משחקי הכס עונה 2 פרק 10 Valar Morghulis

כל הבאסה בלהיות טיריון. טיריון שמתעורר עם פייסל מעליו, וחושד שהולכים להרעיל אותו. במקום זאת, הוא מקבל עדכון על מה שקרה. ועל כך שתקעו אותו במגורים חדשים ופחות סימפטיים, עכשיו שטייווין לקח את הג'וב שלו כימין המלך בחזרה. פייסל מאד מרוצה מעצמו.

ואם מדברים על טייווין, הרי שהנה הוא, מקבל את התואר שלו כמושיע העיר. טייווין, שהיה האיש האחרון שכבש את העיר. לא לפני שהוא נותן לסוס שלו לחרבן על הרצפה.

אצבעון מקבל את הגמול שטייווין הבטיח לו פעם: את הארנהול. אצבעון הוא לורד עכשיו. ואריז לא חושב שהוא מצחיק.

ואז יש הצגה שלמה סביב החלפת סאנסה במארג'רי ככלתו המיועדת של ג'ופרי. פחחח. היא שמעה סיפורים על "האומץ והחוכמה" שלו. פחחח. סרסיי ופייסל משחקים את תפקידם בלהמליץ לו לזרוק את סאנסה ובלמחול לו על הפרת שבועת האירוסין.

סאנסה מאושרת, כי היא חושבת שעכשיו היא חופשיה. אבל אצבעון מסביר לה שאין מצב שפשוט ישחררו אותה. הוא גם מבטיח שג'ופרי ימשיך להכות אותה וגם לאנוס אותה. הוא מתחיל לדבר על כמה שהיא דומה לאמא. אתה לא קריפי בכלל, פטיר באיליש. ממש לא. הוא אומר שהיא ייקח אותה הביתה. והוא גם אומר שהיא השקרנית הכי גרועה בעיר.

היי, מזמן לא פגשנו את רוז, הזונה היחידה בווסטרוס. היא זוכה לביקור מואריז, שמציע לה ג'וב. הוא מבטיח לה הגנה. הוא מבטיח לה שותפות. זה כיוון מעניין, מה שקורה כאן. זיכרו, רוז היא דמות שלא קיימת בספרים.

אי שם בארצות הנהרות, ג'יימי ובריאן. הוא ממשיך להתגרות בה. המטרה שלו מאד ברורה: הוא רוצה להתגרות בה מספיק כדי שתילחם בו. אז הם נתקלים בבחורות תלויות עם שלט "הן שכבו עם אריות". ג'יימי שמח להיאחז בעמדה מוסרית לשם שינוי, ומנסה לערער את זאת של בריאן. היא, מצידה, אומרת שהיא לא משרתת את הסטארקים. היא משרתת את קטלין.

אחד הצמדים החביבים עלי בספרים, וגם בסדרה

היא גם רוצה לקבור את הנשים. ואז מגיעים שלושה חיילי סטארק. הם חושבים שהיא משעשעת. ואז הם חוקרים את ג'יימי ובריאן, שמשתפים פעולה יפה בשקר שהוא גנב. בסוף, אחד מהחיילים מזהה אותו, וההכחשה לא עוזרת כשאחד החיילים אומר להם לומר ביחד את השם של האסיר. אני מת על ההתנהלות של בריאן כאן. עניינית. כמו… בעיקר כמו שוטרת בסדרת משטרה. בכל מקרה, מכיוון שהשקר נחשף, בריאן הורגת שניים מהשלושה במהירות ופונה אל השלישי, שאמר קודם ששתיים מהתלויות זכו למוות מהיר. היא תוקעת בו את החרב ממש, ממש, ממש, ממש עמוק! ג'יימי נראה קצת מבוהל. בריאן לוקחת ברצינות את הג'וב שלה, ואת ההגדרה העצמית שלה כמי שמשרתת את קטלין.

