agentsofshield1

סוכני שילד: אמרתי לכם! (מחשבות על הפינאלה של עונה 2, עם ספוילרים מינימליים)

אף אחד לא התלהב יותר ממני מהמחשבה שתהיה סדרה על שילד ביקום הקולנועי של מארוול. וכשהסדרה התחילה, וצלעה, וצופים נשרו בזה אחר זה, אני עדיין האמנתי. האמנתי בפוטנציאל. האמנתי במה שיכול לקרות. ואז הגיע קפטן אמריקה 2: חייל החורף, ואחריו הסדרה השתנתה לגמרי, והפכה טובה בהרבה, כי היה ברור שזה הדבר שלו חיכו כל העונה, שתזמנו את הפרקים בדיוק בהתאם. ובסוף העונה הראשונה, התלהבתי לקראת העונה השנייה בערך כמו שהתלהבתי לקראת הראשונה.

אבל תמיד נותר פער בין האמונה שלי למציאות. הסדרה הראתה מה הפוטנציאל שלה, נתנה פרקים מצוינים, אבל היו חלקים בעונה הזאת שהיו פחות טובים, שבהם ההחלטות של חלק מהדמויות נראו שרירותיות. ואני האמנתי. ואני אמרתי.

ואז הגיע פרק סוף העונה השנייה הכפול. אם CBS היו מוותרים כאן, ולא מחדשים את הסדרה, אני חושב שהייתי מסופק. כמו פרק הסיום של עונה חמש של באפי, הפרק הזה נכתב מתוך ידיעה שהוא עשוי בהחלט להיות הפרק האחרון של הסדרה. בניגוד לפרק הסיום של עונה חמש של באפי, הוא לא נגמר באופן שכדי לחזור ממנו צריך לשקוע עמוק עמוק למעמקי הדיכאון.

זה הפרק שבו הסדרה הפכה לכל מה שקיוויתי שהיא תהיה. זה היה סרט סוכני שילד, באורך מלא, בטלוויזיה, והוא היה נהדר. הוא הצדיק את כל מה שקרה בשתי העונות לפניו, וקרץ לצופים במגוון דרכים, וברמות שונות.

אני רוצה לתת דוגמה, שאני מקווה שלא תהיה ספוילרית מדי. בשלב מסוים בפרק, אומרת סוכנת 33 את המשפט "I stand with Ward", "אני עומדת עם/לצד וורד". והמשפט עובד בהקשר. אבל לתסריטאים היתה כאן אמירה ברורה ומכוונת לחלק מסוים מאד מקהל הצופים. התגית #istandwithward הפכה נפוצה ברשתות חברתיות לקראת סוף העונה שעברה, כאשר מעריצים רבים של הסדרה סירבו לקבל את העובדה שהסוכן גרנט וורד הוא לא מהחבר'ה הטובים. לא משנה כמה אנשים הוא רצח, מה הוא עשה, כמה מפלצתי הוא היה, הם המשיכו להאמין. כשכתבתי פוסט בטאמבלר בשנה שעברה שבו הבעתי חוסר אמון על כך שיש אנשים שעדיין תומכים בדמות, השתמשתי בתגית התמימה #ward, וחטפתי על הראש מכאלה שזעמו שהעזתי לכתוב מילה שלילית עליו עם התגית "שלהם". זה היה… מטריד.

השימוש במשפט הזה, במקום שבו שמו אותו בפרק, היה אמירה מובהקת של התסריטאים למעריצי וורד: רדו מזה, חברים. זה לא יקרה *אף פעם*. גרנט וורד שלכם הוא מפלצת, והגיע הזמן שתקבלו את זה.

אני יודע שיש אנשים שרמת המטה הזאת עשויה לעצבן אותם, אבל העניין הוא שזה, כאמור, עבד בהקשר. זאת היתה הכרזה רלוונטית ומשמעותית לפרק, לצד המשמעות שלה לחתך מסוים בקהל. הפרק הזה דחס כל כך הרבה, והצליח להעביר את הכל בהצלחה. זה גם הפרק שבו הושלם התהליך בן שתי העונות של סקיי, שהפך אותה מהאקרית שלא יודעת מי היא לגיבורת על לכל דבר ועניין. דייזי ג'ונסון. Quake, מהקומיקס, אבל עם כישורי לוחמה משופרים. לסקיי היו בסדרה שתי אמהות ושני אבות. האבות שלה, קולסון וקאל, לימדו אותה מי היא. האמהות שלה, ג'יינג ומלינדה מיי, לימדו אותה איך להשתמש ביכולות שלה, מי היא יכולה להיות.

אבל כולם בסדרה עברו תהליכים, כולם השתנו, התקדמו. נקרעו לגזרים והתאחו. טוב, כמעט כולם התאחו. או נמצאים בדרך לכך.

סוכני שילד היא הסדרה האהובה עלי בטלוויזיה מהשליש השני של העונה הראשונה. עכשיו אני יכול לומר באופן מובהק שהיא גם אחת הסדרות הטובות ביותר בטלוויזיה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s