משחקי הכס, עונה 2, פרק 6: The Old Gods and The New

סליחה על העיכוב. היה שבוע עמוס.

ואנחנו מתחילים בבום, עם לואין המלומד שממהר לעורבניה שלו, כותב מכתב בהול, מוצא עורב ושולח אותו. זוכרים איך היה באסה להיות סטארק קודם? אז עכשיו יותר. ספציפית, באסה להיות בראן.

באסה להיות בראן כשתיאון, מי שהיה סוג של אח חורג שלו מאז שנולד, פורץ לחדר שלו ומכריז "לקחתי את הטירה שלך". תהיתי איפה לשים את העניין הזה אז נשים אותו כאן: אלפי אלן משחק כמעט דמות אחרת לגמרי בתור תיאון עכשיו. וזאת דמות שמשוחקת הרבה פחות טוב. זה מאד מכוון, לדעתי. תיאון עסוק מאד בהצגת מצגת שווא של ביטחון עצמי, שהוא זה שמשחק דמות. והדמות הזאת לא יושבת עליו טוב. היא לא יושבת עליו טוב כשהוא מסביר בפירוט ועם חזרות על מה שעשה כדי לכבוש את וינטרפל.

אין לבראן מושג מה תיאון רוצה, מה הוא עושה כאן, ובאופן כללי מה לעזאזל קורה. אבל הוא ילד אמיץ, הבן של אביו ואח של אחיו, ולכן התגובה הראשונית שלו (אחרי: "למה?") היא לסרב להיכנע. אבל כשתיאון מסביר ששלום אנשיו תלוי בזה שהוא נכנע, הוא ממשיך להיות בן סטארק, ונכנע. אבל לא לפני שהוא שואל האם תיאון שנא אותם כל הזמן.

וכמובן שהוא לא. הוא אהב אותם. הוא רצה להיות אחד מהם. הוא גדל שם. אבל, כמו ג'ון שלג, הוא לא היה ממש אחד מהם. ואז הוא חזר הביתה, וגילה שהוא גם לא ממש אחד מהם, אבל הדחיה הזאת חדשה, וחזקה יותר כי זאת המשפחה שלו. אז הוא מנסה. כל כך מנסה.

כשבראן מנסה להיכנע רשמית, אחד מאנשי הטירה מביע את דעתו על תיאון. הוא חוטף מכות. תיאון שולח את לואין לשלוח הודעות לאביו ואחותו: לאביו שהוא כבש את הטירה, ואחותו הוראה לשלוח 500 אנשים לוינטרפל. אני בטוח שהיא תקבל את המסר בשמחה. לואין לא כל כך רוצה לציית, אבל תיאון מזכיר לו שטכנית, הוא אדון הטירה והוא צריך לציית לו. לואין הולך.

רגע לפני הבלגן

אושה מגיעה ומבקשת לשרת אותו. בראן לא נראה מרוצה. היא רוצה חנית. תיאון לא בעניין. ודוחף אותה. בראן שואל אותה למה, והיא מסבירה שזה בגלל החלום שלו. הים בא לוינטרפל, והיא לא מוכנה לטבוע.

ואז נפתח השער ושניים מאנשיו של תיאון מגיעים עם רודריק קאסל. קאסל שלא מתבייש להביע את דעתו על תיאון. בוגד חסר כבוד, וכל זה. תיאון מדקלם את השורות של אבא שלו. ואז אנחנו מגיעים ללב העניין. קאסל: "נד סטארק גידל אותך בין בניו".

תיאון: "בינם אבל לא כאחד מהם. הייתי בן ערובה, נלקחתי מביתי".

ואחרי עוד כמה מילים, רודריק יורק לו בפנים. ותיאון רוצה לשלוח אותו לתא, אבל הסגן שלו מבהיר לו שאם הוא רוצה שהאנשים שלו יכבדו אותו, קאסל חייב למות. ותיאון נאלץ להכריז על מותו של האיש שלימד אותו להילחם. אחד האנשים שגידלו אותו. ולאחר שהוא גוזר את דינו של קאסל, בראן מתלונן שהוא אמר שאנשיו לא ייפגעו. אוי, בראן. כמה תמימים אתה ובני משפחתך יכולים להיות? לואין מתחנן בפניו לא לקבל החלטה נחפזת, מסביר שקאסל שווה יותר בחיים. ואז הוא טועה כשהוא קורא לו "תיאון". והשמוק הצעיר מסביר שאם הוא לא יכנה אותו "הנסיך תיאון" הוא הבא בתור.