בינתיים, הנה קטלין, מנסה לשכנע את רוב לא להתחתן עם טאליסה, הבחורה שהחליפה בסדרה את ג'יין ווסטרלינג מהספרים. מעניין שיש כאן הבדל בסיבות שלו לעומת הספר. בספר, הוא התחתן עם ג'יין בגלל שהוא שכב איתה ברגע של תשוקה הדדית, וזה נראה לו כמו המסלול המכובד היחיד. כאן, הוא בבירור מתחתן עם טאליסה בגלל שהוא מאוהב בה. מעניין.

סטאניס… לא מרוצה ממליסנדרה, שהבטיחה לו ניצחון. הוא גם קצת חונק אותה. היי, אמרתי שהוא לא בחירה מאד מוצלחת למלך. מסתבר שסטאניס מרגיש רע בקשר לרצח של רנלי. אבל מליסנדרה מסבירה לו שהוא יעשה עוד דברים הרבה יותר גרועים. והיא מראה לו משהו בלהבות שמשכנע אותו. היא באמת באמת מאמינה שהוא לוחם האור.

בוינטרפל, כל הבאסה בלהיות תיאון. הצבא של ראמזי שלג, הממזר של רוס בולטון, נמצא בחוץ. ותיאון מתקשה לעמוד בקולות הקרנות שבחוץ. הוא רוצה לשלוח עורב, ולואין מזכיר לו שהוא הרג את כל העורב. תיאון ממש ממש עסוק בלרחם על עצמו. לואין מציע לו להצטרף למשמר הלילה, אבל תיאון חושב שג'ון שלג יהרוג אותו בשנתו. הוא לא פגש את ג'ון בחיים? אם ג'ון היה הורג אותו, הוא היה הורג אותו פנים אל מול פנים. לואין אומר משהו שכתבתי כאן בקשר למשחק של אלפי אלן: הוא מעמיד פנים שהוא מישהו אחר. לואין חושב שלא מאוחר מכדי לסטות מהמסלול הזה. תיאון חושב שהוא טועה. "עשיתי יותר מדי מכדי שאעמיד פנים שאני מישהו אחר".

בבוקר, הוא נושא נאום מרגש על המוות הנאצל שצפוי להם כנגד אנשי הצפון. אבל הסגן שלו, האיש שבמידה רבה הפך אותו למפלצת, מכניס לו מכה מאחור, ובני איי הברזל הולכים הביתה. כזכור, רוב הציע חנינה לכל אחד מהם שייכנע… פרט לתיאון. אותו כידון שהכה את תיאון מאחור, נכנס בבטן של לואין כשזה מנסה להבין מה קרה.

במעלה מלך, ואריז מספר לטיריון שסרסיי אחראית לניסיון ההתנקשות בחייו. והיא… בהחלט ברשימת החשודים. אבל גם ג'ופרי, שאמר לסר מאנדון מור "לייצג את המלך בשדה הקרב", בהחלט חשוד בעיני. טיריון רוצה שפודריק יקרא לברון לשים שומרים מחוץ לדלת שלו. אבל כמובן שברון כבר לא עומד בראש משמר העיר. מפתיע אותי שזה מפתיע את טיריון. גם אנשי הגבעות של טיריון נשלחו הביתה. כל הכוח שהוא צבר במשך שתי עונות פוזר לאפר על ידי אבא שלו. ואריז אומר שהם לא יתראו בקרוב, אבל שזה לא אומר שהם כבר לא חברים. וכהוכחה, הנה שיי. ואריז אומר שיש "רבים" שיודעים שטיריון הציל את העיר. ושהם לא ישכחו, למרות שהוא לא יקבל קרדיט.

