שאני עובד עליו כבר יותר מעשור.

לפיצול היו השלכות טובות, לשני הכנסים או הפסטיבלים או איך שלא תרצו לקרוא להם. אבל כל עוד אנשים משני הצדדים חושבים שהפתרון הוא להכחיד את הארוע השני, אני לא יכול לתמוך בו. אני אוהב את איקון. את שני הצדדים שלו. ומתישהו, שני הצדדים האלה חייבים להשלים זה עם קיומו של השני, ולפעול באופן שייטיב עם שניהם.

נ.ב. ועכשיו, לרגע של פרסום עצמי: יש מקום אחד שאליו מארגני שני הכנסים הולכים. הם לא מדברים זה עם זה שם, אבל לפחות שניהם באים. ליתר דיוק, הם באו לשני הקודמים. ואני מקווה שיבואו גם הפעם. אני מדבר, כמובן, על גיקדום, ערב המוזיקה לגיקים החודשי שלי. זה קורה היום (שני) בערב, בשעה 22:30, בבלום בר בקינג ג'ורג' 2. הערב מתחיל הפעם קצת מאוחר יותר בגלל שיש לי ארוע באיקוןTLV עד 22:00, ויימשך עד הרבה יותר מאוחר בגלל שאני מקווה שאנשי הקאסט והקהל של דוקטור הוריבל יגיעו כשההופעה תסתיים. הנה המוזיקה שהיתה בשני הערבים הקודמים.

נ.ב.ב. אחרי הערב, כשאחזור הביתה, החלק על גיקדום יימחק. אני מאד אמביוולנטי על עצם הכללתו בפוסט הזה, ואני לא רוצה שהוא יהיה חלק ממנו בהמשך. אבל אני ממש רוצה שתבואו, ולכן הוא כאן עכשיו.

52 מחשבות על “מחשבות על הפיצול האיקוני”

  1. הכי מצחיק זה התיאור ה"מאורגן" לTLV ומיד אחריו שיעשעה אותי הטענה ל"איכותי". אני מבין את הקשר שלך לTLV, ובאמת רציתי, כשאירגנתי את התוכניות שלי, להגיע אליו. חיכיתי שתפרסמו תוכניה כדי שאוכל להשוות…. והתוכן שעניין אותי בTLV נדד לבית אריאלה, כלומר כשאני מתכנן את היום היחיד שלי באייקונים אני צריך לנדוד. היה נחמד מצדך לשים בבלוג של גרף את ההודעה על אירוע החתימות ביום שלישי שכן יהיה בסינימטק. חבל שזה לא מופיע בתוכניה, וחבל שהודעתם אחרי שכבר תיכננתי והזמנתי כרטיסים לאייקון הראשון – ליום ראשון. בקשר ל"איכותי" – בהרצאות של ד"ר עמנואל לוטם וד"ר קירש ממש לא חשתי שהפאנלים בהתחדשות מבחינת הרכב המרצים נופלים מההרכב "הסופר איכותי" של TLV.
    בתור קורא ותיק של הבלוג אני מרגיש צורך להתנצל שזו הפעם הראשונה שאני מגיב ועוד בנימה כזו, ואם כבר אני נודניק אז מתי יחזרו phone in space?

    1. אתה יוצר דיכוטומיה לא קיימת בין "איכותי" ו"חובבים". וורלדקון, אולי הכנס עם התוכן האיכותי ביותר שיש, הוא כנס חובבים. אבל באיקון התחדשות יש *עשרות* הרצאות ושישה פאנלים. ב-TLV יש 15 פאנלים. אתמול הנחיתי פאנל בו השתתפו סופר זוכה פרס הוגו, מבקרת מד"ב בכירה בעלת שם עולמי, חוקרת מד"ב בכירה בעלת שם עולמי, ומו"ל המד"ב הישראלי החשוב של השנים האחרונות. רק אחד מאלה השתתף גם באיקון התחדשות. וכן, אם זה לא היה בבית אריאלה, כנראה שהיה יותר קהל. וזה מתסכל. אבל זאת תוצאה של הפיצול, ושל העובדה שרוב המתחמים של הסינמטק עדיין לא נפתחו, מה שאני מאמין שישתנה בשנה שעברה.

      הפודקאסט יחזור, ככל הנראה, אחרי שאני אשוב מהמסע לארצות הברית.

  2. שני עניינים:
    אני חייבת להסכים בעניין הכרטיסים לאייקון התחדשות. היו רגעים שחשבתי שלא אגיע אליו כי לא אצליח לעולם לחצות את מערכת ההזמנות המסורבלת והבלתי נסבלת שלו. היום אני לוקחת את הילדים לאייקון בלי לדעת אם יוכלו להכנס להרצאות שמעניינות אותם, כי אתמול היה תור של ארבעים דקות לקופות ולא היה לי זמן לחכות שם.
    בקיצור: מאוד בעד פס.
    ובעניין המיקום של אירועי TLV, אני עם ינון. אין סיכוי שהייתי מגיעה לבית אריאלה בלעדיכם אתמול, וגם היום אני בונה על טרמפ. וזה מבאס, כי אני מוותרת על ארוע אחר ומבזבזת זמן על נסיעות. שת"פ יכול לכלול גם אירוח של אירועי TLV במתחם של כנס החובבים. אין לי ספק שהארועים של וילסון המצוין היו זוכים לקהל עצום לו היו מתקיימים באשכול, במקום הקהל הקטנטן והדליל מאמש. אין ספק שמגיע לו, הוא מעניין וחשוב מספיק.

  3. חשבתי על זה גם, אתמול, שזה ממש חבל. אבל אישית לגביי, הסתכלתי אומנם רק במבט מהיר על התכניה של TLV אבל לא מצאתי משהו שממש משך אותי לבוא, וגם הדברים שנראו לי קצת מעניינים נפלו מול דברים שנראו לי יותר מעניינים באייקון חובבים.
    אני מסכימה איתך שTLV יותר ממוקד אבל לפחות כפי שההרצאות מוצגות בתוכניה המיקוד הזה הולך ומתרחק מספרות המד"ב. כלומר לוקחים נושאים שהמד"ב עשוי לדון בהם, או אפילו כאלה שהם במרכזו של המד"ב אבל נקודת המבט היא דיון אקדמי ללא רפרנסים לספרות (או לפחות לא לספרות מד"בית).

    אני אישית לא סובלת שסופרי מיין-סטרים מכניסים אלמנטים פנטסטיים לספרים שלהם רק כדי להגיד בסוף הסיפור שבעצם הם היו רק הזיה/חלום/משל על התבגרותו של המספר. זה בעצם להגיד שהדמיון הוא לא מספיק מכובד וראוי לסופר רציני לעסוק בו ברצינות. ואיכשהו נראה לי שזה הכיוון שTLV לוקח. להיות נורא רציניים ולהרחיק כל זכר להומור או לסתם כיף, כדי שלא יאשימו אותם חלילה באסקפיזם.

    1. מכיוון שבאמת רק על עצמי לספר ידעתי, חבל שלא באת לפאנל של אתמול, שבו דיברנו (כאמור, רוברט צ'רלס וילסון, פרופסור שריל וינט, אביגייל נוסבאום, רני גרף ואנוכי) בין השאר על מיינסטרים במד"ב ומד"ב במיינסטרים. אם מעניין אותך מה שאת אומרת שמעניין אותך, הפאנל הזה אמור היה לעניין אותך.

