משחקי הכס פרק 6 – A Golden Crown

אם לא קראתם את הספרים, ודאי שמעתם את האזהרה: דמויות מתות כאן. ובכן, בשבוע שעבר זה התחיל עם ג'ורי, אבל השבוע זה קורה באמת. ג'ורי, עם כל החיבה, היה פיון. וייסריז טארגריין, לעומתו, הוא בנו והיורש הישיר של המלך הקודם. אבל אני מקדים את המאוחר. בואו נתחיל.

כשהמצב קשה, קשי העורף הולכים לצוד (תמונות: HBO)

בוקר טוב נד סטארק. סרסיי לאניסטר היא מחזה יפה להתעורר אליו באופן כללי, אבל זה קצת בעייתי כשאתם שונאים אחד את השני. וסרסיי ובעלה ביחד? לא נעים. סרסיי מעליבה את רוברט, רוברט סוטר לסרסיי (“זה לא היה הולם למלך”, רוברט? זה לא היה הולם לבנאדם), נד הוא שוב ימין המלך. היה משהו מרגש ב"אתה האח שבחרתי" של רוברט לנד. ואפילו יש הגיון מסוים באמונה שאם יחזיר את נד לעמדת סמכות, זה יכפה עליו להיות אחראי ולא להילחם בלאניסטרים. יש לנד כבוד, נכון, אבל הוא לא רוצה לגרום לכך שהממלכה תיקרע לגזרים. ורוברט יוצא לו לציד, כי למה להישאר ולהתמודד?

עוד דבר ראוי לציון בסצנה: השבועה של רוברט שאם נד יסרב לתואר, הוא יינתן לג'יימי, היתה שבועה בשם "האם", שהיא אחת משבעת "האלים החדשים", שהם האלים בהם מאמינים רוב יושבי ווסטרוס. מי לא מאמין בהם? יושבי הצפון, שמאמינים באלים העתיקים.

מווסטרוס, אנו קופצים לאתר המרכזי שלנו לפרק זה, ואיס דותראק אשר באסוס. שם, דנריס טארגריין שמה ביצה על הגריל. וכשהיא מוציאה אותה, היא לא נכווית, מה שאי אפשר לומר על דוריאה המסכנה. לא קל להיות דוריאה. גם צריכה לשכב עם וייסריז, גם חוטפת ממנו מכות, גם חוטפת כוויות. נו, לפחות שני הדברים הראשונים ברשימה לא יקרו שוב אחרי הפרק הזה.

בחלום הוא הולך. בחיים הוא כבר רוכב.

והנה שוב חלום העורב של בראן. זה חלום. עם עורב. לבראן יש רגליים, לעורב שלוש עיניים. מה חדש? העורב עף לעבר הקברים. כשבראן מתעורר, הודור מציג בפניו את האוכף השלם, והוא יוצא לרכב.

בזמן שבראן רוכב, רוב ותיאון משוחחים. תיאון מציג את שיקול הדעת שהביא את משפחתו למספר ניסיונות מרד כושלים, כשהוא מייעץ לרוב לצאת למלחמה. רוב מזכיר לו שהוא לא סטארק. אבל איפה בראן? רוכב לו לתוך סכנה, כמובן. סכנה בדמות ארבעה אנשי פרא מהצפון, שבורחים מהצפון. למה הם בורחים? “אין מהלכים לבנים בדורן” (דורן היא הממלכה הדרומית ביותר בווסטרוס). ויש את אחד האזכורים הראשונים למאנס ריידר, מנהיג אנשי הפרא. הם מורידים את בראן מהאוכף. היחידה מביניהם שמפגינה שכל כלשהו (“קרוב משפחה של בנג'ן סטארק? תחשבו מה מאנס ייתן לנו") היא גם היחידה ששורדת כשרוב מגיע מקדימה ותיאון מאחור. רוב, לא תופתעו לגלות, יודע להשתמש בחרב. הפראית נשבעת לשרת את בית סטארק, וזוכה בחייה. קוראים לה אושה, למקרה שזה מעניין אתכם. רוב כועס על תיאון על היריה שעזרה להם, בגלל ש"מה אם היית מחמיץ". תכלס? לא הוגן. תיאון, ראינו בפרק הקודם, הוא צלף ממש טוב בקשת.

אוטוטו משתחרר

ואז טיריון מתעורר לסיוט שלי: מעל תהום. תאי השמיים, ציינתי כבר, מפחידים מאד. טיריון מבטיח זהב למורד, הסוהר האדיוט. מורד לא מוצא זהב על טיריון, מכה אותו והולך. מתסכל לעבוד עם אדיוטים.