קאסל מעמת אותו עם חוקי הצפון, והקטע שזה שגוזר את הדין צריך לאחוז בחרב. וזה עובד. ותיאון – על רקע בכיו של בראן – ששוב, גדל עם הבנאדם הזה כאח בכור מאומץ – הוא חובט בצוואר של קאסל בחרבו עד שהוא מת. וזה, בערך, הרגע בו תיאון הופך לדמות השנואה ביותר בסדרה לצד ג'ופרי.

בצפון, ג'ון וקהורין ואנשיו הולכים, בעוד ג'ון מנסה לקרוא לאוב, שרוצה ללכת לבד. ואפרופו אוב, השניים מנהלים שיחה שתהפוך רלוונטית יותר בהמשך. "אתה לא יכול לאלף יצור פרא. אתה לא יכול לבטוח ביצור פרא".

"אוב שונה".

"ככה אתה חושב. ליצורי פרא יש כללים משלהם, סיבות משלהם, ולעולם לא תדע מה הן".

קהורין מספר גם שהפראים ינוחו ביום במערה, ויהרגו באפלה. ג'ון מציע שיעשו כמותם, וקהורין מסביר לו שהם מכירים את הארץ טוב יותר, ושהוא לא יכול לנצח אותם בתנאים שלהם. ג'ון עדיין מסתגל לעובדה שיש צפון ששונה לחלוטין מה"צפון", בו גדל. קהורין חושב שהמלחמה של משמר הלילה היא נגד הצפון. והוא נותן לו נאום מרגש על חובה וכאלה. וג'ון מתרגש. אבל קהורין – לדבריו – לא מתכוון לזה. הוא צוחק עליו. "אלה רק מילים, ילד, שמחממות אותנו בלילה, גורמות לנו לחוש שיש לנו מטרה". אוב ממשיך לשוטט לו.

בהארנהל, טייווין נוזף באמורי לורץ'. מכתב עם פרטי תנועת חיל הרגלים שלהם נשלח לבית הלא נכון. לבית שתומך בסטארקים. טייווין שולח את אריה להביא לו ספר, ובעודו מתחיל להסביר לה איך הספר נראה, היא פשוט לוקחת אותו. אופס. טייווין לא שמח. הוא חושב שהוא סמך על לורץ' יותר מדי, ואני תוהה בשלב הזה האם לורץ' ביצע בעולם של הסדרה של מה שעשה בזה של הספר: הרצח הברוטלי של ראניס טארגריין בת הארבע בזמן נפילת מעלה מלך במלחמה. טייווין משלח את אמורי מהחדר, ומורה לאריה לשים את הספר במקום.

הוא תוהה האם היא צריכה לתכנן את תוכנית הקרב הבאה שלהם. ואנחנו רואים לרגע את אחיו קוואן, כשפטיר באיליש מגיע, ומלחיץ בטירוף את אריה. אצבעון מדווח על שהוא מגיע מהמחנה של רנלי, ועל שמועות שכוחות אפלים היו אחראיים למוות. טייווין לועג. חילופי המילים הבאים ביניהם הם עוד דוגמה לאמת שהסדרה חושפת בעוד הספרים הצניעו – באיליש חושב שהוא חכם מכפי שהוא.

חושב שהוא חכם מכפי שהוא

"אני סבור שרגע של תוהו מספק הזדמנויות שאובדות במהרה לאחר מכן".

"אתה אומר את זה כאילו אתה האדם הראשון שחשב כך. כן, משבר הוא הזדמנות. אילו תובנות מבריקות אחרות הבאת לי היום?"