לא הקשיב לאמא

טיריון ממש חושש ממה שיקרה כששיי תראה את הפנים שלו. אבל היא מורידה את התחבושות, וזה לא נראה טוב, אבל פחות נורא מאשר בספר. כצפוי. חתיכת צלקת. "אני מפלצת בנוסף להיותי גמד. את צריכה לקחת ממני כסף כפול". טיריון נמצא עמוק בתסביך ה"נשים איתי רק כי אני משלם להן" שלו. שיי אומרת שזין על הכסף שלו, ומציעה שהם יעזבו. היא גם טוענת שהוא גרוע במלחמות וקרבות מה ש… דווקא לא. היא מציעה ללכת לפנטוס (באסוס). אבל טיריון לא יכול לעזוב את המשחק, למרות שהוא רוצה. זה מהרגעים בהם "משחקי הכס" דומה מאד לסדרה שתמיד טענתי שהיא מזכירה אותה יותר מכל. וזאת לא "הסופרנוס", כי אם "הסמויה". המשחק הוא המשחק. תמיד. הוא שואל האם היא תעזוב. היא לא. היא שלו והוא שלה.

במחנה של רוב, בלילה, חתונה. רוב וטאליסה לנצח, שתי נשיקות במצח. אולי אם קטלין לא היתה משחררת את ג'יימי, הוא היה מקשיב לה. אולי.

בקארת', דאני מורמונט ופרש הדם השורד שלה הולכים לבית הלא-מתים. אין שומרים. מורמונט מפחד מהקסם שלהם. דאני לא. אין דלת, ודאני הולכת מסביב. מורמונט הולך אחריה, רחוק מדי, והיא נעלמת לו. הוא תקוע בחוץ. ו… לא מאד שמח מזה.

בפנים, דאני לוקחת לפיד. היא עצבנית. והיא שומעת את הדרקונים שלה.

אי שם בווסטרוס, אריה ושני חבריה רואים את ז'אקן. הוא מחכה להם. טוב, הוא מחכה לאריה. היא רוצה לדעת לעשות את הדברים שהוא עושה. הוא אומר שאם ברצונה ללמוד, היא צריכה לבוא איתו. לבראבוס. "מורה הריקודים שלי הוא מבראבוס!"

"להיות מורה לריקודים זה דבר מיוחד. אבל להיות אדם ללא פנים? זה משהו אחר לגמרי". הוא מזכיר לה את כל האנשים שהיא רוצה להרוג. הוא מציע לה להציע את השמות האלה לאל האדום. בזה אחר זה. והיא רוצה, אבל… היא, כמו טיריון, מרגישה שהיא לא יכולה. כמו טיריון, היא מסרבת ללכת לאסוס. היא רוצה למצוא את אחיה ואמה. ונו, טוב. גם את סאנסה. הוא נותן לה מטבע. זה לא מטבע שתוכל לקנות בו דברים. אבל אם היא תרצה למצוא אותו, עליה לתת את המטבע לכל אדם מבראבוס ולומר לו: "ואלאר מורגוליס". היא זוכרת את המילים, אבל אומרת "בבקשה אל תלך, ז'אקן". הוא מסתובב אליה ואומר "ז'אקן מת". ואחרי שהוא מוודא שהיא זוכרת את המילים, הוא מסתובב שוב ממנה, וחזרה אליה. והפס הבהיר בשיער שלו נעלם. ויש לו פנים שונות לגמרי. וקול שונה. ומבטא שונה, כשהוא נפרד ממנה והולך. אריה… המומה.

שלום לך, לואין. היית אחלה.

בוינטרפל, אושה, בראן ריקון והודור יוצאים מהקברים. ומגלים את הטירה הרוסה ואת יושביה מתים. להזכירכם, מחוץ לחומות היה צבא של בני הצפון. בני הצפון שלמיטב ידיעתנו באו לטירה לשחרר אותה מידי תיאון. בני צפון שלמיטב ידיעתנו נשלחו על ידי רוס בולטון ובראשם עמד הממזר שלו, ראמזי שלג. אני לא חושב שהתוכנית של רוב היתה "נשלח את ראמזי וצבא הבולטונים והם ישרפו את הטירה ויהרגו את יושביה". חברינו מזועזעים. גם הזאבים שלהם מבואסים.