  4. לרב החובבים זה לא משנה מי מארגן את הכנס, והקירבה בין אשכל והסינימטק מאפשרת נדידה קלה בין שני הכנסים.
    אני גם לא חושב שיש אווירת אנטי, נגד הכנס המקביל, באמת שזה "נון-אישיו". להפך, חלק מהמרצים שיש להם רצועות תוכן בשני הכנסים נותנים פלאג בלי קשר למיקום, מעולם ! לא היו קריאות בוז או מילמולי הכפשה. החובבים רוצים תוכן איכותי ולא ממש משנה להם היכן. Its all in your head

    לגבי צ'רלס ווילסון – ההחלטה לקיים פאנלים בהשתתפותו לא בסינימטק שגוייה. ווילסון הוא מוקד משיכה ועוגן לרצועות תוכן אחרות הריחוק הפיזי גרם לריכוז החובבים לבחור ברצועות תוכן קרובות יותר.
    בנוסף אני לא מבין מדוע לא שיבצתם יותר רצועות תוכן "של חובבים" בהשתתפות ווילסון. אם כבר הסופר הגיע מדוע לא לקיים מפגש סופרים, על יצירתו,עצות לסופרים חדשים, וכו' כן, כמו שהיה עם סטיבן ברוסט. סשן Q&A מסודר, שיחה על יצירתו, שילוב בפאנל על התחחמות גלובלית, וזה רק מה שקופץ לי לראש כרגע. בשורה התחתונה, ווילסון לא זמין, ויש לי הרגשה שהיה אפשר להרחיב את משקלו ברצועות התוכן.

    לגבי צביון הכנסים. אין לי שום בעייה עם זה. ככל שקהילת החובבים גדולה יותר כך יש מקום ליותר רצועות תוכן ממוקדות.

    1. באמת חבל שאין שיחה על יצירתו של וילסון. וכשאני אומר "חבל שאין", אני מתכוון שיש. היום בערב.

      בנוגע ל"in my head", זה שאתה לא מודע לזה לא אומר שזה לא שם. זה שם בהמון מובנים.

  5. שכחתי להוסיף דבר נוסף.
    המשיכה האמתית והאוניברסלית של אייקון ו"מהות" הכנס (כל כנס)! היא שיש מקבץ גדול של אירועים שכולם מרוכזים במקום אחד !
    בהשקעה מינימלית, פתוחות בפני החובבים קשת רחבה של פעילויות בנושאים מגוונים בלי שהם צריכים לזוז יותר מדי או לבזבז זמן על נסיעות ולוגיסטיקה. כשאייקון TLV מפזר את האירועים השונים בלוקיישנים מרוחקים זה לא עוזר ומפספס את היתרון המשמעותי של עריכת "כנס-פסטיבל".

    1. אז אני מדמיין את ההשלכות של הפיצול מצד אחד, ומצד שני אחת ההשלכות המעשיות – הביזור הגיאוגרפי של ארועי TLV – היא בעיה בעבורך. מעניין. בכל מקרה, בשנה הבאה הסינמטק המחודש והגדול יותר ייפתח.

  6. אני חושבת גם שהעוינות הזאת קיימת בעיקר בראש של מארגני הכנסים. למבקר הממוצע באייקונים לא אכפת מהפיצול, אין מבחינתו אייקון טוב ורע, רבים אפילו לא מודעים לפיצול ובטח לא לסיבותיו. מבחינתו מדובר רק בעניין של חוסר נוחות – אתרי אינטרנט נפרדים שלא מקשרים אחד לשני, מערכות נפרדות לקניית כרטיסים (האחת, של אייקון התחדשות, בלתי נוחה במידה מרשימה), חוסר תיאום בתוכנייה. באמת נוצרה אווירה שונה בשני המוקדים וזה דווקא סבבה, ככה שעצם הפיצול אולי לא בעייתי, אבל השימור שלו ברמת מריבה פוגע במי שהאייקונים אמורים לחזר אחריו – בקהל שלהם.

    1. אני היחידה שמערכת הזמנת הכרטיסים עבדה לה חלק? זה היה מוזר אמנם שצריך להתקשר בסוף ואי אפשר סתם לשלם בפיי-פאל אבל אני מניחה שכדי לעשות את זה צריך ליצור מאגר ממוחשב של כל הזכאים להנחות מהארגונים השונים.

      לעומת זאת מצא חן בעיני שאני יכולה לסמן על התוכניה הדיגיטלית את האירועים שאני רוצה, זה עזר לי לתכנן.

  7. אני מסכים עם דידי בנקודה אחת רחבה: הנפגעים העיקריים מחוסר התיאום בין הנהלות האירועים הם החובבים המגיעים לשני האירועים (אני אציין, דידי, שיש קהל נרחב שמגיע לאייקוןTLV ומעולם לא עניין אותו "כנס חובבים", יוגדר איך שתגדירו) ואני מקווה שהתיאום הזה יתאפשר בשנה הבאה, בהנחה שהמהלכים המשפטיים בין שני הכנסים יסתיימו עד אז…

    אני חושב שאפשר לראות מהתגובות שיש הרבה מהלכים מאחורי הקלעים שמשפיעים בסופו של דבר על הקהל ועל חווית הכנס שלו. את הקהל לא מעניין המהלכים שהובילו להשפעות השליליות; הוא רוצה שהאירוע יהיה מוצלח! הקהל צודק; האירוע אכן צריך להיות מוצלח, והנהלת האירוע צריכה לחשוב מה היא יכולה לשפר כדי להגיע לשם… במקרה הזה, השיפור הנדרש הוא מאוד מאוד מורכב. אני לא רואה לו פתרון זול ופשוט, ופתרונות יקרים ומורכבים לפעמים פוגעים באירועים קשות.

  8. הייתי אתמול בפאנל עם וילסון והיה מאד מאכזב.
    הפאנלסטים (והמנחה) כולם חכמים ורהוטים, אבל לאירוע טוב צריך קהל.
    בלי לבדוק, אני מאמין שהיו משהוא כמו עשרה קוני כרטיסים באולם (כולל אותי).

  9. הייתי שמח לפרסם את ביקורו של וילסון בישראל במגזין שלי "יקום תרבות " http://www.yekum.org/
    ותיכננתי לפרסם עימו ראיון גדול לרגל הביקור,אולם המארגנים הודיעו לי שאין כל צורך ושהם לא מעוניינים .
    מה ההיגיון השווקי פרסומי בזה לא ברור לי.

  10. לא הייתי אף פעם באחד הכנסים/פסטיבלים, אבל עניין אותי מאוד להיות אתמול ב-אי-כנס סינגולריות וחבל לי שפספסתי.
    מישהו יכול לספר על חוויותו מה(אי-)כנס?
    זה גם היה אירוע מאוד ארוך (לפחות היה אמור להיות) עם הרבה נושאים פוטנציאלים מעניינים ובחינם, זה נפוץ?

  11. כמה מחשבות, ממש לא לשם ההתנגחות.