אבל הרעיון של באיליש סביר: ברית עם בני טירל. נקמה בסטאניס ללוראס, כתר למארג'רי. טייווין עדיין כועס עליהם. הוא האדם הנקמני ביותר בשבע הממלכות. אבל באיליש מציע לו לדחות את הנקמה עד אחרי תבוסתם של סטאניס ורוב. אריה לא ממש שמחה לשמוע על תבוסה אפשרית של אחיה. טייווין אומר לה להביא עוד יין, ואצבעון מבחין בה, והיא נלחצת ושופכת יין על השולחן. והוא כמעט ומזהה אותה, אבל טייווין מושך את תשומת לבו. ואומר לאריה לצאת.

בצפון, אנשי משמר הלילה תוקפים את הפראיים, והורגים את כולם… פרט לאחת. אחת שג'ון לא הורג כשהוא קולט שהיא נערה. הוא רוצה לחקור אותה. קהורין לא אופטימי. ג'ון שואל לשמה. קוראים לה איגריט. כמובן שלא ייגריט. ברור שהתעתיק יהיה צרפתי. כי זה הגיוני. ארררג. איגריט רוצה לדעת מה שמו, והוא אומר לה את שמו המלא. היא מציעה לשרוף את המתים. קהורין חושב שהיא רוצה שהאש תמשוך את שאר הפראיים, אבל היא מבהירה שהחשש שלה קשור יותר לרפאים. אבל קהורין בטוח ביכולות של ג'ון להרוג מתים. היא אומרת שיש מאות ואלפי פראים מעבר למעבר. והוא חוקר מה מאנס מחפש בהרים. והאם הם מתכננים לתקוף את החומה.

הוא שואל אותה האם היא יודעת מי הוא. היא יודעת. הוא שואל האם אנשיה היו שובים אותו לו היו תופסים אותו. היא אומרת שלא. הם היו מורידים לו את הראש, במקרה הטוב. מתמטיקה פשוטה אומרת לקהורין שצריך להרוג אותה. ג'ון מתנדב, וקהורין מותיר אותו לעשות את זה ולוקח את האחרים.

היא קולטת שג'ון לא הרג אשה, ומציעה לו לערוק. הוא לא בעניין. היא מסתובבת. מוכנה לכאורה לעריפת ראשה. היא שואלת האם הוא ישרוף אותה. היא אומרת לו להכות חזק, אחרת היא תחזור לרדוף אותו. הלהב קר על העורף שלה, והוא מהסס. היא דוחקת בו. והוא מהסס, והיא דוחקת, והוא מהסס והוא מכה… בסלע. והיא בורחת. והוא רודף והיא בורחת… והם רצים. והוא מבצע מעקף ומצליח לתפוס אותה. היא מבהירה לו ששניהם יודעים שהוא לא מסוגל לרצוח אותה.

"השמש שוקעת ג'ון שלג, והחברים שלך לא בסביבה". הוא מאמין שיוכל למצוא אותם, והיא לועגת. "תקרא להם. קדימה. תקרא חזק".

במעלה מלך, מירסלה יוצאת לעבר דורן, בעוד הספטון מברך. סרסיי וטיריון צופים, וסרסיי רוצה שהוא יאהב מישהי כדי שהיא תוכל לגרום לו לאבד אותה. הוא מחליט לא לענות. והולך. טומן המסכן בוכה, וג'ופרי לועג לו, וסאנסה אומרת "ראיתי אותך בוכה". זה גורם מיד לפרצוף האיומים להופיע. סאנסה מציינת שאחיה הקטן בכה כשהם עזבו ושזה נראה נורמלי. ג'ופרי חושב שנסיכים לא בוכים. וגם הוא מסתלק, ולוקח איתו את סאנדור.