בחורש האלים, הם מוצאים את לואין הגוסס. הם רוצים לעזור. הוא דוחה את ההצעה. בראן "הם שרפו את הטירה. הם שרפו הכל". אבל לואין יודע מה חשוב. ומה שחשוב הוא שלא שרפו את בראן וריקון. הוא אומר להם לצאת צפונה. ויש אויבים רבים מדי בצפון. הוא שולח אותם לחומה. לג'ון. אחרי שהוא אומר להם שהוא חש את עצמו בר מזל על כך שראה אותם כמעט כל יום מאז שיילד אותם, הוא משלח את הילדים עם הודור.

מה הוא רוצה מאושה? שתגן על הילדים. היא מציעה חלב פרג. אבל הוא רוצה מוות מהיר. והוא מקבל אותו. וארבעתם הולכים צפונה. וברקע, וינטרפל מעלה עשן.

בבית הלא-מתים, דאני ממשיכה ללכת בעקבות הקולות. היא מגיעה לחדר ריק. חדר ריק עם הרבה דלתות. היא שוב שומעת את הדרקונים שלה, והיא בוחרת בדלת. שם היא מוצאת גרסה קפואה ושבורה של חדר שאולי ראתה כילדה קטנה: חדר הכס של ווסטרוס. החדר של כס הברזל. החדר מושלג. קור מכסה את ווסטרוס. היא מניחה את הלפיד שלה. והיא הולכת לעבר הכס. הירושה שלה. היא מושיטה לעברו יד, אבל שומעת את הדרקונים. היא לא נוגעת וממשיכה ללכת.

בפניה נפתחת דלת ענקית. אנחנו מכירים את הדלת הזאת. זאת הדלת שמובילה מהחומה אל הצפון. ובשממה הקפואה יש אוהל עם אש. היא הולכת אליו ומוצאת בו את דרוגו. ואת התינוק שלהם. ושניהם נראים בריאים ושלמים. היא תוהה האם היא מתה. הוא מעלה את האפשרות שהוא סירב למות. ואולי זה חלום, אבל אם כן, הוא מסרב להתעורר. ודאני מתבוננת בתינוק שלה. אבל ברקע נשמעת צעקת דרקון אחת. והיא אומרת לו את המילים שאמרה בזמן שחנקה אותו למוות. מילות האהבה שלה. והיא עוזבת את אהבת חייה ואת התינוק שלה. ומותירה אותם מאחור. דרוגו מבואס.

בחדר, יש עכשיו דרקונים. הם כבולים בשלשלאות. והנה פיאט פריי. הרבה פיאט פריי. הם אומרים לה שהקסם שלהם נולד מחדש עם לידת הדרקונים. הוא חזק יותר בנוכחותם. והם חזקים יותר בנוכחותה. הם אומרים שהיא תהיה איתם במשך אלפי עונות. והיא מגלה שגם היא כבולה. הם מאחלים לה "ברוכה הבאה לביתך".

אבל דנריס לא חושבת שזה הבית שלה. היא יודעת איפה הבית שלה. זה לא מדאיג את פיאט. והיא פונה לדרקונים, ואומרת מילה אחת: "דראקאריס". וכשדרוגון מנסה לנשוף אש, פיאט פריי מודאג קצת. ואז הוא לא מנסה. הוא יורה אש. והאחים שלו מצטרפים אליו, והלהבות עוברות דרך דאני ושורפות אותו. והשלשלאות של הדרקונים נעלמות. וגם אלה של דאני.

אני לא אמא שלך, חמוד. אני אמא של דרקונים!

טוב, צריך לדבר על מה שקרה כאן, כי בעונה בה נעשו ה-מ-ו-ן שינויים מהספר, זה אחד המשמעותיים שבהם. החזיונות היו שונים לגמרי, והיו פחות מהם. אבל הם היו אפקטיביים, כך שאני לא מתלונן יותר מדי. ואני מניח שיש כאן גם עניין של זמן קצר.