    אני תוהה על ההבחנה שעשית ועושים רבים בין כנס לפסטיבל. ישנה ההגדרה הבירוקרטית של מינהל התרבות ומוסדות אחרים של המדינה, שעל פיה ניתנות הקצבות ושלמיטב ידיעתי היה לה חלק חשוב בהחלטה המקורית אי אז בעשור הקודם לקרוא לאייקון פסטיבל. ההגדרה האת לא מעניינת ולא רלוונטית לכום מלבד לכסף. אני מעדיף את ההגדרה המילונית, שעל פיה "פסטיבל" הוא "תחיגה. חגיגה תרבותית פומבית גדולה", לעומת "כנס" שמוגדר מילונית ככל סוג של כינוס לטווח קצר של אנשים, אבל בפועל משמש בעברית בעיקר ביחס להתוועדויות אקדמיות עם טעם עיוני. אני לא מכיר עוד כנסים עם טעם והרגשה כמו של אייקון, אפילו בימיו הראשונים. מבחינת אלמנט ה"חגיגה", אין ספק שב"אייקון: התעוררות" זה קיים לא פחות, ולמעשה הרבה יותר, מאשר ב-"אייקון TLV". הנטייה של אנשים מתוך הקהילה להעדיף את המונח כנס נובעת מאיזושהי כמיהה "להיות כמו" כנסי המדע הבדיוני הגדולים בעולם, וזה בסדר גמור אבל בתוך עמנו אנחנו חיים ואם זה נראה כמו מה שנתפס בישראל פסטיבל ונשמע כמו פסטיבל, זה פסטיבל.

    הפיצול מצער מאוד בעיניי, אבל אני לא רואה איך הוא יכול להיפתר בלי שלפחות אחד מהצדדים ישנה באופן יסודי את תפיסת עולמו. אם לפשט את הדברים מאוד, יש אייקון אחד ששואף להיות כמה שיותר מכובד ואחר ששואף בראש ובראשונה להיות חוויה וכיף, והפער הזה גדול מאוד ומקשה מאוד על שיתוף פעולה אמיתי. מעבר למתחים האישיים שהזכרת, גם לזה יש חלק בתחושה של רבים בתוך הקהילה של חוסר רצון בשום קשר עם "אייקון ההוא" – אני יודע שכשאני קפצתי אתמול לבקר בסינמטק התחושה הכי חזקה שלי היתה שאני לא שייך לשם, שזה "לא אייקון". זו כמובן תחושה סובייקטיבית לחלוטין, אבל היא קיימת אצל רבים ויש לה מקום מרכזי בתחושת הניכור בין שני הפסטיבלים הרבה מעבר לרמת ההנהלות בלבד. לא רק זה – התחושה הזאת היתה קיימת אצל אנשים לא מעטים עוד לפני הפיצול, כבר באייקון 2008 ו-2009. אולי בעתיד יימצא לזה פתרון, לא יודע. מה שבטוח הוא שכל הנסיונות לגישור ולפישור שהיו השנה לא העלו דבר, וזה בהחלט לא רק בגלל אגו.

    ולגבי כרטיסים יומיים – אני פשוט לא רואה את זה קורה. זו מעולם לא הייתה רק הדרישה של הסינמטק (אחרת כבר מזמן היינו מנהיגים בכל יתר הכנסים תשלום יומי או תשלום לכלל הכנס), אלא גם עניין של תמחור ושל אופיו של הקהל בארץ וגילו. זה אפילו עניין גיאוגרפי – בשונה מארה"ב למשל, בארץ אייקון נמצא "ליד הבית" וכמעט אף אחד לא צריך לשכור מלון בשבילו, מה שמאפשר לאנשים לבוא רק לחלק מהיום ולא מצדיק מבחינתם תשלום על יום מלא. על פי חישובים שעשינו כמה פעמים בעבר, כנס כזה פשוט לא יכסה את עצמו.

  12. אירוע האי סינגלוריות היה מצויין .
    הייתי שם בארבע הרצאות ונהניתי מכל רגע .
    הטוב ביותר הייתה הסדנה עם רועי צ'זנה שבה יצרנו סצינריואים לעתידים אפשריים ,העתיד האפשרי שהקבוצה שלי יצרה הייתה עתיד שבו המאגר הביומטרי שולט בכל פינה ומה ההשלכות של זה על עולם הפשע והריגול.
    אגב לאחר הסדנה היגעתי למסקנה שצ'זנה הוא הכפיל של הסופר Brad Meltzer זה שמנחה את "היסטוריה מוצפנת" בערוץ ההיסטוריה.

    האם השניים הופרדו אי פעם כתאומים ?הם גם נראים כבני אותו גיל ומדברים באותה צורה. אפילו אתום תנועות ואותו חיתוך קול. .

  13. נכון שיש איזושהי עוינות בין ההנהלות של הפסטיבלים, ויש גם כמה חובבים משני הצדדים עם משקעים, אבל את אלפי או עשרות אלפי האנשים שהגיעו לפסטיבל אייקון זה לא מעניין. אני לא יודעת איך היו מכירות הכרטיסים בTLV, אבל אייקון היה מפוצץ באנשים, האולמות היו מלאים אפילו בצהריים (זו גם הסיבה שלא היתה דרך למכור כרטיס יומי בשום אופן), הקהל היה מאושר ונראה שהוא הצביע ברגליים.

    אני אישית אפילו לא הגעתי להסתכל על התוכניה של TLV כי התוכניה של אייקון מילאה לי את שלושת הימים האלה עד הסוף. אני באמת מקווה שעד שנה הבאה ימצא איזה פתרון שיאפשר שיתוף פעולה, כי ד"ר הוריבול היה ממלא לדעתי גם את אולם 1 של הסינמטק פעמיים ולא רק את אולם 1 של האשכול, ובטוח היו כמה אירועים ב TLV שהיו מעניינים אותי והייתי גם יכולה להגיע אליהם אם היה תיאום בין התוכניות.
    אבל בגדול נראה לי שהפיצול היה טוב, כי נראה שהנהלת TLV והנהלת אייקון פשוט לא מחזרות אחרי אותו קהל. זה מצער שוילסון היה חלק מ TLV, כי אני חושבת שהקהל שלו היה באייקון. (ואני ממש מצטערת שהספרים שלי שהוא כתב היו בבית שלי ולא יכולתי להחתים אותו כשהוא ביקר אצלנו). אז באמת מה שחסר זה שיתוף פעולה.

  14. הממ, כל כך הרבה מלל שאני מסכים עם רובו, אז אנסה לתמצת את תחושתי:

    פעם הייתי מגיע הרבה יותר לאייקון. גם כי היו לי יותר חברים לפגוש, גם כי הייתי טורח למכור דברים בדוכן יד שנייה (לפני שהתחילו עם התקנונים ההזויים קצת לפני שביטלו אותו) במחירים אפסיים כדי שאוכל לקנות עוד דברים הביתה, וגם בגלל התוכן – פאנלים מעניינים, הרצאות שמצאתי בהן עניין וסופרים אורחים שהיוו עבורי אטרקציה. לדעתי האייקון האחרון שהייתי בו עד אתמול היה זה שאירח את גיימן והיה פשוט נפלא.

    מאז, לא הייתי (עד אתמול). למה? כי הסופרים האורחים פחות משכו אותי (משמעותית מגיימן וקיי שהיו פסגה רצינית), כי הדוכן בוטל, כי הפאנלים זזו לכל מיני מקומות והתכנים שלהם משכו לכיוונים שפשוט לא עניינו אותי. הפיצול רק החריף את התחושה הזו, כי יצר שני כנסים סמוכים, שלתחושתי עוינים זה לזה (לא יודע אם זה מבוסס כך זה מרגיש. אני חבר משלם באגודה אך לגמרי לא פעיל) ועושים מאמצים לשים רגליים אחד לשני.