בעודם צועדים בעיר, יש קריאות ברכה ולעג מההמון. ובקשות מזון. טיריון קולט שההמון חסר מנוחה, ומורה להחזיר את טומן למבצר מיד. העם ממשיך לבקש מזון, ומישהו זורק גלל על ג'ופרי, שרוצה שיביאו אליו את מי שזרק את הגלל. הקהל לא מגיב לזה טוב. אז האדיוט מורה להרוג את כולם. מה שכמובן גורם למהומה רבתית. טיריון צועק לסרסיי לזוז, וסאנדור אוחז בג'ופרי, שעדיין חושב שיש לו מידה כלשהי של שליטה במצב. סאנדור מפנה אותו, וההמון רוצח את הספטון בעוד טיריון צופה בזעזוע, ואז הוא שם לב שסאנסה לא איתם. משמר המלך נותן עבודה, וג'ופרי מובא למקום מבטחים. וגם סרסיי. סאנסה נפרדת מהמשרתות שלה ונלכדת על ידי ההמון. ג'ופרי רוצה להרוג את כולם, כי הם בוגדים.

גם אכזרי, גם טיפש

טיריון זועם עליו. ג'ופרי אומר לו שהוא לא יכול להעליב אותו.

טיריון: "היו לנו מלכים אכזריים והיו לנו מלכים אידיוטים. אבל אני לא יודע האם אי פעם קוללנו במלך שהוא אדיוט אכזרי".

"אתה לא יכול".

"אני יכול ואני עושה".

"הם תקפו אותי!"

"הם זרקו עליך גלל פרה, אז החלטת להרוג את כולם? הם גוועים ברעב, שוטה שכמוך. בגלל מלחמה בה אתה פתחת".

"אתה מדבר עם מלך!"

וסטירה! "ועכשיו הכיתי מלך. האם ידי נפלה ממקומה?" הוא מחפש את סאנסה. ג'ופרי רוצה שההמון יקבל אותה.

"אם היא תמות, לעולם לא תקבל את דודך ג'יימי בחזרה. אתה חייב לו די הרבה, אתה יודע".

וחזרה לסאנסה, שבבירור עומדת להיאנס ולהירצח.

וטיריון צועק למרין לקחת אנשיו ולמצוא את סאנסה. טראנט השמוק אומר שהוא מקבל פקודות רק מהמלך, וג'ופרי… לא בא לו לתת פקודות.

והאונס של סאנסה עומד להתחיל, ואז: סאנדור. שהורג ביעילות את האנסים הפוטנציאליים. ולוקח אותה ומנסה להרגיע אותה בעודו סוחב אותה למקום מבטחים. טיריון מודה לו, אבל סאנדור לא רוצה תודה.

בקארת', דאני עצבנית שהשמוק מהשער – מלך התבלינים – גורם לה לחכות. זארו אומר לה שמדובר באיש השני בעושרו בקארת', וכולם מחכים לו. הוא חוזר על הצעת הנישואין שלו. היא החליטה. ואז השמוק מגיע, ואומר שהיו לו חלומות רעים, והוא מתנצל על הבעיות. ומחמיא לה וכל זה. והוא וזארו מחליפים עלבונות.

דאני חותכת לעניין: היא רוצה את שבע הממלכות. היא רוצה ספינות. הוא מסרב, כי הוא חושב שהיא השקעה רעה, למרות שהיא מבטיחה לו גמול פי שלושה. הוא מתחיל בעלבונות וויכוחים והתנשאות. אבל גם בעובדות: אין לה בני ברית. הוא חושב שהיא מונעת מחלומות ותו לא. היא מספרת לו את סיפור לידת הדרקונים. חלום הוביל אותה ללהבה ולדרקונים.

"אתה מבין? אני לא אשה רגילה. חלומותי מתגשמים".

החלומות שלה מתגשמים?

הוא לא מתרשם. ושוב מתנשא. היא עצבנית. זה לא עוזר לה.

בהארנהול, אריה נתקלת במכתב עם פרטי תנועות הצבא של רוב. טייווין מגיע וחוקר אותה בנוגע לכך שהיא יודעת לכתוב. הוא מספר כמה קשה היה ללמד את ג'יימי לקרוא. המלומד לא הצליח ללמד אותו. הוא דיסלקט. אבל טייווין התמיד עד שהוא למד. ארבע שעות ביום. ג'יימי שנא אותו על כך במשך זמן רב. טייווין חוקר אותה בנוגע לאביה. האם הוא חי? לא. מה הוא עשה? סתת אבן. סתת אבן שיודע לקרוא? הוא לימד את עצמו. מה הרג אותו?