אבל איפה הנבואות? דאני קיבלה בבית הלא-מתים מספר נבואות די משמעותיות לעתיד שלה. ואז הם ניסו לרצוח אותה (כי, כזכור, בספר הם לא לקחו את הדרקונים. סתם הזמינו אותה לביקור). עכשיו, זה אף פעם לא היה ממש הגיוני, שהם נותנים לה סדרת נבואות על העתיד שלה ומנסים לרצוח אותה. כאילו… אם אתם יודעים שיש לה עתיד, כי הרגע ניבאתם אותו, כמה חכם לנסות לרצוח אותה? אבל עדיין… הנבואות משמעותיות. ומעצבן אותי שאיבדנו אותם. והשריפה היתה נחמדה, אבל… זעירה קצת. אני יודע שהפרק של שבוע שעבר עלה הרבה, ועדיין… זאת אולי הסדרה הכי מצליחה של HBO עכשיו. שישימו קצת כסף!

בצפון הרחוק, שיירת פראים עם שני עורבים. ייגריט די נהנית לחבוט בראש של ג'ון, אבל היא גם נותנת לו עצות מועילות. ג'ון מתעצבן, וקהורין לוקח את ההזדמנות לתקוף אותו. הוא מעמיד פנים שהוא חושב שג'ון יהפוך לבוגד, בגלל שהוא ממזר וכל זה. מנהיג הפראים בוחר לתת להם להילחם, וג'ון מקבל חרב. קהורין מדרבן אותו להרוג אותו במסווה של לעג. הוא גם תוקף, אבל לא ממש מנסה להרוג אותו. ומקלל את אמא שלו. וג'ון פורק אותו מנשקו, והורג אותו. ומילות המוות שלו הן מילות שבועת משמר הלילה. "אנו הצופים על החומות".

ייגריט רוכבת על המומנטום ואומרת "אתם יכולים לומר למאנס שזה מי שהרג את קהורין חצי-יד. וג'ון משוחרר מכבליו, וקהורין יישרף. והוא התקבל לחברת הפראים. והיי, כמה נוח, הם בדיוק מעל המחנה, המחנה הממש ממש ממש גדול של צבאות הפראים. "הגיע הזמן", אומרת לו ייגריט, "לפגוש את המלך שמעבר לחומה".

ג'ון שלג, טיפה לפני שהוא הורג את המנטור הנוכחי שלו

חזרה בקארת', זארו מתעורר כשחרב דותראקית שולפת מעל גופו את המפתח לכספת שלו. הוא לא לבד במיטה. דוריה שם. אז בגלל זה לא הרגו אותה בשממה. דאני מגיעה עם הדרקונים שלה.

דוריה מתחננת על חיה. דאני לא מקשיבה. הם הולכים לכספת. היא ריקה. יש מצב שהוא לא היה האיש העשיר ביותר בקארת'. הוא הציג מיצג שווא משכנע.

"תודה לך, זארו זוהאן דאקסוס. תודה לך על שלימדת אותי את השיעור הזה".

וזארו ודוריה מוכנסים לכספת בעודו מבטיח הבטחות ודוריה מתחננת. והכספת נסגרת. מעניין. גם זארו וגם פיאט היו בחיים כשדאני עזבה את קארת' בספר.

דאני תוהה האם העושר שנותר בבית שלו מספיק כדי לקנות ספינה. "כן. ספינה קטנה". והדותראקים עושים את מה שהם טובים בו: בוזזים, ודאני הולכת עם הדרקונים שלה. מרוצה.

שוב בצפון, סאם, גרן ואד חופרים בחיפוש אחר גללים למדורה. גרן מתלונן. סאם מדבר על גילי. אד מתלונן על כך שסאם מדבר על גילי. ואז נשמעת קרן פעם אחת. הם חושבים שג'ון וקהורין חזרו. ואז נשמעת קרן פעם שניה. הם חושבים שאלה פראים. גרן שולף חרב, ואד אומר שצריך לסגת. ואז נשמעת קרן פעם שלישית. וכולם בורחים. אם כי… שניים מהם בורחים ה-ר-ב-ה יותר מהר. סאם נותר מאחור. נותר מאחור במה שהופך די במהירות לפרק הקפוא ביותר אי פעם של "המתים המהלכים".