    יש משהו מאוד כייפי בכנס חובבים, ואין סיבה שכנס חובבים לא יהיה מקצועי ואיכותי. פשוט וקל.

    הגעתי אתמול במיוחד בכדי להחתים את ווילסון, שהוא סופר שאני מאוד מעריך ואוהב. מראש שאלתי את בעל הבלוג ווידאתי שיש אירוע חתימות ומתי הוא כי הפרסום בנושא לקה מ-א-ו-דדד בחסר והגעתי ישר אליו.
    עברתי בדרך באשכול וראיתי דבוקת קהל צעיר (לא נכנסתי, היה המוני אך שמח) והמשכתי לסינמטק שם פגשתי חברים שחלקם היה שם בגין תוכנית הגיימיס של אותו יום (סבבה של תוכן, לטעמי היה מרכזי מדי באיקון הזה) אבל בכללי היה מאוד רגוע, ספק יותר בוגר והרבה פחות שמח. היו מעט מאוד אנשים בהחתמות וחבל, למרות שאישית נהנתי כי התאפשר לי לדסקס עם וילסון מספר דקות ולחוות דעה על מספר נושאים. בהחלט יצאתי על סיפוקי אבל לתחושתי היה דליל מאוד מאוד לאירוע חתימות של סופר בסדר הגודל הזה.

    לצערי בשני לא יכולתי להשתתף בפאנל ואני מאוד מצר על כך.

    לסיכום, שני אירועים שונים עם קהל מעט שונה שבהחלט יכלו לדור בכפיפה אחת. אין לי ספק ששני האירועים היו בהחלט מרוויחים מכך. (דיסקליימר – לא הייתי באירוע באשכול ושמעתי מאנשים שנהנו. לא מצאתי תוכן שמאוד משך אותי למרות שמאמין שהיה בוודאות תוכן איכותי. עדיין, החיבור בהחלט יכול לתרום לו למרות שיש כאלה שחושבים אחרת).

      1. יודע גם יודע. האמת? הופתעתי לטובה.

        אבל, היום יש לי את איביי. אם אני יכול למכור ספר ב-50 סנט ולהרויח עליו דולר וקצת, זה אותם חמישה שקלים.
        וזה זמין כל השנה ופתרון טוב לספרים באנגלית, שזה רוב מה שאני קורא. את השאר אני פשוט תורם.
        אין לי מספיק למי אבל תמיד שמח לתרום.

        1. כבודו של איביי במקומו מונח, אבל דוכן יד שנייה הוא לא רק כלי למסחר בספרים (ובקומיקס, ודי-וי-די, ומרצ'נדייז), אלא גם חלק מההוויה של כנס. הדוכן הזה הוא משהו הרבה יותר "חם" מהקרירות הנקייה של איביי ושאר אתרי מסחר אלקטרוניים.

          אני נוהג כל אייקון לעבור על מדפי הספרים שלי, לחשוב מה לא אקרא עוד לעולם, ולמסור אותם בדוכן. בסוף אייקון אני חוזר לשם, לוקח את הכסף על מה שמכרתי, משאיר את יתר הספרים כתרומה לספריות, קונה בדרך 2-3 ספרים שלא ידעתי שחסרים לי, ויוצא מרוצה שלוש פעמים. זה בדיוק מסוג הדברים שעושים את אייקון למה שהוא.

          1. מסכים, זה חלק מ"רוח" הכנס, גם אם לא מצאתי דבר שאני חפץ בו עדיין הפשפוש בספרי היד שנייה עושה לי טוב.

          2. זה מה שהייתי עושה פעם, בתקופה שהייתי עוד מסתובב בפורום אורט🙂

            בשנים האחרונות, שהתחילו עם עמלותף חוקים דרקונים ועד לביטולו של הדוכן, פשוט הרחיקו אותי.
            זה בדיוק מה שאהבתי ובשנים האחרונות (2-5 אחורה) הרגשתי ששללו ממני.

            הדוכן היה אאוטלט עבורי לפינוי מדפים, מעבר לתמורה הסמלית לרוב תרמתי הכל. היום אני תורם לספריה.
            אתה אומר שהדוכן חזר? סבבה – נראה בשנה הבאה.

  15. אני מוצא את התיאור של הנוכחות הדלילה באירועים של רוברט צ'רלס וילסון כעצוב. וילסון בהחלט היה ראוי ליותר מזה.
    אני עצמי חובב של יצירתו של וילסון והייתי שמח לראיין אותו ולפרסם כתבה עליו גדולה ברשת .גם מתוך כבוד להוצאת "גרף " שסיפקה לי בזמנו את ספריו חינם ואני מבין שהיא מימנה את הגעתו. האינטרס שלה למיטב הבנתי היה שיהיה כמה שיותר פרסום על רוברט צ'רלס וילסון.
    למרבית הצער ראיון כזה לא התאפשר בגלל התנהגותם המוזרה של יחצני האירוע שסירבו לאפשר לי לראיין אותו לטענתם בעקבות הנחייתו של מנהל האירוע אורי אביב.
    כאשר פניתי לאביב בהצעה לראיין אותו על האייקון שלו הוא ענה לי בגסות ובצורה מעליבה. ככל הנראה הוא מזהה אותי עם כל אותם אויבים מרובים שלו ברשת ומחוצה לה ,למרות שלמיטב זכרוני מעולם לא החלפנו יותר מחמש מילים ברשת או מחוצה לה.
    שונא שונא ,איני יכול לכפות על אף אחד לאהוב אותי, אולם האם אין כאן אינטרס מסחרי קר ולא רגשי לדאוג שוילסון יזכה בכמה שיותר פרסום כדי שהוצאת גרף מתומכי האירוע ושאין לה קשר לטינה שאביב רוחש כלפי תזכה גם היא בפרסום בתמורה?
    אני מעריך את אורי אביב על פועלו. נהניתי מכמה מהאירועים שאירגן. אין לי בעיה עם זה שהוא שונא אותי בגלל משהו ,הוא רק אחד מרשימה ארוכ ה של אנשים
    שימשיך לשנוא וימשיך לארגן ואני רק אהנה. אבל חבל שהוא עונה על ההגדרה של האיש הפיקח זה מחלץ את עצמו מתסבוכות שאדם חכם לא היה נכנס אליהן מכלתחילה.

  16. בשנים האחרונות, ומהמעקב הספורדי שלי אחרי המשא ומתן המייגע והלא מוצלח בין האגודה לבין זרועותיו השונות של הארגון של אורי אביב (אני באמת לא יודעת איזה שם לתת לו, היסטורית זה לא אייקון ולא עיפס"י ולא שום דבר מוגדר שכזה, זה פשוט "הארגון של אורי אביב"), המשא ומתן מטורפד שוב ושוב. מהזווית שלי – שהיא לא אובייקטיבית, בלי ספק, אבל זה מה שיש – זה נראה כאילו אורי מטרפד שוב ושוב את המשא ומתן, אולי מתוך תקווה שככל שידחה את הקץ, ככה יש לו יותר סיכויים לגמור לקבוע עובדות בשטח. מהזווית שלי זה גם נראה שהאגודה עושה שמיניות באוויר כדי כן להגיע להסכמה ולשיתוף פעולה מתקבל על הדעת – אבל בלי לוותר על זכויותיה.