נאמנות.

הוא מחבב אותה. והיא… מתחילה לשאול ונמלכת בדעתה. אבל טייווין רוצה לשמוע. היא שואלת האם הוא הכיר את אביו. הוא גדל איתו. צפה בו מזדקן. הוא אהב את המשפחה שלו – בזמן שטייווין מדבר, היא גונבת את המסמך – הוא היה איש טוב. אבל איש חלש. איש חלש שכמעט השמיד את הבית והשם שלהם. קר לטייווין, ואריה אומרת שתביא עצים למדורה.

אחר כך, בטירה, היא קוראת את המכתב, בו כתוב שהצבא של רוב צועד ליד החוף. היא צוררת את המכתב, אבל לא שמה אותו בשום מקום, ורצה. ונתקלת באמורי לורץ', שרוצה לדעת לאן היא הולכת. היא טוענת שלנשקיה, כי טייווין שלח אותה. הוא מבחין במכתב. היא אומרת שטייווין נתן לה את זה. לקחת לנשקייה. למה? אין לה הסבר. הוא רוצה לקחת אותה לטייווין, והיא בורחת. הוא מסה לרדוף במשך זמן מה, ואז מחליט ללכת ישירות אל הבוס.

אריה מחפשת בבהילות את ז'אקן. אחרי שהיא נתקלת באדם הלא נכון פעם אחת, היא מוצאת אותו, ואומרת לו: "אמורי לורץ'". הוא מרוצה מזה שהיא נתנה לו שם שני, אבל היא רוצה שזה ייעשה עכשיו. הוא לא חושב שהיא יכולה לומר לו בדיוק מתי לעשות דבר. היא אומרת לו שהוא יספר לטייווין ושהוא בורח ושזה חייב להיות עכשיו.

הייתם רוצים אותו בתור מורה?

וכשאמורי לורץ' פותח את הדלת של החדר של לאניסטר סיניור, הוא נופל מת, עם חץ קטן בעורף.

כמו המדגדג, גם אמורי לורץ' לא נהרג בספר על ידי ג'אקן. שניהם נהרגו. אבל בנסיבות אחרות, ועל ידי אנשים אחרים. האנשים שאריה נקבה בשמותיהם נחתכו בדרך לסדרה, מהסיבה הרגילה (יותר מדי ספר, פחות מדי פרקים). אבל בעוד המדגדג הוא דמות שולית, לורץ' הוא דמות משמעותית יותר. זה מעניין.

במחנה של רוב, הזאב הצעיר מסתובב, ומקבל חיבה מאנשיו. הוא בבירור מנהיג פופולרי. אבל אז הוא מבחין ברופאה השווה מהפרק הקודם, טאליסה. היא טוענת שהיא לא ליידי, והוא אומר שאצילה היא ליידי. היא טוענת שהיא בת פשוטי העם. הוא לא מאמין. הוא צודק. הם מפלרטטים. והוא עומד להזמין אותה לארוחת ערב או משהו, אבל הדיון מסתיים עם הגעתן של קטלין ובריאן. הוא מציג את טאליסה בפני אמו. טאליסה מאיגיר. היא טוענת שזה שם עתיק בוולאנטיס, ועוזבת.

רוב טוען שהתגעגע לאמו, שצוחקת עליו. היא אומרת שהוא לא חופשי לעשות כרצונו, ומזכירה לו שהוא ירש את האחריות של אביו. ויש לזה מחיר. הוא מובטח למישהי אחרת, חוב שיש לשלם. הוא לא שכח.

ואז מגיע רוס בולטון, עם חדשות מוינטרפל.

בצפון הרחוק יותר בהרבה מווינטרפל, ג'ון ואיגריט הולכים. היא שוב לועגת לו. הוא אומר שהם יחנו במקומם. חשוך מכדי להתקדם. היא אומרת שאין שם מחסה, וכשהוא אומר שאין מחסה בשום מקום, היא אומרת שיש אם יודעים לחפש. הוא קושר את רגליה.

