הפריקוולים של ווצ'מן

מסקרן אך מיותר

טוב, אני מניח שאני צריך לדבר עם Before Watchmen. לא בא לי לדבר על זה, אבל צריך.

למי שלא יודע, DC הכריזו על סדרת חוברות פריקוולים לסדרה האיקונית של אלן מור. תהיה חוברת לכל אחת מהדמויות המרכזיות בסדרה, וחוברת אפילוג אחת שתחבר את הכל. המו"ל רתם למשימה שורה מרשימה של כותבים ואמנים, כולל בריאן אזרלו, דארווין קוק, ג' מייקל סטרז'ינסקי, אמנדה קונר, ג"ג ג'ונס, אדם יוז, אנדי וג'ו קוברט ולי ברמג'ו. זאת רשימה מצוינת. אנשים מוכשרים שאני מעריך מאד.

רק חבל לי שזה הדבר שאליו הם מפנים את כשרונם.

אלן מור הוא לא אדם מאד צנוע, וכשהוא מסביר את התנגדותו לפרויקט במשפט "למיטב ידיעתי, אין הרבה פריקוולים או המשכים למובי דיק", זה לא נשמע מידתי. אבל… בעולם הקומיקס, ההקבלה לגיטימית. אין יצירת קומיקס חשובה יותר מווצ'מן. יש יצירות שעומדת לצד המגנום אופוס של מור, אבל אין כאלה שנמצאות מעליה.

מצד שני, עולם הקומיקס הוא עולם שונה. מור בנה את הדמויות שלו על בסיס דמויות קיימות (בעיקר הדמיוות מחוברות הקומיקס של חברת צ'רלטון), והשתמש בהן כקומנטרי על דמויות קיימות אחרות. וכל הדמויות האלה שייכות ל-DC. מוסרית, יש לו את כל הזכות לזעום ולרצות לעצור את הפרויקט (הסיבה שהוא לא מנסה את זה היא שאין לו עניין לצאת למלחמה נגד צבא עורכי הדין של וורנר), אבל תעשיית הקומיקס, אולי יותר מכל תעשייה בידורית/אמנותית אחרת, היא תעשייה שבנויה משכבות של יצירתיות.

טוב, הפסקה הקודמת היתה הניסיון שלי לשכנע את עצמי בלגיטימיות של הפרויקט, ולא כל כך הצלחתי. ברמה הבסיסית ביותר, הוא ממלא אותי בתחושת גועל. הדבר שזה מזכיר לי יותר מכל הוא הפריקוולים של ספרי אמבר של זילאזני. זילאזני לא רצה פריקוולים או המשכים. הוא אמר את זה במפורש לחברים כמו ניל גיימן וסטיבן ברוסט. אבל הזכויות לאחר מותו נפלו לידיו של אחיין שהוא לא חיבב במיוחד, וזה בחר להתעלם מרצונו. לא קראתי את הספרים האלה, ומעולם לא היה לי עניין לקרוא אותם.

ווצ'מן זה קצת מורכב יותר, כי כאן יש יוצרים שאני מעריך ומחבב. אז הפשרה בה אבחר היא לא לקנות אותם. אם הם יגיעו לידי, יש מצב שאקרא אותם. אבל לא סביר שאצא לחפש אותם. וכן, אני שומר את הזכות לשנות את דעתי אם כל העולם יקום ויריע כשהחוברות הראשונות יצאו.