    אז אני לא יודעת מה בדיוק אתה רוצה, מכיוון המשא ומתן. אתה רוצה שהאגודה תוותר על זכויותיה, רק כדי לגמור את הסכסוך הזה? אתה רוצה שהיא תאמר לאנשיה, "נכון שיש פה מישהו שרוצה לנכס לעצמו משהו שכולנו עבדנו עליו המון שנים ולקחת מאיתנו את הזכויות עליו, אבל בואו נוותר על זה כדי שנוכל לשתף איתו פעולה"? אתה רוצה שאנשים שמזוהים עם האגודה, כמוני, יתאמצו לתת לגיטימציה לזה?

    כי אני לא רוצה לתת לזה לגיטימציה. אני חושבת שמה שנעשה עם אייקון טי-אל-וי מחליא, סליחה על המילים הקשות. אני חושבת שהשקעה ממושכת מאד של הרבה מאד אנשים נגזלה מהם בצורה כוחנית על ידי אדם אחד עם חזון אחד (חזון מרשים, בלי ספק, והרבה עבודה קשה, אבל זה לא משנה את העובדה שזה של אדם אחד) שמצפצף על החזון והעבודה של כל האחרים, והצליח להגיע לעמדת כוח שתאפשר לו לקחת את זה לעצמו.

    אתה רוצה לתת לזה לגיטימציה? סבבה. רק קח בחשבון שבלגיטימציה הזאת שאתה נותן לזה, אתה רק מאריך את הסכסוך. בלגיטימציה שאתה נותן לטי-אל-וי, אתה מחזק את האפשרות למרוח את המשא ומתן עוד ועוד, ומקל על המצב המטומטם הנוכחי להימשך.

    ואגב, הבחירה להביא את ווילסון – *סופר* מדע בדיוני – לפסטיבל שלגמרי ולחלוטין לא מכוון לחובבי ספרות המדע הבדיוני, בזמן ששני מטר ממנו נמצא פסטיבל (או כנס, וואטאבר) ש*כן* מכוון לחובבי ספרות המדע הבדיוני, וזה אחרי הניסיון של שנים קודמות שכבר לימד אותנו שזה לא ממש עובד, הייתה *מטומטמת*. וגם כאן סליחה על המילים הקשות, חלק מהאחראים להחלטה המטומטמת הזאת הם חברים שלי, כידוע, אבל זה לא עושה אותה פחות מטומטמת. זה היה בזבוז נוראי של משאבים, והכישלון של זה היה צפוי מראש לחלוטין. תפסיק להאשים את הקהל, זו האשמה טיפשית והיא לא תעזור לך בכלום. תנסה להכיר קצת במציאות. אלא אם כן אתה נהנה להיכנס עם הראש בקיר, ואז חופשי, תמשיך להנאתך.

    1. ואגב, בנקודות קצרות, מאחר שאני חוששת שהמסר העיקרי שלי יילך לאיבוד על רקע האמירה ה"פוליטית":

      טי-אל-וי הוא פסטיבל שממתג את עצמו במודע ובמפורש כ"לא פונה לחובבים".

      האנשים שמתעניינים – ברצינות, בהתלהבות ובמאסות – בסופרי מדע בדיוני הם החובבים.

      ההחלטה להביא סופר מדע בדיוני לפסטיבל שפונה במפורש לקהל ש*אינו* קהל שמתעניין בסופרי מדע בדיוני *היא* החלק שראוי לפקפק בו. אם אתה מקבל החלטה חסרת היגיון שכזאת, שבבירור מבוססת על השתייכות ארגונית ולא על פנייה לקהל היעד, אתה לא יכול לצפות מקהל היעד שלך להחלטות מסוג אחר.

      לפני שאתה מאשים את הקהל שלא טרח להגיע לפסטיבל שלא מפולח עבורו, תשאל את עצמך למה לעזאזל *בחרת* להביא סופר מדע בדיוני לפסטיבל שפונה במוצהר לקהל שלא מתעניין בו, ולא לפסטיבל שפונה לקהל שכן מתעניין בו. ברגע שתהיה לך תשובה *לזה*, אולי תהיה לך גם תשובה למה הקהל לא הגיע.

      ותשאל את עצמך את זה: טי-אל-וי מנסה לפנות לקהל מעונב, אקדמי, משכיל ומתוחכם. "מכובד", כדבריך אתה. אם קהל אייקון (התחדשות) אכן היה מגיע, היית מקבל (גם) את סגולי השיער ומצויירי הפרצוף, את לובשי הגלימות וקוראי קריאות הביניים המתחכמות. אולי לא היית רוצה אותם, אבל היית מקבל אותם. הם הולכים עם הטריטוריה. אתה *בטוח* שאתה רוצה את הקהל הזה? אתה *בטוח* שהקהל הזה היה נהנה? אתה *בטוח* שהקהל הזה היה חוזר אחר כך?

  17. נראה לי לאור התיאורים שאני שומע שהביקור של רוברט צ'רלס וילסון בארץ היה כישלון מוחלט,מכמה סיבות :
    א. חוסר פירסום מספיק ( גם בגלל סיבות אישיות שקשורות לטינה האישית של מנהל הכנס מר אביב לאנשים שיכולים היו לפרסם את האירוע )
    ב. עדיף היה להביא את וילסון לכנס איקון של האגודה שהתמקד בספרות ובספרים במקום לפסטיבל סרטים " שברובו המוחלט אינו עוסק בספרות אלא בסרטים ולכן הנוכחות של וילסון בו הייתה בגדר "עוף מוזר". סביר להניח גם שוילסון לא הרגיש את עצמו בנוח בפסטיבל חסר הפרצוף שהתקיים בבניין הסינמטק שבו אפילו לא הייתה קפיטריה פתוחה לרפואה.הוא היה מרגיש הרבה יותר טוב והרבה יותר בנוח באווירת של כנס אייקון של האגודה.
    המסקנה שלי היא שמופנית למר רני גראף האיש שמימן את הבאתו של וילסון לישראל מתוך ההנחה שבכך יביא ליתר פרסום להוצאה היא זאת :
    "רני עשית שגיאה ,היו בפניך שני איקונים לבחור באיזה מהם תביא את וילסון כאורח כבוד ובחרת את האייקון הלא נכון עבור זה. אם היית מביא את וילסון לאייקון האגודה וילסון היה זוכה ליתר תשומת לב ליותר קהל וליותר כבוד ממה שזכה באייקון הסינמטק. "
    עצתי לרני ולמולים האחרים בשנים הבאות כשאתם מביאים סופרים לארץ ב"אייקון " עשו זאת רק באייקון האגודה .
    ביקור כזה במסגרת פסטיבל "איקון " של אורי אביב יהיה מועד מראש לכישלון.

    1. טוב, זה עלה כבר יותר מפעם אחת, אז אולי כדאי להבהיר את זה: רני לא הביא את וילסון. אני לא הבאתי את וילסון. איקוןTLV הביא את וילסון. החסות של רני ודאי שיחקה בזה תפקיד, אבל וילסון הובא לארוע ששילם על כרטיסי הטיסה שלו ושל שריל, ודאג שהמלון שלהם ישולם.

      נקודה.

      1. משמח לשמוע שההחלטה הטיפשית הזאת לא הייתה שלכם. מצער אותי שלא הסברתם בעדינות למממנים שדבר כזה כנראה לא יעבוד ושאולי עדיף לדחות את הבאתו של ווילסון עד אחרי שהם יצליחו לבנות מערכת יחסים מתפקדת של שיתוף פעולה עם אייקון, כדי שמישהו בכלל ייהנה מזה.