ובינתיים, במעלה מלך: סיריו ואריה. אריה אמנם לא במצב רוח להתאמן, אבל היא ממש השתפרה. כל שבוע אני משבח את מייזי ויליאמס, אבל זה רק בגלל שהיא נהדרת. אריה, אנו מגלים, מתפללת לאלים החדשים והעתיקים כאחד. נו, זה בטוח יותר, אני מניח. אבל לסיריו יש רק אל אחד: מוות. ויש לו רק דבר אחד לומר לאל שלו: “לא היום".

לאחר שלא הצליחה להכין חביתה מביצת הדרקון, דאני הולכת הפעם על משהו קצת דוחה יותר: לב נא של סוס. בעוד הדותראקים אומרים מסביבה "לחיים". טוב, לא בדיוק. אבל בהתחלה זה ממש נשמע ככה. וייסריז לא מאמין שהיא תצליח לאכול את הלב. אין כמו אמון משפחתי. כשמסתכלים על דאני בסצנה הזאת, קשה לזהות את הילדה המסכנה מהפרק הראשון. היא נחושה, והעיניים שלה נעולות על אלה של דרוגו. ובינתיים, יש נבואה שהבן שלה יהיה הסוס שירכב על העולם, החאל שיאחד את כל החלסארים ויכבוש את העולם. אבל הוא לא יהיה טארגריין אמיתי, לדעתו של וייסריז. כי הוא לא תוצר של גילוי עריות, אני מניח. הטארגריינים מתים על גילוי עריות. דאני מנצחת באתגר החסינות, כשהיא בולעת את הלב. לילד של דאני יקראו, כך היא מכריזה, ראיגו (שזה די שילוב של השמות של אחיה המת ראיגאר ובעלה דרוגו). הדותראקים מקבלים את ההכרזה בסבבה. וייסריז לא מקבל את האהבה שלהם אליה בסבבה, ועוזב.

לאן הוא עוזב? לגנוב את הביצים. אבל מורמונט עוזב אחריו. הסצנה הזאת, שלא מופיעה בספר, היא הסצנה הכי מעוררת אהדה של וייסריז. הוא אמנם מפר חוקים שונים, אבל לפחות אנחנו רואים שמץ מהסיבה שהוא דפוק: הוא מרגיש שהוא נושא אחריות כבדה מגיל חמש, ואין לו את הכלים לעמוד בה. והוא יודע את זה. שימו לב שז'ורה לא חמוש, אבל הוא עדיין מצליח לגרום לוייסריז להותיר את הביצים. הוא אולי סוחר עבדים, והוא אולי משתנקר לואריז, אבל הוא די גב-גבר. עבודה מצוינת של הארי לויד בפרק האחרון שלו. ומורמונט הוא רשמית דמות מוצלחת יותר בסדרה מאשר בספר.

יודע להשתמש בחרב

בחזרה בקן הנשרים, טיריון מחליט לנסות שוב עם מורד. והפעם הוא מנסה להסביר לו את זה שגם אם מישהו לא נושא זהב ברגע זה, זה לא אומר שאין לו זהב. “לפעמים חזקה היא מושג מופשט". לא ממש מפתיע שהוא חוטף על זה מכה. אבל טיריון יודע מה שעורך הדין של אוג'יי סימפסון ומיליון פוליטיקאים יודעים: ססמאות עובדות. “עשיר כמו לאניסטר" ו"לאניסטר תמיד משלם את חובותיו". הוא מבקש ממורד להביא ללייסה הודעה: הוא רוצה להתוודות.

מה שמביא אותנו למשפט של טיריון, ולוידוי המעולה שלו. לא בעבירות המיוחסות לו, חס וחלילה, אבל כן באוננות לתוך מרק הצבים של סרסיי (שיאו של נאום שהלך והפך מצחיק יותר ויותר). באופן מפתיע, הוא לא מקבל על זה פרס, אבל יש לו הזדמנות לדרוש משפט, וכשהוא נענה בחיוב, לדרוש משפט בקרב. טיריטון לוכד כאן את לייסה במלכודת של כבוד. בגלל שהיא חשבה שהוא הולך להתוודות, היא זימנה את כל אצילי העמק. עכשיו שהם כאן, היא לא יכולה פשוט לזרוק אותו לדלת הירח. התוכנית של טיריון סולידית: לדרוש את ג'יימי כמייצג שלו בקרב. אבל לייסה לא רוצה לחכות. אז טיריון נאלץ לבקש מתנדב, ומקבל את ברון.