הנה הם באים, הזומבים הקפואים. הם רבים, ורבים מהם במצב די הרוס. אבל חלקם על סוסים. שגם לא נראים משהו. סוסים זומבים, כן, כן. עם פרשים בעלי כידונים קפואים ועיניים כל כך כחולות. ואחד מהם מתבונן היישר בסאם, ואז מפנה את מבטו לצוק וצווח וצבא הזומבים – וזה חתיכת צבא – מתקדם. ויש בו עוד רפאי טבעת! כלומר, זומבים על סוסים.

קרדיטים.

יש מבקרי טלוויזיה אמריקאים שיוצא לי לקרוא שמתלוננים שהסדרה כבולה מדי לספרים. לספרים שהם לא קראו. ואולי כדאי שיקראו, כי… קשה לטעון שהסדרה כבולה מדי לספרים בעונה הזאת. דמויות נמחקו, דמויות הוחלפו, הגעתן של דמויות נדחתה, ובאופן כללי הסדר של כמעט כל מה שקרה שונה.

בתמונה הכללית, זה אותו הסיפור. הסדרה נאמנה לרוח המקור, ובבירור חותרת לכיוון אותם היעדים. אבל היא עושה את זה בדרכים שונות. חלקן היו כורח. המפיקים רצו עוד שני פרקים ולא קיבלו אותם. אז הם דחו כל מיני דברים לעונה הבאה, שתכסה רק חצי מהספר השלישי ולכן תהיה מרווחת יותר. וכמובן, יש שינויים שנכפים על ידי הפורמט השונה והעובדה שהם לא כבולים למספר מצומצם של דמויות נקודת מבט.

כך, סרסיי היא דמות מוצלחת יותר בסדרה. וג'יימי זוכה כבר עכשיו להתחיל להיות מעניין יותר, תהליך שקרה רק בספר השלישי כי הוא בילה את רוב הספר השני בתא בנהרן (מיקום אליו בכלל לא הגענו בעונה הזאת). מצד שני, הייתי שמח ליותר סאם. מצד שלישי, בריאן וטיריון ואריה כל כך מושלמים. והסצנות בין טייווין ואריה – שחדשות כולן לסדרה, מכיוון שהם בכלל לא נפגשו בהארנהול למיטב זיכרוני – היו מעולות.

אז כן, יש דברים שחסרים לי. ואני לא מרחיב עליהן כאן מכיוון שחלקם יגיעו בעונה הבאה. אבל זאת עדיין סדרת הפנטסיה הטובה ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה, בהפרש ניכר.

9 מחשבות על “משחקי הכס עונה 2 פרק 10 Valar Morghulis”

  1. עד כמה שאני מת על הסדרה בכלל ועל העונה בפרט, זה שהשמיטו לגמרי את כל הנבואות זה פשוט אכזבה אחת גדולה. זה כל הכיף בדיונים על הספרים – לנחש ולפרש את הנבואות, לראות איזה כבר התגשמו, איזה נועדו רק לבלבל ולא יתרחשו, איזה דמות מייצגת נבואה מסוימת,… לא רק שמחקו את החלום הענק של בראן ואת החלום של דנרז על הסוס והאביר מהספר הראשון, עכשיו גם מחקו את הנבואות. החזיונות-נבואות-חלומות הם נושא די חשוב בספרים, זה מוזר להתעלם ממנו לגמרי. האמת, זה גם בזבוז של חומר נפלא שמרטין כתב.