        1. אני מצטער: אבל זה לא תפקידי להסביר למארגני אייקון TLV (וכן, עם כל ההשגות שיש לי עליו הוא אירוע לגטימי לחלוטין) שהבאתו של סופר מסוים היא טפשית או לא. אם הם רוצים לממן לסופר כלשהו טיול לישראל, אני בוודאי לא אעמוד בדרכם. וכן, ניתן היה להגביר את יחסי הציבור של וילסון (נקודה שתעלה בוודאי בהפקת הלקחים מהפסטיבל) אבל זהו.

          מצד שני: אין לי מחויבות לאייקון TLV דווקא, ולו אייקון אשכול היה פונה אלי ומבקש לממן את הגעתו של וילסון ארצה, הפנייה היתה מתקבלת בחיוב ואייקון אשכול היה מקבל חסות כלשהי. העובדה היא שפנייה כזו לא נעשתה. אני מוכן לשחק עם כולם ומי שיפנה ראשון עם הצעה ספציפית יקבל חסות. (ורק להבהיר: החסות היתה הרבה מתחת לסכום שהפסטיבל השקיע בהגעתו של וילסון).

          1. איך "תפקיד" קשור לכאן? זה אינטרס שלך שימשיכו להגיע סופרים לארץ? זה אינטרס שלך שווילסון ייחשף לכמה שיותר חובבים? זה אינטרס שלך שהוא ימליץ לעוד סופרים אחריו להגיע לכאן (כמו שעשו סופרים אחרים לפניו)? אפילו לא כמו"ל בעל אינטרס מקצועי, סתם כחובב.
            ההבאה של ווילסון לאייקון TLV – לגיטימי או לא, לא באמת מעניין אותי – שרפה אותו בכל מה שקשור לביקור בישראל, ונתנה לו חוויה שספק שהוא ימליץ עליה לאחרים – וכמובן, לא ממש הניבה תועלת משום בחינה אפשרית. אתה לא חושב שזה היה באינטרסים שלך כחובב – לא ב"תפקיד" שלך – למנוע את הפיאסקו הזה? או לפחות להזהיר את ווילסון מראש שהוא מגיע למקום שכנראה לא ממש יספק לו את החיבוק החם והאווירה הכיפית והמגניבה שאופיינית לכנסי חובבים?
            ואגב, אני לא מדברת רק על ווילסון. אני מדברת באופן כללי על אירועים בעלי נופך ספרותי, שככל שהבנתי זכו להיענות אפסית. מה אתה חושב שדבר כזה יגרום בעתיד לסיכוי לערב מוסדות למיניהם באירוע כזה? כשתבוא להגיד להם, "אני רוצה לערוך אירוע כזה וכזה", והם יגידו לך, "למה שאני אעזור לממן ולארגן את זה אם בפעם הקודמת בקושי היו לזה מתעניינים?"? לא חבל על הבזבוז?
            אז אם אתה אומר, "כל מי שייתן כסף, אני אעזור לו להביא את מי שירצה ולעשות מה שירצה, ולא מעניינות אותי ההשלכות לעתיד כל עוד זה לא התפקיד שלי לחשוב עליהן" – סבבה, לך על זה. איכשהו, לא חשבתי שאתה כזה.

            1. קודם כל כדאי להבהיר שפיאסקו לא היה כאן: דברים היו יכולים להיעשות בצורה אחרת, אבל זה נכון גם לגבי אייקונים קודמים ומאוחדים. יתרה מזאת: בפרידתו ממני בנתב"ג וילסון אמר לי שזו היתה נסיעת הכנסים המוצלחת ביותר שהיתה לו מאז ומעולם. למעשה בקרוב הוא כנראה גם יעלה על זה פוסט בבלוג שלו.

              כדאי גם להבהיר שאם מישהו שם כסף ומביא סופר לישראל (לאו דווקא שלי, סופר בכלל) הרי זה דבר טוב וחיובי. אני ממש לא אעמוד בדרכו של הגוף שיעשה זאת. וכיון שזו היתה הפעם הראשון שאייקון המפוצל הביא סופר שלי לארץ לא העליתי על דעתי לעמוד בדרכם. להיפך, ממש עודדתי את המהלך. ולןו אייקון אשכול היה עושה זאת, הייתי גם כן מעודד את המהלך. מבחינתי יש כרגע שני אייקונים טובים ולגטימיים. אין אייקון רעים ואייקון טובים. יש פשוט שני אייקונים, ואני מקווה שבעתיד ידעו לקדם האחד את השני ולא כמו שזה נעשה כרגע.

              האם כל מה שנעשה בביקורו של וילסון היה אידאלי? בוודאי שלא. הם אייקון אשכול היה עושה זאת טוב יותר? אולי. ואולי לא. אין לדעת כי זה לא קרה. אם זה יקרה בעתיד נדע. כרגע המסקנות שלי מתחלקות לשני חלקים:

              1. הפקת לקחים לגבי אייקון TLV החולף כדי שידעו לשפר מספר דברים בפעמים הבאות (כפי שנעשה גם בשנים קודמות עם אייקון המאוחד – גם שם היו כשלים, בואו לא נעשה אידאליזציה היכן שאין מקום לאידאליזציה)

              2. כאמור: איזה גוף שיפנה אלי בעתיד עם בקשה לסיוע להבאת סופר זה או אחר ארצה לאייקון, יקבל אותו אם הבקשה תיראה רצינית בעיני. אולי זה יהיה אייקון TLV ואולי אייקון אשכול. שניהם טובים בעיני ושניהם לגטימיים.

              ולא – פיאסקו ממש לא היה כאן, אז אני מציע להפסיק ולשנות את המציאות.

              1. ובכן, אם מבחינתך דברים כמו מה שדידי כתב למעלה בתגובות, "אתמול הנחיתי פאנל בו השתתפו סופר זוכה פרס הוגו, מבקרת מד"ב בכירה בעלת שם עולמי, חוקרת מד"ב בכירה בעלת שם עולמי, ומו"ל המד"ב הישראלי החשוב של השנים האחרונות. רק אחד מאלה השתתף גם באיקון התחדשות. וכן, אם זה לא היה בבית אריאלה, כנראה שהיה יותר קהל. וזה מתסכל"; וכשנאמר לי שלאירועים של ווילסון, נגיד, הגיעו בסביבות עשרים אנשים (וגם אם עשרים זו הגזמה, עדיין המספר האמיתי לא התחיל אפילו לגעת בפוטנציאל הקהל שכן היה לו, אם נזכור אורחי כבוד בשנים עברו. שמעתי את דידי מתלונן – די בזעף ובהאשמה כלפי הקהל – על מספר המגיעים הזעום); ואם האמירה ששמעתי נאמרת במפורש ובתסכול, "ווילסון התבאס שלאירועים שלו מגיעים כל כך מעט אנשים ואז הוא מגיע לאשכול ורואה מאות אנשים מתגודדים סביב אירוע של סופרת מקומית" לא מעידים על פיאסקו ועל אי שביעות רצון של אורח הכבוד, אז בסדר, אני משכתבת את המציאות וסתם המצאתי דברים.
                רק מתוך סקרנות: מה כן היה נחשב בעיניך פיאסקו?