היא שוב מציעה להדליק מדורה. הוא שוב מסרב. הוא משכיב אותה, קשורה. היא מציעה להישאר קרוב, בשביל החום. היא מוכנה להתערב על חייו שהוא יקפא למוות לפניה. הוא משתכנע. ומחבק אותה. היא שואלת האם הוא חושב שהם מחפשים אותו? כן. האם הוא חושב שימצאו אותו? כן.

"אתה אמיץ. טיפש, אבל אמיץ". היא מחבבת אותו. ואני מרוצה מהליהוק שלה. והיא מזיזה את האגן, בטענה שהיא רק מנסה למצוא תנוחה נוחה. הוא דורש שתפסיק. היא מפסיקה לרגע. וממשיכה. הוא אומר שהיא עדיין זזה. "באמת? הפעם לא שמתי לב". הוא עצבני. היא מחייכת.

רוב מתקשה להאמין שוינטרפל נפלה. אבל רוס אומר שהגיעו עורבים מהנמל הלבן, בארוטאון ומבצר הפחד (טוב, שכחתי איך תרגמנו Dreadfort. בכל מקרה, זה המבצר של הבולטונים).

כל הבאסה בלהיות רוב. או דאני. או בראן. או… אתם מבינים איך זה עובד.

רוב: "למה? למה שתיאון…?"

רוס: "כי בני גרייג'וי הם זונות בוגדניות".

"אחי?"

"לא שמענו עליהם דבר. אבל רודריק קאסל מת".

זה השלב שבו התסכול הגובר של קטלין מבעבע. "אמרתי לך לא לבטוח בבן גרייג'וי!"

רוב רוצה לחזור צפונה מיד. אבל לרוס יש חלופה. הוא רוצה לשלוח הודעה לממזר שלו במבצר. הוא יגייס כמה מאות אנשים וייקח את וינטרפל לפני מולד הירח. לכבוד יהיה לבן שלו להביא לרוב את ראשו של הנסיך תיאון. רוב אומר שהביטחון של בראן וריקון הוא בעל חשיבות עליונה, ושהוא רוצה שיביאו לו את תיאון בחיים. הוא רוצה להתבונן בעיניו ולשאול אותו למה… ואז הוא יוריד לו את הראש בעצמו.

בוינטרפל, תיאון ממשיך לטעון שהוא לא בוטח באושה. אבל הפעם היא לא רוצה חנית. היא גם טוענת שהיא שונאת את הסטארקים. היא מציעה את הגוף שלה. היא אומרת שהאנשים החופשיים יודעים "דברים פראיים", בעודה מתפשטת. הוא משחרר את האיש שלו.

היא רוצה את החירות שלה. והוא מסכים. אם היא תשרת אותו היטב.

במעלה מלך, סאנסה סובלת מטראומה, בעוד שיי מנקה אותה. היא לא מבינה למה האיש שהכה אותה שנא אותה. איש שלא פגש אותה. לשיי זה מובן מאליו. "את כל מה שלעולם לא יהיה לו. הסוס שלך אוכל טוב יותר מהילדים שלו. זה לא משנה עכשיו, הוא מת". זוכרים מה שאמרתי על כך שההשלכות של כך שהאצילים לא סופרים את העם יגברו? זה קורה.

"הייתי נותנת להם לחם לו היה לי. אני שונאת את המלך יותר מכל אחד מהם". הופה. אמת מסאנסה. את זה לא שמענו מזמן. שיי נוזפת בה על שאמרה דבר כזה. אבל סאנסה בוטחת בה. שיי מציעה לה לא לבטוח באף אחד. החיים בטוחים יותר כך.

שוב בוינטרפל, אושה קמה ממיטתו של תיאון. בשקט. בחוץ, היא נתקלת בשומר, וטוענת שתיאון שלח אותה להנעים את זמנם של האנשים. והיא מנשקת אותו, ומשספת לו את הצוואר. ואז אנחנו רואים שהיא מחוץ לשער, והיא שורקת ומהטירה יוצאים הודור עם בראן עליו, וריקון, והזאבים שלהם. והיא והם הולכים משם.