  2. אני מתה על אריה, אני חושבת שהיא הדמות הכי מדהימה בכל הסדרה (גם בספר הרביעי ובחמישי, למרות שפחות אהבתי את הכיוון שהוא "שלח" אותה אליו, אבל אם הוא התחיל במשהו (המטבע) ברור שהוא צריך להראות לאן זה מוביל אותה.) ואני לא מסכימה שהיא פסיכופטית! היא פשוט קיבלה סטירה בפרצוף (מהמציאות)והחליטה להחזיר ולא להיות כנועה וצייתנית
    למרות כל השינויים שאכזבו אותי לגבי אריה, היא הייתה מדהימה עם טיווין, במיוחד הקטע שהוא שואל אותה ממה אבא שלה מת והיא עונה "נאמנות"-מכה מתחת לחגורה, או כשהיא אמרה לו שאפשר להרוג כל אחד, איזה מבט קטלני היא נתנה לו!
    מייזי וויליאמס עושה עבודה מדהימה! (אמי!!!)
    ספוילרים למי שלא קרא: מה שאכזב אותי בכל זאת בעונה השניה היו השינויים מהספר, בעיקר לגבי אריה, כי בספר היא הרבה יותר עצמאית ובעלת תושיה (היא זו שיוזמת את הבריחה, וחושבת על הכל-סוסים ,נשק, אוכל,מפה), גנדרי לא חכם כמו שעשו אותו-בספר הוא גילה שהיא בת רק אחרי שהם נשארו 4 (ולא כשהם היו עם כל האנשים שהלכו למשמר הלילה)לדעתי הסצנה בספר שהיא מגלה לו מי היא הרבה יותר משעשעת, מה שכן-אני חושבת שבספר כן חסר הקטע שגנדרי מספר לה על זה שג'ון ארין וגם אבא שלה באו אליו ושאלו אותו על אמא שלו והכל…אריה חכמה, אם בספר הייתה את הסצנה הזו-היא הייתה בוודאות מגלה שגנדרי הוא הממזר של רוברט, כי לאורך 2 הספרים שהיא איתו, היא כל פעם חושבת על השיער שלו שהוא ממש כמו של המלך רוברט…
    למרות הסצנה הנחמדה בפרק 3 עם יורן, גם פה, היא כן נלחמה, וגם זו הייתה סצנה טובה בספר וחבל שמנעו ממנה להילחם ,אבל יפה עשתה כשהייתה היחידה לשקר לגבי מי שהם הרגו וככה הצילה את גנדרי. גם עם ג'אקן-היה הרבה יותר יפה בספר, כשהוא אמר לה שהוא יודע מי היא
    עוד שינוי לדעתי-הקדימו את זה ששיי הופכת להיות משרתת של סאנסה, זה בספר השלישי לא? ולא נראה לי שיש איזשהוא קטע שהיא עוזרת לה,או מדברת איתה בחופשיות (כמו שפה סאסנה אמרה לה כמה שהיא שונאת את ג'ופרי), וגם אני לא אהבתי את טאליסה…
    אבל עדיין מחכה בכיליון רוח לעונה 3!!(הספר האהוב עליי בסדרה)

    1. היו להם כמה פספוסים איתה-אריה היא שמאלית ומייסי ימנית, ויש כמה סצנות שהיא משתמשת בכל זאת ביד ימין(למשל בפרק 8, כשהיא שואלת את רוג' איפה ג'אקן והוא אומר לה "איפה המקל שלך?", היא שמה את יד ימין על צד שמאל שלה כשהיא "מחפשת" את מחט, וזה אמור להיות הפוך אם היא שמאלית
      אבל שחקנית מעולה ללא ספק,ודמות טובה לא פחות

  3. אני אכן מתקשה להזכר בסדרות פנטזיה טובות, אולי בגלל שזה ז'אנר יחסית יקר להפקה.
    התלת רגליים היתה סידרה מעולה על התפר שבין מד"ב לפנטזיה (סיפור מד"ב, מראה פנטזיה).

    תודה על הסיכומים! נפגש בעונה שלוש.

  4. רגע, זה אומר שעכשיו הבלוג לא יעודכן עד לעונה הבאה?
    לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא

  5. מישהו יכול להסביר שוב את הסצנה עם דוריה וזארו וחלאסי ?
    -לא הבנתי כלום .

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s