                1. יש פער גדול מאד בין "יש דברים שהיו יכולים להיות טובים יותר" לבין "פיאסקו". ואת יודעת מה? גם לקרול ברג הייתי שמח לראות קהל גדול יותר.

                  וכן, היה תסכול. אבל התסכול לא הופנה כלפי איקוןTLV. הוא הופנה כלפי אנשים שאני יודע שאוהבים את יצירתו, ושלא הגיעו מסיבות של פוליטיקה. אם ניקח דוגמה אקראית לחלוטין (NOT) הוא הופנה כלפי המתרגמת הישראלית השניה שלו, שאם לא היינו לוקחים אותו לסיבובים באייקון התחדשות, לא היתה פוגשת אותו כלל.

                  1. פחחחח, פוליטיקה.

                    מתי בדיוק רצית שאני אגיע לאירועים של ווילסון, ביום ראשון בתשע כשחתמתי לאנשים על ספרים בהשקה של הספר שלי (שהייתה מלאה עד אפס מקום, להזכירך)? ביום שני בשמונה וחצי, במקום ההרצאה (המצוינת והמלאה עד אפס מקום) של יואב לנדסמן, ביחד עם כל החברים שלי? או אולי ביום שלישי בשבע, במקום להשכיב את הילד לישון ואז לרוץ לד"ר הוריבל המדהים והמופלא, מופע שהיו מעורבים בו כמה חברים ממש טובים וממש מוכשרים שלי, ששוב היה מלא עד אפס מקום ועוד קצת?

                    אל תצחיק, דידי. אנשים לא הגיעו לאירועים של ווילסון (או לכל דבר אחר בטי-אל-וי) כי היו להם דברים אחרים לעשות באותו זמן – דברים שהם *ממש* רצו לעשות – לא בגלל פוליטיקה. אם יש לי שלושה אירועים שונים שאני מתה להיות בהם באותו סלוט, בחברת הרבה מאד חברים שלי ובאווירה מדהימה, ובמקרה הטוב מצליחה להגיע לאחד מהם, לא אבזבז את זמני במירוצים אל תחושת האיכסה העוינת (סליחה, "המכובדת") בסינמטק, או עד בית אריאלה כדי לשבת באירוע משכיל, מלומד ומכובד ביחד עם עוד עשרים אנשים משכילים, מלומדים ומכובדים שאני בכלל לא מכירה.

                    אני יצור חברתי, לא קהל היעד של טי-אל-וי. אני רוצה להיות עם החברים המצחיקים, הנחמדים, המחבקים, המתלהבים, הפסיכים והקולניים שלי, לא ב"פסטיבל" המשמים ההוא עם הפאנלים ה"מכובדים". פוליטיקה מיי פוט. לא באתי לאירועים בטי-אל-וי כי בחרתי להיות במקום שבו טוב לי, שבו רוצים אותי ומשתדלים שיהיה לי טוב, בתנאים שלי ולא בתנאים של איזה פלוץ בומבסטי מאלוהים יודע איזה מוסד אקדמי שמעולה כדי להשיג מימון מכל מיני קרנות מוסדיות אבל לא לאנשים שרוצים שיהיה להם כיף. וכך גם כל אחד אחר שאני מכירה.

                    רוצים למתג את טי-אל-וי ככנס מכובד, מעונב, רציני, מיושב, ממושקף ופלצני? סבבה. אבל מה לעזאזל אתם רוצים ממני? דברים כאלה לא מעניינים אותי, והם לא יתחילו לעניין אותי רק כדי לשמח אותך.

                  2. ואוסיף עוד שאם קיימים אנשים שלא היו מוכנים לדרוך במתחם אייקון TLV רק בגלל סיבות פוליטיות למרות שהיו שם דברים שעניינו אותם, הרי שזה טימטום מצד אותם אנשים ולא מצד אייקון TLV. אני הלכתי לאיזה אירוע שעניין אותי וממש לא שינה לי איפה הוא התקיים ומטעם איזה אייקון. הקריטריון היחיד היה רמת העניין. מי שקבע לאן הוא הולך בגלל סיבות פוליטיות הפסיד. אני יכול להביא את הפרה אל הבאר, אני לא יכול להכריח אותה לשתות. זה לא אומר שאחד הלקחים לא יהיה להעביר את אירועי הסופר האורח (אם יהיה כזה בעתיד ב TLV, כאמור: אני לא נוקט צדדים בסיכסוך המטומטם ביותר ביקום מאז שהוקמה מדינת ישראל) למתחם הסינמטק כדי להקל על הקהל להגיע לאירועי הסופר, אבל אם מישהו יסרב להגיע גם לשם רק בגלל שלא נאה לו לדרוך במתחם של האייקון השני אז כנראה שאוכל לעזור לו רק שימציאו גלולה לריפוי טימטום.

                    1. לא יכולה לדבר בשם כל האנשים, אבל אני באופן אישי אפילו לא הגעתי לבדוק אם יש דברים שמעניינים אותי ב TLV כי לא היה לי רגע דל באייקון. וידעתי שהמיקוד של TLV הוא במדיה המצולמת שפחות מעניינת אותי מהכתובה.

                      אם הפאנל של וילסון היה מתקיים בסינמטק, יתכן שהייתי אפילו מוותרת על האירוע שהייתי בו באותו זמן (ומאוד רציתי להיות בו) והולכת אליו. מאחר שהיה בבית אריאלה, זה נפל מטעמי מרחק. לאירוע החתימות דווקא התכוונתי להגיע ולא יצא (לא חשוב למה, אבל לא מטעמי פוליטיקה).

              2. וילסון חושב שזאת הייתה נסיעת הכנסים המוצלחת ביותר שלו מאז ומעולם ?
                מדהים .
                איך אומרים באנגלית ף
                the mind boggles
                לא ניתן אלא לתמוה איך היו נסיעות הכנסים הפחות מוצלחות שלו בהשוואה.
                מסעות שבהם בא אליו אדם אחד בלבד להרצאה אולי ,או שבאו אפס אנשים ?
                ואולי הוא מצא את הסיור בסינמטק הישראלי כיותר מוצלח ויותר רגוע מנניח סיורי כנסים באלבמה במרכזים של הקו קלאס קלאן והמפלגה הנאצית האמריקנית ?
                הדמיון פועל שעות נוספות.למה הוא יכול היה להתכוון? בהחלט יהיה מעניין לקרוא את הבלוג שלו לגבי הסיור המדהים בסינמטק הישראלי והמפגש שלא מהעולם הזה עם חמשת החובבים .

                  1. ניצטרך לחכות לבלוג שלו כדי לדעת מה הוא באמת חשב על אייקון. נכון לעכשיו הוא לא פירסם שום דבר חדש בבלוג שלו ,אבל מן הסתם זה ישתנה בתוך יומיים שלושה.
                    ההשערה שלי :יכול להיות באמת שהביקור בישראל באופן כללי אכן מצא חן בעיניו .אבל אני בספק רב אם "הכנס " שבו הוא מצא את עצמו מצא חן בעיניו.
                    יכול להיות שהוא באמת יהיה דיפלומטי בעניין ולא יגיד את מה שהוא חושב באמת . אבל לפעמים אפשר גם להסיק דברים לא רק ממה שאנשים אומרים במפורש אלא גם ממה שהם לא אומרים או רומזים .
                    בתוך כמה ימים נדע.