בקארת', דאני מתוסכלת מהסוחרים שמסרבים לה, או רוצים שהיא תשכב איתם. זארו חוזר על סיפורי "הייתי עני, ובניתי את עצמי מאפס ועכשיו אני הכי עשיר". הוא חושב שהיא צריכה לעשות דברים לא מוסריים. הוא לא מתחרט על כלום. והוא פותח את הדלת, והמקום מלא גוויות. ודאני יודעת מיד מה היא מחפשת. היא רצה. ואנשיה שהיו איתה מאחוריה. היא מגיעה לחדר שלה, והכלובים של הדרקונים ריקים. "איפה הם?"

עדיין לא מתחרט על כלום?

היא מוצאת את אירי מתה. "איפה הדרקונים שלי?!"

איש בגלימה וברדס עולה במעלה מדרגות למגדל, כשהוא נושא כלוב מכוסה, ממנו בוקעות צווחות דרקונים…

הסוף הזה… שום דבר ממנו לא קרה בספר. אירי לא מתה בספר. אירי לא מתה בספרים עד כה. יוצרי הסדרה לא אוהבים דותראקים. הם הרגו את רקארו, ז'יקווי ואירי, שכולם שרדו יפה בספרים.

קרדיטים

הערה לא קשורה לסיום: גיקדום, ערב המוזיקה לגיקים החודשי שלי בבלום בר, ייערך בפעם העשירית ברביעי ליוני. פרטים בעמוד הארוע ובעמוד הקבוע של גיקדום.

13 מחשבות על “משחקי הכס, עונה 2, פרק 6: The Old Gods and The New”

  1. את איגריט אפשר לראות בתפקיד קטן וחמוד בסדרה הבריטית המצויינת דאונטון אבי. היא הייתה שם משרתת שרצתה לשדרג את חייה ומעמדה, ולהפוך למזכירה. ואחת הבנות של לורד האחוזה עזרה לה בזה. קטע פמיניסטי…

  2. עושה רושם שויתרו בסדרה על ג'וגן ומירה ריד ועל קירה ושאושה עושה את התפקיד של כולם.

    ולא ברור מה יקרה עם רמזי. (סרחן?)

    אגב לפי מיטב זיכרוני תרגמתם לצור מגור, שזה מוצלח למדי.

    אחלה פרק, מתחילים להתקדם.

  3. סקוווייי! פרק מעולה!
    ייגריט מהממת כצפוי. אני שוברת את הראש מי זו החובשת המתנדבת במחנה של רוב. היא לא אמורה להיות ג'יין, נכון?
    וחוצמזה, אכן צור מגור.

    1. ספוילרים לספרים! עד השלישי! כולל!

      ספוילרים!

      יש הרבה בלבול בנוגע לעלמה מוולאנטיס. יש טענות שהיא ג'יין ווסטרלינג, ושהיא משקרת באשר לשמה. יש לווסטרלינגים שורשים עתיקים בוולאנטיס, כך שזה סוג של ביסוס. אפשרות אחרת היא שזאת מישהי שפשוט לא מופיעה בספרים. סוג של רמז מטרים, בהתחשב בכך שג'יין טיפלה ברוב כשהיה פצוע. והיתה בסביבה כשהוא קיבל חדשות רעות מווינטרפל.

      תום ספוילרים!

  4. איך, איך וויתרו על בני ריד?? איך ויתרו על ג'וג'ן? הרי הוא מוביל את בראן לייעוד שלו. DISLIKE!
    ומה נסגר עם הדרקונים שנחטפו? לא ברור לי מה יוצרי הסידרה חשבו לעצמם.

    1. אני לא חושב שוויתרו על מירה וג'וג'ן. אני חושב שהם דחו את הגעתם, כנראה מסיבות של לו"ז. שווה לזכור שהספר השני הוא כנראה הארוך ביותר יחסית למספר הפרקים בטלוויזיה. הספר השלישי יהיה שתי עונות, וזה ייתן להם מקום רב יותר.

      חטיפת הדרקונים נועדה, אני מניח, להביא את דאני למקום אליו היתה מגיעה בכל מקרה, אבל עם אימפקט ברור יותר כשאי אפשר לשמוע את המחשבות שלה.