בזמן שכולם מתכוננים לקרב, אנו מבקרים ביער בו רוברט מסתובב עם חנית, רנלי, סלמי ולאנסל. ומתגעגע לימים בהם היה פשוט: האויב היה מולך, והרגת אותו. רנלי ורוברט? לא מתים אחד על השני. רוברט? לא מודע לנטיות של אחיו. לאנסל? מציע עוד יין. סלמי? מצטער שהוא שם. מבין אותך, באריסטן. מבין אותך.

רוז, שהומצאה עבור הפיילוט ונשארה כי המפיקים התאהבו בה, עוזבת אותנו. לתמיד?

זוכרים את התוכנית של רוברט, שאם הוא ישים את נד על הכס, הוא יימנע מלצאת למלחמה עם הלאניסטרים? הוא שכח ש"על הכס" פירושו תקוע בין פייסל לאצבעון. והוא לא ידע שגרגור הלך לרצוח אנשים בשכנות לטירה של המשפחה של קטלין. ונד? הו, נד. הוא מורה לזמן את טייווין לאניסטר למעלה מלך. והוא קורא לבריק דונדאריון לאסוף מאה אנשים ולרכב למבצר של גרגור. והוא מגנה את גרגור, ומנשל אותו מכל תאריו וגוזר עליו גזר דין מוות. גרגור, כפי שציינתי, הוא מפלצת. אבל רבאק, רוברט ביקש ממך לא להסתבך עם הלאניסטרים יותר!

וחזרה לקן הנשרים. זוכרים את ברון? ציינתי כבר בשבוע שעבר שהוא יודע להילחם, והוא מוכיח את זה בכך שהוא מעייף את האביר השמוק שקיבל את פני קטלין בשבוע שעבר עד שהוא הורג אותו. וזורק אותו במורד דלת הירח. הו, דלת הירח. היא מעולה. מי לא מעולה? לייסה ארין, שלא מבינה מה קורה בשום שלב, עד שהאביר שלה מת. טיריון הולך לחופשי, מורד מקבל זהב וברון הולך עם טיריון.

היי, אתם יודעים למי לא התגעגעתי? לסאנסה. שמתנהגת נורא לספטה שלה ואז מאמינה לכל מילה מההתנצלות של ג'ופרי, בסצנה עם מוזיקה ותאורה מסרט של דיסני. כי ככה סאנסה רואה את העולם: כמו ילדה שראתה רק סרטים של דיסני. ג'ופרי מבטיח לא להפגין כלפיה חוסר כבוד או להיות אכזרי. ומנשק אותה. זה די דוחה.

תכלס, די מבאס להיות בראן

ובמסגרת פינתנו "החיים לא אוהבים את תיאון גרייג'וי", רוז הזונה עוזבת לדרום, בגלל שהיא חושבת שתהיה מלחמה. הוא לא מקבל את זה יפה, וחושף את הצד הגועלי שלו. נו, לפחות הוא רואה את הכוס שלה פעם אחרונה.

ואז נד הולך לבנות שלו, כדי להודיע להן שהוא שולח אותן הביתה. סאנסה רוצה להישאר עם ג'ופרי ולהיות המלכה שלו וללדת את התינוקות שלו. תגובת אריה, וכולנו: “שבעה גיהינומים”. סאנסה לא רוצה מישהו "אמיץ ועדין וחזק", היא רוצה את ג'ופרי. הבוז וההומור בפניה של אריה שוב מייצג את דעתי. ואז סאנסה מורידה את האסימון במוח של נד, כשהיא אומרת שהוא לא דומה בכלל לאביו. והוא הולך לספר ומגלה את מה שכבר ברור לרובנו: כל בן באראתיאון עד ג'ופרי היה שחור שיער. בוקר טוב, נד. עכשיו שהמידע הזה ברשותך, אני בטוח שתנהג בו בזהירות ולא תעשה שום דבר פזיז.