                    1. זה נורא נחמד להעלות ספקולציות שמתאימות לדעות שלך, אבל מה שהוא אמר לי היה שהוא מאד נהנה כאן – גם בטיולים ברחבי הארץ וגם באייקון. אל תשכח שהחוויה האייקונית שלו היתה יותר מהפאנלים: הוא התרועע עם האורחים המאד מעניינים שאייקון TLV הביא, הוא קיבל יחס נהדר מכל אנשי אייקון (וגם מהמו"ל שלו ומהמתרגם של שני ספריו הראשונים), והוא פגש הרבה מאד מעריצים במפגשים לא פורמליים במסדרונות. הוא גם העניק חתימות רבות במהלך המפגשים הללו. לא שזה היה אידאלי: רחוק מזה. אבל תמיד יש מה לשפר. ואני ממש מצטער שאף אחד (לא הוא ולא אנחנו) לא מגדירים את הביקור שלו כפיאסקו, כפי שהיית רוצה, אבל מה לעשות שהעובדות מספרות סיפור קצת אחר. יותר מזה: אני מכיר אותו כבר מזה כמה שנים (נפגשתי אתו מספר פעמים בכל מיני כנסים והוא אף הזמין אותי להתארח בביתו בטורונטו) והוא ממש לא היה דיפלומטי אתי – להיפך, קישקשנו על הכל וריכלנו הרבה. הוא באמת מאד נהנה כאן. אבל אני אמסור לו שזה לא לרוחך.

  18. עדיף היה פשוט להעביר את כל הכסף שמימן את הבאתו של וילסון לידי האגודה שהייתה יודעת מה לעשות איתו ואיך יש לארח ולפרסם את וילסון ואת בואו כמו שצריך ולא בצורה החובבנית והכושלת שזה בוצע בידי אביב. .
    אגב אין לי בעיות עם המומחיות האמיתית של אביב בענייני מד"ב ופנטזיה במדיה ,אחרי הכל הוא הקדיש לזה את חייו.אבל ההבנה שלו בספרות מד"ב ואיך יש להציג אותה היא פחותה לעין ערוך.

    1. אני מודה לרני מעלי שהוא מתכוון למסור לוילסון שזה לא לרוחי שהכנס לא מצא חן בעיניו.אם כבר תדברו עלי תמסור לו בבקשה את צערי על כך שלא יצא לי להיפגש איתו ושהייתי שמח מאוד להיפגש איתו כשהוא היה בארץ ולהכין עימו ראיון גדול שכמוהו עוד לא היה עימו בשפה העברית לפחות ,אבל זה לא יצא בגלל התנגדותו הביזארית ( אין מילה אחרת לתאר את זה ) של מנהל הפסטיבל שעל ידי זה הפסיד הזדמנות שלא תחזור להביא את דבר ביקורו של וילסון ואולי גם לעניין אותו למינימום של כמה מאות עד אלפי אנשים נוספים שלא היו שומעים אליו ועל הביקור בדרך אחרת . .

      1. הדבר שבאמת הפליא אותי ושבהחלט יהיה צורך לבדוק אותו בזמן בדיקת הלקחים של הפסטיבל,היה שהיחצנית של הפסטיבל ,עידית קינן מסרה לי שכל מיני עיתונאים ואנשי תקשורת כבר יצרו איתם קשר במטרה לראיין את וילסון אבל הם החליטו ( ואני מצטט ) " שלא לתת להם לראיין את וילסון כי הוא עסוק מידי ".
        לא ראיתי אגב שמישהו בכלי התקשורת פירסם עד כה ראיון עם וילסון בעת היותו בארץ. .
        מאוד מוזר אז עם אנשי תקשורת יוצרים איתך קשר כדי לראיין את האורח שלך אז יש לתת להם למלא את תפקידם ולראיין אותו וכך למשוך תשומת לב לפסטיבל ולאורח.
        אם הם קיבלו הצעות מאנשי תקשורת שונים ולא נתנו להם להיפגש עם וילסון כי הוא היה "עסוק מידי "( עסוק במה ? בצעידה במסדרונות הסינמטק? ) אז יש כאן כשל מקצועי שעליו מפטרים אנשים מארגונים . .

        1. ולמי שתהה, הנה ציטוט מסטטוס הפייסבוק של וילסון (שגם מסביר מדוע הפוסט על תל אביב קצת יתעכב, מצד שני מחמאה גדולה):

          We're back from the Icon TLV conference in Israel — definitely a candidate for Best Trip Ever. The downside? Got on the plane home with a minor sore throat and arrived in Toronto sick as a dog — sick as ten dogs. I mean, I liked the movie CONTAGION but I didn't really want to re-enact it. I'll post more when I can see, hear and speak without medication.

          לא בדיוק מתאים להגדרה של פיאסקו.

          1. אז אני לוקח בחזרה את כל מה שאמרתי ,וילסון נהנה ,והכל היה מוצלח ועכשיו כולנו יכולים לשבת בשקט ולהירגע ,בסך הכל כל מה שקרה היה שסופר מד"ב י בדרג עולמי זכה בנוכחות קהילתית ובתשומת לב תקשורתית מהדלילות ביותר בתולדות איקון.
            אבל זה לא חשוב ,העיקר שוילסון נהנה מהטיול שלו במדינת ישראל . .

  19. אגב אני בהחלט מתכוון להיות בכנס על הסינגולאריות במכון ואן ליר ביום שני הפרופסור אילנה גומל היא אחת המארגנות שלו. אם הכנס יהיה באמת מעניין אולי אכתוב עליו סקירה .נראה. הודעה קבועה עליו יש במגזין יקום תרבות . הודעות דומות היו לאירועים אחרים של אייקון TLV עד שהתבררה גישתו של מנהל הכנס כמי שאינו מסוגל לפעול ללא שיקולים של טינה אישית.
    בכל מקרה הרעיון של הכנס מוצא חן בעיני ואולי בעתיד אנסה לארגן משהו כזה בעצמי עבור מגזין "יקום תרבות ",גם אנחנו מארגנים כנסים ואירועים באופן קבוע .
    הוא כל כך מוצא חן בעיני שבפעם הראשונה אני אהיה בירושלים באותו השבוע בשני כנסים שונים . ביום שני בכנס הסינגולריות 200 שנה בעתיד וכו וביום רביעי בכנס 200 שנה למשפחת סלומון שאליה אני משתייך.
    יש בין שני הכנסים איזה שהוא מין רצף מוזר שמוצא חן בעיני.

  20. הייתי בכנס הסינגולאריות במכון ליר והנה כמה התרשמויות:
    רוב ההרצאות היו טובות ומעניינות .אבל הייתה הרצאה אחת שעם היותה מעניינת בפני עצמה לא הייתה קשורה לנושא ומן הראוי היה לחתוך אותה כדי לחסוך בזמן הכנס שהתארך יתר על המידה .ההרצאה על מחשב הקונטום.
    2. הביאו הרצאות מעניינות מאוד על נושא הסינגולריות של מנהל מכון הסינגולריות שעם כל היותו אדם מעניין וסופר אינטיליגנטי נראה גם כמאמין דתי בעניין ( מובן שהוא לא יגדיר זאת כך ) .האם לא מן הראוי היה להביא גם הרצאה של מתנגד מדעי שאינו מאמין בכל עניין הסינגולריות .
    אני הייתי עושה עימות בין שניהם.וזה לדעתי היה מרתק את הקהל .

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s