    2. הם החליפו אותם בבראן ואושה (החלום הירוק בו הים עולה על חומות ווינטרפל הוא במקור של ג'וג'ן בספרים ופתאום אושה הפכה למומחית בנסתר ובקסמים), כנראה כדי לא להציף את הצופה בעוד דמויות חדשות, אבל כן, זה עדיין DISLIKE מטורף.

      1. הבעיה לגבי מירה וג'וג'ן היא מה יהיה התפקיד האמיתי שלהם בספרים. כמו שזה עכשיו, תפקידם הוא לעזור לבראן לגלות את כוחותיו ולהגיע לעורב עם שלוש העיניים. לדעתי עד כה אין בעיה להחליף אותם באושה. הבעיה היא דווקא באבא שלהם, שהוא דמות מאוד מרכזית לסיפור הגדול של הסדרה (הוא ונד סטארק היחידים שיודעים מה קרה לאחותו של נד, ומהו המוצא האמיתי של ג'ון). אם הוא יופיע בספרים עתידיים, יהיה קשה פתאום לדחוף אותו לסדרה גם, יש מאין.
        ד"א – כל זאת בהנחה שבאמת נפגוש אותו מתישהו. זה העלה לי רעיון לא נחמד בכלל שג'ררמ יתחיל עכשיו לשכתב דברים ככה שיתאימו יותר לסדרה.

        1. —-ספויילרים לספרים (ASOS, פרק 24)—-
          לא חייבים לפגוש אותו, גם בספרים. מירה וג'וג'ן סיפרו לבראן את מעשיית "אביר העץ הצוחק" אז כנראה שאביהם סיפר להם כל מה שהוא יודע אז גם הם יודעים מה קרה לאחותו של נד וכל מה שנובע מזה וכבר אין צורך בדמות האב. העיקר שהאחים ריד יודעים הכול, אבל אם לא יכניסו אותם לסדרה יצטרכו להמציא דמויות אחרות שיספרו את זה…. וזה חבל, מאוד.

    3. הותר לפרסום – בני ריד יהיו בעונה 3!!!!
      וגם: Mance Rayder, Daario Naharis, Edmure Tully, Ser Brynden Tully (The Blackfish), Lady Selyse, Shireen, Olenna Redwyne (The Queen of Thorns), Beric Dondarrion, Thoros of Myr, Tormund Giantsbane, Ramsay Bolton, Vargo Hoat.
      הכי מגניב יהיה אם מגי סמית תהיה אולנה וויגו מורטנסן יהיה מאנס ריידר.

  5. אני מבינה את הצורך לחתוך עלילה ולצמצם דמויות, גם ככה אנשים מתלוננים בפני שיש יותר מדי (אפילו כאלו שהיו מעריצי לוסט ויודעים הלתמדוד עם עלילות מורכבות וים דמויות), אבל הרבה יותר מטרידים אותי שינויים שעובדים נחמד בסדרה אבל מוזרים מאד לטווח הארוך – כמו למשל שרוז בולטון לא נמצא במקום שהוא אמור להמצא. ואחרי שאריה יצאה כל כך חכמה היא יוצאת מטומטמת שכל העולם ואשתו מגלים את הסוד שלה כל כך מהר משהו שפשוט לא קורה בספרים. התיאוריה שלי בקשר לטאליסה היא שמדובר בספר בדמות שטחית ועלובה מדי וסיפור ההיכרות המקורי קצת טיפשי מדי לסדרה פמיניסטית שאוהבת להציג דמויות מורכבות. לדעתי בהחלט ייסתבר שהיא ג'יין ופשוט כמו למארג'ורי, נתנו לה קצת יותר בשר.
    לדעתי הם עוד יפגשו את מירה וג'וגן, כבר נזרקו פעמיים רמזים ש"ילדי היער נשכחו" והם בטח יצוצו בדרך. אושה לא יכולה להחליף אותם לגמרי כי – ספוילר!!! – הם אמורים להתפצל, הרי. הם לא יוכלו לוותר על זה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s