ועכשיו, לסיום הגדול. אחת הסצנות שכל חובבי הספרים חיכו להן מתחילת הסדרה. כתר הזהב. וייסריז, שיכור ויהיר, מגיע למשתה. ושולף חרב. ומאיים על דאני ועל התינוק שלה. כשהוא שיכור הוא לא מפחד מז'ורה. או מדרוגו. לפחות עד שמבטיחים לו שהוא יקבל את כתר הזהב שלו. אגב פחד? דאני לא מפחדת מוייסריז יותר. היא מפחדת בשבילו. ובצדק. ואז, התכשיטים מותכים, ודאני לא מסבה את המבט שלה, ווייסריז טארגריין מקבל את כתר הזהב שלו. מסתבר שהוא לא דרקון אמיתי.

אז, זה היה הפרק הכי טוב עד כה, לא?

10 מחשבות על “משחקי הכס פרק 6 – A Golden Crown”

  1. תמיד תהיתי לגבי The stallion that mounts the world.
    האם מדובר בסוס שירכב על העולם, או בסוס שייתן גוד טיים לעולם? האם זה משהו שנבדק בזמן התרגום?
    ועוד שאלה כללית אם אני כבר בנושא – האם בעת תרגום הספרים היתה לך אפשרות לקבל תשובות בנושאי תוכן מגררמ (או מנציג שלו)?

    1. זה היה עידן אחר, בו סופרים היו הרבה פחות נגישים. כיום, סופרים שאני מתרגם הם הרבה פעמים חברים שלי בפייסבוק, או שאנחנו עוקבים אחד אחר השני בטוויטר, או שיש לי מייל שלהם… או כל השלושה.

      אז… לא כל כך. וגם היו הרבה פחות משאבים שניתן להשתמש בהם לבדוק דברים כמו איך מתעתקים שמות.

      אבל בנוגע לסוס, רכיבה היא המטפורה הבולטת ביותר של הדותראקים. וזאת הפרשנות המקובלת לנבואה.

  2. בכל מה שקשור לדמויות ודיאלוגים, הסדרה מעולה. אבל הם לא מפסיקים לפשל בדברים הגדולים, האפיים. אני יודע שזאת רק סדרה, ואפילו אם היא מאוד מושקעת בתור סדרה, זה לא סרט ואין להם תקציב של סרט לאפקטים. זאת עלולה להיות בעיה גדולה ברגע שיגיעו לקרבות של צבאות גדולים, שלא לדבר על חיות מעופפות גדולות. אפילו זאבים הם לא הצליחו להכניס לסדרה באופן לא-מגוחך. ובפרק הזה – הידעת שאם תשים תכשיטי זהב בתוך סיר שתלוי מעל מדורת קומזיץ שלא בטוח שהיתה מרתיחה מים לקפה, הם יימסו תוך חמש שניות? ושאם תשפוך את זה למישהו על הראש, הוא יפלוט צעקה וייפול מת תוך רגע כאילו ירו בו? הייתי מצפה שכשנשרף למישהו עור הקרקפת זה יערב יותר צרחות, למשך יותר זמן.

    1. אז מה שמטריד אותך זה שלא היתה כתובית "כעבור עשר דקות?" ברור שזה לא לקח חמש שניות. ולא נשרף לו עור הקרקפת. המוח שלו טוגן. האם זה היה עובד ככה בחיים האמיתיים? אני מניח שלא. אבל כהחלטה אסתטית, זה עבד.

  3. היי, אני אוהב לקרוא את ה"פרשנות" שלך בתור אחד שלא קרא את הספרים.
    בכל מקרה, לדעתי היה פרק בינוני בלבד, אני חייב להודות שעד סצנת הסיום שברור שמשהו לא טוב הולך לקרות, היה פרק די מעייף וצפוי.
    יצויינו לרעה הסצינה הפומפוזית של אכילת הלב של הסוס, אגב זה הגיוני לאכול לב סוס נא בהריון?

    1. אכילת בשר/שריר נא בזמן הריון אינו מומלץ. זה מה שגרם לפרק להיות לא אמין ומטופש. ברור שלא עושים דברים כאלו. וגם עניין התכת הזהב המהיר עצבן אותי, וגם העובדה שדאני לא נכוותה מהאש. בכלל כל העניין הזה של פנטזיה הוא לא אמין.

      1. לא מומלץ, אבל האם ידעו את זה בשבט בנוודים הזה לפני 500 שנה? חוץ מזה ברור שזה טקס ולא מאכל יום יומי.
        הקטע עם הבתיה קשה היה גבולי, יתכן ודאני לא ניכוותה כי היא לא לחצה על הביצה. כמו שיודע כל מי שהלך על גחלים.
        גם לי הפריע הקטע עם הזהב, היה אפשר לערוך את הטע בצורה אמינה יותר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s